מאז ה-7 באוקטובר, רבים בישראל ביקשו לגייס את הידע והכישורים שלהם לטובת המאמץ הלאומי. עשרות יוזמות חדשות, אזרחיות וצבאיות, צמחו מתוך תחושת שליחות - כדי לתקן את הכשלים, למנוע את האסון הבא ולבנות תשתית חזקה לעתיד. אחת המסקרנות שבהן היא יחידת המילואים החדשה AiDF, שקמה לאחרונה, תוך כדי המלחמה עם איראן, בתוך פחות משבוע כדי לרתום את ההון האנושי של ההייטק הישראלי – ובפרט את תחום הדאטה והבינה המלאכותית – לטובת שדרוג משמעותי של צה"ל דרך אוטומציה, חדשנות טכנולוגית ותהליכי עומק שלא נראו עד כה במערכת הביטחון.
יוזם ומקים היחידה החדשה הוא איתי גוטמן, מנכ"ל ומייסד חברת Engini. בצבא שירת גוטמן בתור לוחם ביחידת 81 הטכנולוגית של חיל המודיעין, שם התאהב לראשונה בעולמות הדאטה. הוא נפצע ולכן לא חזר לשורות היחידה במילואים, אך החליט לאמץ את התחום גם באזרחות, ולימים הקים את חברת הדאטה Engini, שבשנתיים האחרונות מסייעת לחברות לשלב במערכות ובתהליכים שלהן סוכני AI כדי לייצר אוטומציות שייעלו אותן.
גוטמן מעולם לא ויתר על הרצון לשרת במילואים ולתרום, אבל לאחר שלא הצליח לבטל את הפטור ולהתגייס, התחיל לספק באמצעות החברה שלו ייעוץ בהתנדבות לגופים ביטחוניים שונים. "המטרה הייתה להעשיר ולעזור לגופי המדינה בישראל להשתפר", הוא אומר בשיחה עם mako, "הם ראו את התהליכים שאנחנו עושים ואמרו – הלוואי שמה שאתם עושים עבור חברות אזרחיות גדולות ומורכבות היה קורה גם בצה"ל. ראינו שהם משוועים לפתרונות כאלה, מהקצה המבצעי ועד ליומיומי - למשל שמזמינים כמויות אדירות של אוכל שבסוף נזרק לפח. איפה שלא נסתכל, בצה”ל יש מה לעשות והרבה, כי כשאתה גדול ומסורבל, קשה לך להיות חכם. ככל שחברות גדלות ונהיות מסועפות, הן הופכות ליותר קשות ואיטיות – כמו קיאק מהיר לעומת ספינה ענקית".
שם, הוא מספר, הכל התחבר פתאום. גוטמן הבין שזה בדיוק המקום שבו יוכלו הוא ועוד רבים כמוהו לתרום לצה"ל, והחליט להרים את הכפפה ולהקים יחידת מילואים שתעסוק בדאטה ו-AI. "הבנתי שאני לא מקרה מיוחד, אלא אחד מיני רבים שהם חזקים בהייטק, אבל לא משרתים במילואים מכל מיני סיבות – חלקם בפטור, חלקם שירתו בתפקידים שכבר לא תואמים את הכישורים שלהם היום, אבל כולם רוצים לתרום".
לפני כשבועיים, כשבחוץ משתוללת המלחמה עם איראן, גוטמן העלה לחשבון הלינקדאין שלו פוסט על היוזמה החדשה. "מאחורי כל הקסמים המבצעיים שאנחנו רואים קיימים אלפי תהליכים המבוססים על דאטה, אנשים, מערכות, החלטות ותהליכי עבודה. במערכות הביטחון שלנו הרוב עדיין נעשה היום באופן ידני-אנושי. אפשר וצריך לשלב את עילית הטכנולוגיה עם בעיות מורכבות", כתב, וצירף לפוסט טופס הרשמה ליחידה החדשה.
