על פי נתונים מהשנים האחרונות, רק כ-2% מהעובדים בהייטק הם אנשים עם מוגבלויות, כאשר לא ידוע כמה מתוכם הם על הרצף האוטיסטי. למרות מאמצים לשילוב וקידום גיוון בתעשייה, הדרך לשוק תעסוקה שוויוני עדיין ארוכה.
על רקע המציאות הזו, ענקית המובייל גיימינג פלייטיקה (Playtika) משתתפת זאת השנה השנייה בפרויקט "יוצרים עתיד", במסגרתו מגיעים אחת לשבוע תלמידי תיכון חדש בהרצליה על הרצף האוטיסטי להתנסות תעסוקתית בחברה. התלמידים משולבים בתפקידים שונים, ביניהם UX במחלקת העיצוב, אופרציה, מחלקת כספים, מחלקת טכנולוגיות, וכן במחלקת ביזנס אופריישן ואפילו כבריסטה בבית הקפה.
תוכנית "יוצרים עתיד" נועדה לאפשר לבני נוער לרכוש ולטפח ערכים ומיומנויות תעסוקה - תוך למידה עיונית והתנסות מעשית. עד לפני שנה התלמידים בהרצליה עברו התנסות בעיקר בעבודות כלליות ועבודות שירות, והגיעו אל סביבת העבודה "ההייטקיסטית" בזכות פלייטיקה.
היוזמה להביא את הפרויקט לפלייטיקה הגיעה מעדי אטיה, מנהלת במחלקת האופרציה בחברה, אמא לשלושה ילדים, אשר בנה הבכור ליאם בן השמונה מאובחן על הרצף האוטיסטי. מאז האבחון שלו, כשהיה בן שנתיים וחצי, ניסתה אטיה, לדבריה, "לנתב את החברה להתנדבויות שקשורות לעולם הזה, למשל בגנים, שהתקבלו תמיד בזרועות פתוחות".
על פרויקט "יוצרים עתיד" שמעה דרך אחת העובדות בסטודיו של פלייטיקה, שחיברה אותה אל עמותת אלווין. "הבנתי שיש כאן הזדמנות מיוחדת להרחיב את האפשרויות של בני הנוער אלו ולשלבם בתעשיית ההייטק", אומרת אטיה, אשר מקווה כי החשיפה שלו תעורר השראה בחברות הייטק אחרות. "מגיעים אלינו שישה תלמידים מכיתת תקשורת, שהם ברמת תפקוד יותר גבוהה. די עצמאים, רובם עושים בגרות".
"אנחנו משתדלים להתאים לכל תלמיד את מה שהוא הכי מחובר אליו, הם באים להתנסות כיפית, להשתלב במה שנקרא עולם העבודה, לראות מה זו התנהלות בסביבה 'הרגילה'. הם מתנסים בתפקידים ללא רקע טכני, ויש לנו גם תלמיד אחד שעוזר לנו בבית קפה".
אטיה מספרת שההיענות של העובדים בפלייטיקה לפרויקט הייתה גבוהה. "בדקנו מי מוכן להתחייב לפרויקט של שנה, שיידע שהוא לא יוצא באמצע, כדי לא לאכזב את התלמידים. הופתעתי מההיענות, היו יותר מתנדבים יותר ממספר התלמידים.
"רוב העובדים לא ידעו מה זה אוטיסט לפני, הם לא היו חשופים לאנשים על הרצף האוטיסטי וממש הופתעו מהתנהלות מולם, מיכולות האינטליגנציה והקליטה שלהם. אני מרגישה שהצלחנו להנגיש את עולם האוטיזם לאנשים 'הרגילים'. אני מנסה להנגיש לבן שלי את החיים, ועכשיו הנגשנו לרגילים את הדבר הזה שנקרא אוטיזם. זה מבחינתי משהו משמעותי".
ומה באשר לשנה הבאה? יכול להיות שמישהו מהתלמידים ישתלב בחברה?
"הם עוד לא יודעים מה קורה איתם. חלק מתמיינים לצבא, חלק בשירות לאומי. יש תלמידים שמאוד היו רוצים להמשיך, זה מאוד דינמי".
"רציתי שליאם ייכנס לעולם יותר פשוט"
אטיה מספרת כי האבחון של בנה היה במובן מסוים הפתעה עבור המשפחה. "לא הייתה שום אינדיקציה, אבל מצד שני היה תהליך אבחון מאוד ארוך. אני בן אדם מאוד אופרטיבי, אז ברגע שקיבלתי את תוצאות האבחון, חשבתי ישר מה הלאה, מה אני עושה, איך מקדמים אותו. לא הייתה לי תקופת אבלות כמו שיש לחלק מההורים. ישר יצאתי לדרך כדי להבין מה אני עושה כדי שליאם יוכל להתקדם ויהיה הכי מאושר שיש".
היא מספרת כי בנה למד בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל, אבל "לא ממש הסתדר שם". "לא ראיתי שום התקדמות, אז החלטתי להעביר אותו לבית ספר לחינוך מיוחד רק של אוטיסטים. זה מהלך קצת מפחיד, אפשר לחשוב שהולכים אחורה, אבל דווקא זה מה שמקדם אותו עכשיו. הוא מאושר. זה מצליח להניע אותו לעשות דברים".
הוא עצמו ביקר אצלכם בחברה?
"ליאם הוא ילד ממש חכם, גאון. לומד הכול לבד, שפות, מתמטיקה וכל זה. מה שכן, הוא מאוד לא גמיש ללכת למקום שלא היה בו מעולם, אבל לאחרונה הוא היה בפלייטיקה פעמיים והייתה לו חוויה טובה. לא מזמן סיפרנו לו שהוא אוטיסט, הוא לא כל כך מבין עוד מה זה".
עם איזה קשיים אתם מתמודדים?
"יש הרבה קשיים וזה בעיקר מגיע מהסביבה. זה בא מחוסר מודעות, ממקום שהוא אולי לא מכיל או מקבל, אבל לא מהמקום הרע. רציתי להכניס את הפרויקט הזה כדי שכליאם יהיה בן 20, הוא ייכנס לעולם יותר פשוט".