היא מהירה יותר, זמינה תמיד, אנונימית, מציעה פתרון מוזל יותר, ובעיקר אף פעם לא מקשה עלינו יותר מדי. האם כל אלו יובילו את הבינה המלאכותית להיות המטפלת הנפשית הבאה של כולנו? כנראה שלא, אבל מסתבר שליכולות ההולכות ומשתכללות של ה-AI כבר יכול להיות מקום לא מבוטל בתהליך הטיפול.
מחקר ישראלי חדש טוען שצ'אט מבוסס AI נתפס כיותר אמפתי ממענה אנושי, בפניות מקוונות שקשורות לבריאות הנפש. על פי המחקר שפורסם בכתב העת "Counselling and Psychotherapy Research" של האגודה הבריטית לייעוץ ופסיכותרפיה, תגובות AI דורגו גבוה יותר באופן משמעותי הן ביחס לאימוץ פרספקטיבה, הנטייה לאמץ את נקודת המבט הפסיכולוגית של האחר, והן ביחס לדאגה אמפתית, הנטייה לחוות רגשות של סימפתיה וחמלה כלפי האחר. לעומת זאת, מטפלים אנושיים נטו יותר למתן עצות ומידע ולהתערבויות מורכבות יותר.
המחקר, שבוצע ע"י הדס ברוקנר כחלק מעבודת הגמר שלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במכללה למינהל בהנחיית ד"ר רפאל יונתן-לאוס, השווה בין הבינה המלאכותית למטפלים אנושיים באמצעות ניתוח של 150 שאלות ותשובות מפורום ייעודי לבקשות סיוע נפשי ממטפלים מוסמכים ב-Reddit, בשם Ask a Therapist. החוקרים לקחו את השאלות והכניסו אותן לחלון חדש של ChatGPT, שהשיב לכל אחת מהן. כך למעשה לכל שאלה היו שתי תשובות - אחת של מטפל אנושי מתוך רדיט ואחת של AI - סך הכול 300 תשובות שנבדקו.
המחקר מדגיש כי בעוד ש-AI יכול לספק רמה בסיסית של תמיכה אמפתית, הניואנסים של האמפתיה האנושית, שהם קריטיים ביחסים טיפוליים, עשויים שלא להיות משוכפלים במלואם על ידי מערכות AI. בעיקר לאור העובדה שכאשר בני אדם יודעים שמולם AI, הם מעריכים את רמת האמפתיה כנמוכה יותר.
"ממש לא ללכת לטיפול שהוא רק עם AI"
כולנו עוד לומדים תוך כדי תנועה את האיזון העדין בין אינטראקציות עם בינה מלאכותית לבין המגע האנושי הבלתי ניתן להחלפה. לפני שנים הייתה זו רשת האינטרנט שחוללה את מהפכת הידע, משם זה התגלגל והתרחב לפורומים ולרשתות החברתיות וכעת לתעשיית "הבוטים האנושיים" שמתיימרים לספק מידע על כל תחום, וגם, ככל שהם משתכללים, לנהל שיחות מורכבות ולהיות אוזן קשבת.
ברוקנר מציינת במחקר את השכיחות הגבוהה של שימוש באינטרנט לצרכים בריאותיים כולל שימוש בפורומים ורשתות חברתיות. ב-2022 יותר ממחצית מהאמריקאים השתמשו באינטרנט בחיפוש אחר עזרה רפואית. במדגם של שבע מדינות אירופאיות, 71% ממשתמשי האינטרנט דיווחו על שימוש באינטרנט לצרכים רפואיים. הצורך הדוחק גם הוא אומר את דברו ויש לא מעט טכנולוגיות בפיתוח שכבר מסייעות לצוותים הרפואיים העמוסים בזיהוי ובהערכה ראשונית של אנשים שזקוקים לטיפול נפשי, אם זה אבחון ראשוני של פוסט טראומה, חרדה ודיכאון או אלגוריתם שמתאים מינוני תרופות פסיכיאטריות לכל מטופל.
גם בישראל, לדוגמה, הסטארטאפ "קאי" (Kai.ai) פיתח פלטפורמה של טיפול נפשי היברידי, שמשלב מטפלים אנושיים עם תמיכה זמינה 24/7 על ידי בינה מלאכותית, בהתאם לתוכנית אישית שנקבעת לכל מטופל, וזמין כבר היום לשימוש. לדברי אלכס פרנקל מייסד ומנכ"ל Kai.ai, המודל שלהם מסתמך על השילוב בין ה-AI לקשר האנושי, "שהוא קריטי במהלך התמיכה".