גוטמן מודה שלא ציפה למה שקרה בעקבותיו: "הפוסט הגיע ליותר ממאה אלף איש. קיבלתי אלפי תגובות, ומאות אנשים שנרשמו. זה פשוט התפוצץ", הוא אומר. היוזמה החדשה החלה לקרום עור וגידים מיד: כבר באותו יום הוא שוחח עם הדרגים הגבוהים ביותר בצבא, ובכיר בצה"ל לקח את הנושא תחת חסותו. "הבכירים ביותר בצבא ובהייטק, קרנות הון-סיכון, כולם הבינו את הפוטנציאל. כל יחידות צה"ל פנו אליי כדי להיות חלק מהאירוע הזה", אומר גוטמן.
ביום שלמחרת התכנסה פגישת ההתנעה, ובצה"ל נולדה, תוך פחות משבוע, יחידה מילואים חדשה: AiDF, שמטרתה לייעל את מערכת הביטחון דרך אוטומציה, בינה מלאכותית, שיפור מערכות דיגיטליות והמלצות לרכש של טכנולוגיה אזרחית-מסחרית.
"המטרה היא להביא את הטופ טאלנטים של מדינת ישראל, שיתנו לטובת צה”ל את כישוריהם ואת הידע שלהם, במהירות גבוהה ובטכנולוגיה מאוד מתקדמת, שלא קיימת או לא מיושמת היום בצה"ל", מסביר גוטמן, ומדגיש שהמטרה היא לעסוק גם במשימות שישפרו את הצד המבצעי טכנולוגי, אבל גם את ההתנהלות היומיומית של הצבא. "קשה למצוא היום חיילים שיגידו שצה"ל מתנהל נכון, מסודר, יעיל. ואת זה אנחנו רוצים לשנות", הוא מסביר, "לא הגיוני, למשל, שב-2025 עדיין עובדים עם החתמות של טפסים שאף אחד לא יודע לאן הם הולכים, או מזמנים למילואים אלפי אנשים שבסוף לא עושים כלום, והכסף הולך לפח".
"לצה"ל יש המון טכנולוגיה ואנשים סופר מוכשרים. אבל מה שלא קיים בו, ובשום תאגיד גדול בעולם בצורה מוסדרת, זה ה-AI", מסביר גוטמן את החוסר שעליו תענה היחידה, "כולם מבינים שיש כאן מרוץ נגד הזמן, והצבא הראשון שיצליח ליישם את זה בצורה טובה יוביל משמעותית על השאר. תת אלוף אחד שהיה מעורב בתהליך אמר את זה בצורה מפורשת: בצה"ל יש את קצה הטכנולוגיה ברמת הברזלים – בין אם זה חמקנים, מיירטים או צוללות, אין היום מוצר שאפשר לרכוש ואין אותו בצה"ל. מה שאין עדיין זו בינה מלאכותית. כשנלביש את הדבר החדש הזה על פאר הטכנולוגיה שקיימת בצה"ל, שם יהיה היתרון התחרותי".
"להפוך את ישראל למעצמת AI וטכנולוגיה"
היחידה החדשה תתנהל בשני מסלולי מילואים. מסלול אחד יוקדש לפתרון בעיות נקודתיות, שנוגעות לצרכים מבצעיים או יומיומיים של צה"ל. "אלה פרויקטים מוגדרים שצוותים ייעודיים של אנשי מילואים יבואו לחודש בשנה ויבצעו אותם מקצה לקצה, במטרה להביא תוצאות בזמן מאוד קצר. יש היום אלפי משימות שבסדיר לא מתעסקים בהן מסיבות שונות, בין אם זה חוסר בידע, זמן, משאבים או קשב, ואפשר לפתור בעזרת עולם התוכן הזה שעד היום לא היה קיים בצה"ל".
המסלול השני יפעל במודל של ייעוץ, שבו המומחים יגיעו פעם בשבועיים להדריך את חיילי הסדיר שעוסקים במשימות סודיות או תשתיתיות יותר של צה"ל. "הצוות הזה יעניק ייעוץ והכוונה לחיילים הסדירים ואנשי הקבע שעושים את הפיתוחים היומיומיים לצה"ל", מסביר גוטמן, "אלה אנשים מהטופ, אבל הם עדיין חיילים בסדיר, אין להם את הניסיון של בכיר בגוגל שעשה דברים בעולם האזרחי, פתר דברים דומים בחברות גדולות, ויכול לתרום מהידע הזה לטובת צה"ל. המומחים יתנו את הפידבקים שלהם מהתעשייה, יסבירו איך עושים את זה נכון בחברות בארץ ובעולם, ויעזרו לשלב בצה"ל את הידע החשוב שקיים באזרחות".
