באפריל האחרון מצאה את עצמה מאיה שושני (32), מאמנת מודלים ויוצרת וידאו ב-AI, מחפשת מתנה לכבוד יום הולדתה ה-71 של אמה, נגה, שהלך והתקרב. היא לא רצתה לקנות לה שוב משהו בנאלי וצפוי, וחיפשה רעיון למתנה משמעותית שתיגע בה באמת.
שושני, שעוסקת בתחום הבינה מלאכותית מזה כמה שנים, אוהבת במיוחד ליצור וידאו ב-AI. "זה התחיל מסקרנות טכנולוגית ומהר מאוד הפך לאהבה גדולה", היא אומרת, "זה מאפשר לי לספר סיפורים לפי החזון שלי ולגעת ברגש באמצעים חדשים. דברים שפעם דרשו להסתבך עם ציוד וימי צילום הפכו לי לנגישים, והצלחתי להקים את הרעיונות שלי לחיים". כשיום אחד נתקלה בבית הוריה באלבום תמונות מסקרן, התשוקה שלה לתחום הבשילה גם לכדי רעיון למתנה.
במהלך ביקור שגרתי אצל ההורים, בזמן שאמה הייתה עסוקה במטבח, מצאה את עצמה שושני משוטטת בסלון. בין כל הספרים המסודרים שבספרייה, היא הבחינה פתאום באלבום ישן שלא הכירה, והתיישבה לדפדף בו. "פתאום נחשפו שם מולי חיים שלמים – כל הילדות ונעורים של אמא שלי, ימים אחרים ושמחים. תמונות בשחור-לבן של רגעים קפואים", היא מספרת, "כשראיתי את הזיכרונות האלה הרגשתי שאסור שהם ילכו לאיבוד. אמרתי לעצמי – איזה מגניב זה יכול להיות להנפיש אותם". שושני, שכבר יצרה סרטוני וידאו ב-AI אבל מעולם לא כאלה של בני אדם, החליטה לקחת על עצמה את האתגר.
היא עבדה על הסרטון במשך שלושה ימים. קודם כל היא צילמה את התמונות המקוריות בטלפון שלה, מבלי שאמה תשים לב. היא טיפלה בהן בפוטושופ כדי להסיר מהן שריטות ולרענן את המראה שלהן, השתמשה בכלי AI מתוך אתר Replicate כדי לצבוע את התמונות שצולמו בשחור-לבן, וביצעה גימורים אחרונים.
כשהתמונות היו מוכנות, היא עברה לשלב ההנפשה. במחולל וידאו AI בשם Kling היא כתבה עבור כל אחת מהתמונות פרומפט מדויק עם הנחיות שמתארות במפורט איך יתנהגו הדמויות שבה: "חיבוק קטן, מבט רך, קריצה למצלמה – לפי מה שהרגש אמר לי באותו רגע", היא מתארת. לדבריה, זה לא הצליח מהניסיון הראשון: "הבינה המלאכותית עובדת באופן רנדומלי, ולכן הייתי צריכה לעשות כמה ניסיונות, ואז בחרתי את הסרטונים שהרגישו לי הכי טבעיים, הכי אמא שלי".
לסיום, היא ערכה את הקטעים שנבחרו בתכנת DaVinci Resolve לכדי סיפור זורם ואחיד, והוסיפה ברקע את אחד השירים האהובים על אמה. "זה לא קסם כמו שכולם חושבים, גם מעבר ל-AI יש הרבה עבודה קשה, ניסיונות וכישלונות. הרבה זמן יכול להישרף למשל על מלחמות עם ה-AI שיפעל בדיוק כמו שאני רוצה", היא צוחקת, "מהבחינה הזאת אני מנהלת הקריאייטיב, אני המנצחת על הכלים השונים".
את התוצאה המרהיבה היא חשפה בפני אמה רגע לפני חגיגות יום ההולדת עם המשפחה והחברים. בסרטון מרגש, תמונות הילדות של אמה קמו פתאום לחיים: בתמונה אחת היא צוחקת אל המצלמה ומרימה יד אל הפנים, בשנייה אמה מחזיקה ומלטפת אותה בתור פעוטה, בעוד תמונה היא מנופפת אל המצלמה, ובאחרת היא מתחבקת עם אחותה. הקטעים המרגשים ביותר היו אלה שבהם הופיעו אמה ואחותה – סבתה של שושני ודודתה – שהיום כבר אינן בחיים.
התגובה של אמה, לדברי שושני, הייתה שווה את כל העבודה הקשה. "צילמתי אותה צופה בסרטון כי אני אוהבת לתעד, אבל לא היה לי מושג שהיא תגיב ככה, התגובה שלה הייתה פרייסלס", היא מספרת.
בסרטון שהעלתה שושני נראית אמה אומרת בדמעות: "זה כאילו לחזור למי שהייתי, לילדה שהייתי ולזיכרונות שתמיד מלווים אותי". "פתאום היא פגשה את הילדה שהיא הייתה, עם החלומות הישנים, וכל המקומות שנשארו חיים עמוק בפנים גם אחרי כל השנים", אומרת שושני, "הרגשתי שהצלחתי להחזיר לה חלק מעצמה".
המתנה המיוחדת שלה לא ריגשה רק את אמה. שושני העלתה ללינקדאין את הסרטון שיצרה בשילוב עם התיעוד של אמה צופה בו, והצליחה לרגש אלפי גולשים. עד היום הסרטון שלה נצפה כבר יותר מ-120 אלף פעמים, וזכה לאלפי לייקים, תגובות ושיתופים.
שושני מודה שהחוויה הזאת הצליחה לטלטל גם אותה. "דווקא בעידן הבינה המלאכותית שאפשר לייצר בו הכול – תמונות, סרטונים, מציאויות חדשות, גיליתי שהאימפקט האמיתי לא נמדד בגודל ההפקה, אלא בעומק המגע האנושי. מה שריגש את אמא שלי לא היה החידוש הטכנולוגי, האפקטים או הפילטרים, אלא המפגש עם עצמה".