בשיחה עם ברוקנר ועם ד"ר יונתן-לאוס הם מדגישים בפני mako את התועלת העיקרית והאפשרית כרגע בשימוש ב-AI - גורם מסייע בשלבים המנהליים של פנייה לטיפול. "יש את המגע הראשוני של מי שפונה לטיפול נפשי, זה הרבה פעמים כמעט בירוקרטי, אבל בפועל יש לזה משמעות טיפולית", אומר ד"ר יונתן-לאוס. "מישהו שהוא במצוקה והוא פונה עכשיו לאיזה מכון לבריאות הנפש ועונים לו בלקוניות או לא מבינים את הכאב שלו, לדבר הזה יכולות להיות השלכות משמעותיות על המשך הטיפול שלו, אם הוא בכלל יבחר להמשיך להיות מטופל. ההמלצות שלנו הן ממש לא ללכת לטיפול שהוא רק עם AI, לא בדקנו את זה. הגילוי הוא שאפשר להשתמש ביכולת הזאת, כדי לטייב את השלב של הפנייה הראשונית. שהתגובה לא תהיה רק 'בוא תספק לי את המידע הזה והזה', אלא שגם יהיה שם איזשהו אלמנט של התייחסות אמפתית לכאב של בן אדם, שיהיה ברור שמישהו עונה לו, מעוניין בטובתו".
"התוצאה לפעמים יכולה דווקא להגביר את הבדידות"
"אנחנו יכולים לחשוב על סיבות שבגללן AI יכול לעשות את זה יותר טוב מבני אדם", טוענת ברוקנר, "וזה בין השאר פשוט בגלל שהוא לא בן אדם, אז גם אין לו את המטענים הרגשיים שלו, וגם אין לו הטיות שבני אדם באים איתן באופן מובנה. אם עכשיו מישהו מספר לך סיפור על החיים שלו, אתה תראה את זה דרך העיניים שלך ודרך הפרשנויות שלך, וה-AI ייגש לזה בצורה יותר נקייה כביכול. גם לגבי אמפתיה, יכול להיות שהיה למטפל יום רע, או שהוא עובר עכשיו משהו קשה, או שהמטופל מעיק או מעצבן במיוחד. מול ה-AI אין את כל זה, הוא תמיד ניטרלי.
"אבל, עם כל המעלות, וזה גם הזכרתי במחקר, ברגע שאנשים מודעים שהצד השני זה AI, הם גם מדרגים את התגובות שלו כפחות אמפתיות. יכול להיות שזה מצביע על משהו עמוק, בצורך שלנו שיהיה מולנו בן אדם שיראה אותנו ואת הקשיים והצרכים שלנו. ובמובן הזה, לא בטוח ש-AI באמת מסוגל. גם יש משהו ברצון לפתרון קל ומהיר שמוביל אנשים לשוחח עם ה-AI, וזה גם הרבה פחות כואב מאשר ללכת לבן אדם ולשתף אותו בכאבים שלך ובסודות שלך, אבל התוצאה לפעמים יכולה דווקא להגביר את הבדידות. למשל, מישהו שאין לו למי לפנות, והוא פונה לבוט, ומדבר איתו על זה שאין לו למי לפנות, זה יוצר איזה לופ שיכול להשאיר את הפונה בתחושה הרבה יותר מבודדת וחסרת אונים".
בניגוד לדברים אחרים שאני חוקר", מציין ד"ר יונתן-לאוס, "ושם אני מרגיש שתמיד הנטייה של מי ששומע את התוצאות, זה לנסות להקטין ולסייג אותן, ספציפית מאז שהמאמר הזה פורסם, קיבלתי המון תגובות נלהבות. אז אני דווקא אקח את התפקיד שבדרך כלל הוא התפקיד של המבקרים, ואני אגיד שבסוף חקרנו משהו מאוד מצומצם, בהקשר מאוד ספציפי של שאלה אחת ותשובה אחת. מאוד יכול להיות שבשיחה מתמשכת התוצאות יהיו אחרות לגמרי. לקבל תשובה אחת שהיא נורא אמפתית ומפורטת, זה נחמד פעם אחת, אבל אז פעם שנייה ואז פעם שלישית, אני ממש לא בטוח שהחוויה החד פעמית הזו תחזור על עצמה".