לדברי גוטמן מודל היועצים כבר קיים היום בצה"ל, אבל לא בצורה מוסדרת. "יחידות שיכולות דואגות לעצמן ליועץ חיצוני, אבל אין גוף שמרכז את זה, שיחידות יכולות לפנות אליו ולבקש, למשל, שיקצו להן מומחה בתחום ה-Machine Learning. אף אחד לא עושה עבורן את הסינון, והיחידות נאלצות לסמוך על מומחה הוא חבר של חבר", הוא אומר.
למעשה, גוטמן התפרץ לדלת פתוחה: בימים אלו מוקמת בצה"ל חטיבה סדירה שתעסוק בנושאי דאטה ו-AI, במקביל לתהליך הרחב שמובילה ועדת נגל לתכנון בניין הכוח של ישראל לאור לקחי מלחמת חרבות ברזל. "זה לא רק ברמת צה"ל, אלא ברמה הלאומית – יש אירוע שלם שמדינת ישראל הולכת ומתכנסת אליו, של איך להפוך למעצמת AI וטכנולוגיה".
אבל לעומת המהלכים הגדולים שמתבצעים ברמה הלאומית, גוטמן מתחיל את המהלך שלו דווקא מהשטח. "הם באים מלמעלה, בהכרזות מפוצצות, בשמות גדולים, אולי גם בתקציבים, וזה מבורך. אני בא מלמטה, מהיחידות שפותרות את האתגרים היומיומיים שצה"ל מתמודד איתם – מלוודא ששרשרת האספקה לחיילים במוצב תעבוד כמו שצריך, ועד המטוסים שהם קצה הטכנולוגיה, שישתפרו עוד יותר בעזרת AI ודאטה. יש פער בין הוועדות לבין היומיום – אני מתחיל מהצורך ומהאנשים שיענו עליו, ומתישהו ניפגש באמצע".
"אסור שהבירוקרטיה תתקע את המהלך הזה"
בימים האחרונים היחידה כבר החלה לפעול תחת פיקודו של גוטמן, ומירב המאמצים מתרכזים כרגע בתיעדוף המשימות שכבר התבקשה לבצע, ובסינון ומיון של קרוב לאלף המועמדים ליחידה, בהם כמה מהשמות הגדולים בתעשייה. במקביל, נבנה הצוות הפיקודי של היחידה שיעסוק בהיבט בטכנולוגי של היחידה, שהוא ליבת העשייה: "מפקדי סייבר, DevOps ,AI ועוד שיקבלו את המשימות ויתאימו להן את האנשים המתאימים".
לצד זאת, גוטמן שם דגש על עוד היבט קריטי להצלחת היחידה – נושא הבירוקרטיה. "יש לנו כסף ויש משאבים. הסיבה היחידה שעלולה לתקוע את הדבר הזה היא הבירוקרטיה", הוא אומר, "שמתי לי כמשימת על לראות איך אפשר לעשות אקסלרציה, התקדמות מהירה יותר, לכל התהליכי הבירוקרטיה. הרי יש לזה תקדים – במלחמות יודעים להזיז דברים מאוד מהר, אז למה שביומיום לא נדע לעשות את זה?". לכן, לצד מפקדי הצוותים הטכנולוגיים, יפעלו מפקדים שיהיו אחראים על קשרי הפנים של היחידה מול צה"ל ומול המדינה.
גוטמן לא מתבייש לשים את הנושא הכואב הזה על השולחן. קצב ההתנהלות, הוא מסביר, חייב להתאים את עצמו לקצב של הטכנולוגיה: "זאת מטרת קודש בעיניי, אז אני אעשה את כל מה שצריך כדי שהדברים יזוזו ומהר, להפעיל את האנשים שיידעו ללחוץ במקומות הנכונים ולפרק את הפקקים שנוצרים. הרבה מהתהליכים תקועים אצל פקידים, ואת זה אני רוצה למגר".
