מאז ה-7.10, מלחמת הסייבר היא עוד מערכה שישראל מנהלת, כאשר רק ביום שישי האחרון אלפי ישראלים קיבלו שיחות הפחדה מוקלטת באמצע הלילה מגורמים שעוינים לישראל.
כעת שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי מזהירים מפני עלייה משמעותית בחודשים האחרונים בניסיונות מצד גורמים איראנים לבצע הונאות פישינג ("דיוג") לאזרחים ישראלים, רובם בכירים במגזר הציבורי, ביניהם בכירים במערכת הביטחון, גורמים במערכת הפוליטית, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת, עיתונאים ועוד.
על פי הודעת השב"כ, מטרתם של ניסיונות אלו הם השגת נגישות למדיה (דואר אלקטרוני, מחשב, סמאטרפון) של האישים הישראלים אותם מעוניינים "לתקוף" על מנת להשיג עליהם מידע אישי, כגון כתובת מגורים, קשרים אישיים ומקומות בהם שוהים באופן קבוע. על פי השב"כ, מידע זה עתיד לשמש, בין היתר, את הגורמים האיראנים לבצע פיגוע נגד אישים בישראל, באמצעות חוליות ישראליות שגייסו בארץ.
במסגרת פעילות השב"כ בוצעו מתחילת השנה 85 סיכולים לתקיפות סייבר שונות על מכשירים/מחשבים של אישים ישראלים. הפניות של הגורמים האיראנים מבוצעות בדרך כלל באמצעות וואטסאפ, טלגרם או מייל, תוך בניית סיפור כיסוי ייעודי עבור כל נתקף, בהתאם לעולם התוכן שבו הוא עוסק, כך שהפנייה לא תיראה חריגה.
בהודעה שצירפו שב"כ הדגימו תכתבות בין אזרח ישראלי לגורם איראני, שהתחזה ליוסי פוקס, מזכיר ראש הממשלה. האזרח לא נפל בפח, שם לב למשל ש"יוסי פוקס" כותב בשבת למרות שהוא דתי, וביקש ממנו לשלוח לו סלפי.
כך פועלת השיטה
שיטות התקיפה משתנות, אך לרוב כוללות שליחת קישור מזויף לשיחת Google Meet בה נדרש הנתקף להכניס שם משתמש וסיסמה, אשר נגנבים על ידי התוקף.
באמצעות מידע זה, מייצר היריב נגישות לחשבון הגוגל של הנתקף, מה שמאפשר לו גם נגישות לתכני תיבות הדוא"ל שלו (ג'ימייל), נגישות לסיסמאות לשירותים אחרים, נגישות למיקומים של הנתקף, נגישות לתמונות שנשמרו בענן ומידע נוסף אודות הנתקף.
שיטות תקיפה נוספות בהן עושה התוקף האיראני שימוש הן דרך אפליקציות שונות המתחזות לאפליקציות לגיטימיות, וכן תקיפה דרך הורדת קבצים למחשב לצורך קריאה ו/או אישור כלשהו, באמצעותו מותקנת רוגלה.
גורם בשב"כ: "אנו רואים את המשך הניסיונות הבלתי פוסקים של גורמים עוינים במערכה שמנהלת איראן מול ישראל בניסיונות לפגע באישים. הציבור נדרש לגלות ערנות וזהירות, מדובר בתקיפות סייבר אשר יכולות להימנע טרם התרחשותם באמצעות מודעות, זהירות, חשדנות והתנהגות מונעת ונכונה ברשת, בדגש על הימנעות מלחיצה על קישורים לא מזוהים".