בנק ישראל מזהיר כי צפוי גידול משמעותי בהיקף ההונאות הפיננסיות בשנה הקרובה 2025. המערכת הבנקאית בישראל צופה כי מגמת העלייה בהונאות, שנצפתה בשנים האחרונות, תמשיך ואף תתגבר בשנה הקרובה. הבנק מודאג מזהיר במיוחד מהעלייה הצפויה בשימוש בטכנולוגיות דיפ-פייק (DeepFake) במסגרת ההונאות - טכנולוגיות שמאפשרות ליצור תכנים מזויפים שנראים ונשמעים אמיתיים לחלוטין.
"הונאות הן תופעה עולמית המתרחבת במהירות ומשפיעה על מערכות פיננסיות, צרכני שירותים פיננסיים והציבור הכללי", מציין בנק ישראל.
האזהרות מגיעות לאחר שבשבועות האחרונים התרבו הדיווחים על שימוש בסרטוני דיפ-פייק מזויפים המשתמשים בדמויות כלכליות מוכרות כדי לפתות ישראלים להשקעות מפוקפקות. בין היתר השתמשו גורמים זדוניים בסרטונים מזויפים ותמונות של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עצמו, מייסד ויו"ר צ'ק פוינט גיל שויד ומייסד מלאנוקס איל ולדמן. בנוסף נפוצו בעולם סרטונים מזויפים ותמונות המשתמשים לפיתוי משקיעים בדמותו של נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, כוכבת הקולנוע הישראלית גל גדות, הדוגמנית בר רפאלי והמיליארדר אילון מאסק.
אף שההונאות פוגעות במגוון רחב של לקוחות, בנק ישראל מתריע כי קיימת התמקדות מדאיגה באוכלוסיות פגיעות במיוחד. "ההונאות פוגעות בכלל סוגי הלקוחות, אולם ניכרת התמקדות באוכלוסיות בעלות התמצאות פיננסית ודיגיטלית נמוכה, כגון קשישים ועולים ממדינות ברית־המועצות לשעבר," מדגיש בנק ישראל.
הסקר מצביע על כך שבשנת 2024 היו מתווי־ההונאה השכיחים ביותר "הונאות שכוונו נגד לקוחות דוברי רוסית, יוצאי ברית־המועצות לשעבר, הקמת פלטפורמות מזויפות להשקעות בקריפטו ופיתוי לקוחות להשקעה בהן תוך־כדי הצגת מצג־שווא של השאת רווחים מהירים".
שיטות ההונאה השכיחות כוללות פישינג (Phishing) - קבלת מידע אישי או פיננסי באמצעות הודעות מסרון המפנות לאתרים מתחזים, ווישינג (Vishing) - שיחות טלפון מגורמים המתחזים לנציגי בנק, חברות אשראי או רשויות מדינה. בנוסף, בנק ישראל מזהיר מפני אירועי הונאה הכוללים השתלטות על קו הטלפון הנייד של הלקוח לצורך קבלת מידע אישי.
איך תיזהרו מהונאה
הפיקוח על הבנקים, שהגדיר את מניעת ההונאות כאחד מיעדיו המרכזיים לשנים הקרובות, ממליץ ללקוחות לנקוט באמצעי זהירות:
- שמרו על פרטיכם האישיים - אל תמסרו קודי אימות לאיש.
- הימנעו מכניסה לקישורים המגיעים בהודעות מסרון או דואר אלקטרוני.
- זכרו כי הבנק וחברות האשראי לעולם לא ישלחו שליח לאיסוף כרטיס אשראי.
- היזהרו משיחות טלפון חשודות, במיוחד אם המתקשר אינו דובר עברית.
- אל תתקינו תוכנות השתלטות מרחוק על מכשירכם.
- במקרה של חשד להונאה או זיהוי עסקה לא מוכרת, פנו מיידית לבנק ולחברת האשראי.
בנק ישראל מדגיש כי "עיכוב בהודעה לבנק או לחברת כרטיסי־האשראי עלול לגרור השתתפות עצמית בנזק." עם זאת, הבנק מבהיר כי "אתם מוגנים מפני נזק שיגרם לכם לאחר מסירת ההודעה".
לאור המגמות המדאיגות, הפיקוח על הבנקים פועל במסגרת "צוות בין־משרדי לטובת קידום פתרונות חוצי־מגזרים, הסרת חסמים קיימים והובלת שיתופי־פעולה בין כלל הגורמים הנוגעים בעניין בתחום ההונאות." בצוות חברים נציגים ממשרד התקשורת ומשטרת ישראל.
מטא: פועלים בנושא
במקביל לפרסום של בנק ישראל, מטא ישראל עדכנה כי "מתחילת 2024, החברה זיהתה והסירה מעל 7 מיליון חשבונות המקושרים לפעילות הונאה. החשבונות היו מבוססים במיאנמר, לאוס, איחוד האמירויות, קמבודיה והפיליפינים. הגורמים הזדוניים השתמשו בדיפ-פייק ובטכניקות אחרות כדי להתחזות לדמויות מפורסמות בתחומי הפיננסים והספורט ולקדם אתרים זדוניים.
"הונאות אלו מבטיחות לרוב החזר מהיר וקל על השקעה בנכסים כמו מניות, נדל״ן, מטבעות קריפטו, או מתכות נדירות - ללא סיכון. הנוכלים בדרך כלל יוצרים קשר עם אנשים בדוא"ל, בפלטפורמות החברתיות, בשיחות או בהודעות, עם הזדמנויות 'ייחודיות' להשקעה או הזמנות להצטרף ל'קבוצות קואצ׳ינג' של השקעה".