ביחידה יפעל גם צוות של קשרי חוץ, במטרה להשיג ליחידה תקציבים וטכנולוגיות שלא קיימות בישראל. "גם פה יש לא מעט שמות מוכרים שיידעו לחבר אותנו לאנשים שנמצאים בחברות הגדולות כמו OpenAI לדוגמה, כדי שנוכל ללמוד מהן או לקנות את הטכנולוגיות שלהן, כמה שיותר מהר", הוא אומר. לצד זאת, הוא מבטיח שינסה לתעדף טכנולוגיות ישראליות ככל הניתן.
האידאל הגדול של גוטמן, הוא מדגיש, הוא שהמהלך החדש לא ייעצר בצה"ל. "כבר פנו אליי גופים בירוקרטיים אחרים במדינה, והמטרה היא להרחיב את זה לכמה שיותר צוותים ייעודיים, שיעשו את זה גם שם", הוא אומר, "כולם מבינים, למשל, שאם נפגע לך הבית מטיל ואתה רוצה לקבל כסף ממס רכוש, זה חייב לקרות מהר ולא להיתקע חודשים בגלל הבירוקרטיה. אם זה יצליח בצה"ל, זה יצליח גם במקומות אחרים, המטרה היא לעשות את אותה מהפכה בכלל מדינת ישראל".
"לאפשר לצה"ל להיות חכם, אבל גם גדול וחזק"
ככל שהבינה המלאכותית הולכת ותופסת מקום משמעותי יותר בעולם, ממשיכות להתעורר גם סכנות חדשות, כשמדברים על שילוב הטכנולוגיות בצה"ל, הן מתחדדות עוד יותר, ומעלות את השאלה איך בכלל אפשר להטמיע AI במערכות צבאיות בלי לסכן מידע מסווג. גוטמן אמנם מנוע מלפרט, "אבל יש לזה פתרונות", הוא אומר, "בצוות הטכנולוגי יהיה כמובן גם צד של אבטחת מידע, זה הבסיס. יש עוד הרבה מורכבויות – למשל כלים שמאפשרים לנו לעבוד מאוד מהר, שעולה השאלה איך הם יעבדו בתוך צה"ל. זה לא מובן מאליו", הוא אומר, ומסביר שהיחידה החדשה תתעסק גם במציאת הפתרונות שיאפשרו לשלב את הכלים האזרחיים במערכת הצבאית.
חשש נוסף שעלה הוא שהבינה במלאכותית תייתר אנשים בשוק העבודה, אבל דווקא בצה"ל, פוסק גוטמן, לא ניתן לסמוך כיום על ה-AI במאה אחוז ללא מגע יד אדם. "המטרה היא לא לייתר את האנשים, אלא לעשות אותם פי עשר ממה שהם יכולים להיות היום", הוא מסביר, "אי אפשר לדעת מה יהיה עוד שנתיים, אבל בטווח של השנה הקרובה, תמיד יצטרכו את האדם ככזה ששולט על האירוע. אני לא רואה את המשוואה הזאת מתהפכת בזמן הקרוב, ובוודאי שנצטרך כאן בינה אנושית".
הצורך שעליו מדבר גוטמן התחדד באופן מיוחד לאחר ה-7 באוקטובר – כשבקרב גורמים במערכת הצבאית ומחוץ לה עלו קולות שתלו חלק מהאשמה לאירועים בהסתמכות המופרזת של צה"ל על הטכנולוגיה. גוטמן מסכים: "פעם הייתה קונספציה שצה”ל צריך להיות קטן וחכם, והיא נשברה. עובדתית לא הצלחנו. המטרה של היחידה החדשה היא לאפשר לצה"ל להיות חכם, אבל גם גדול וחזק. הרגליים חייבות להיות בבוץ – צריך את הלוחמים בשטח, אבל צריך גם שיהיו להם כל האמצעים האפשריים להבין איפה הם נמצאים. לא מזמן יצא דירוג של הצבאות החזקים בעולם, ואנחנו במקום 15, אז יש לנו לאן להתקדם. ארצות הברית כמובן ראשונה, אבל אני רוצה שנהיה במקום השני לפחות".