הם התחילו הרבה לפני שמישהו בכלל ידע מה זה רילז, כשטיקטוק עוד לא הייתה קיימת, והרשת החברתית הפופולרית ביותר הייתה פייסבוק. משפחת טרסוב ומשפחת ליופריו הן שתיים מהמשפחות הוותיקות והמשפיעות ביותר בזירת התוכן האינטרנטי בישראל, כאלה שבנו קהל אדוק במשך יותר מעשור, עוד הרבה שמישהו בישראל ידע מה זה כוכבי יוטיוב.
עכשיו, אחרי שנים של פעילות, אלפי סרטונים, הופעות וקמפיינים - המשפחות מאחדות כוחות לראשונה ומעלות מופע משפחתי משותף, שיתקיים ב-14.4 בהיכל טוטו חולון ויכלול אתגרים על הבמה, שירים, קטעים בשיתוף הקהל ושיתוף פעולה מוזיקלי חדש בין שתי המשפחות.
בשיחה עם mako, מספרי ההורים על המופע המשותף: "הולכים להיות כל מיני אתגרים על הבמה, גם שקשורים ליוטיוב וגם אחרים, ונתחרה ראש בראש", מספרת מורן טרסוב. ״קודם כל, הבמה הולכת להיות מטורפת. זה ממש במה של 360 עם מסכי מולטימדיה ענקיים, משהו מאוד מאוד מושקע. אנחנו נשיר על הבמה את השירים שלנו ומשפחת ליופריו את שלהם. בנוסף, הקלטנו שיר חדש משותף, שתי המשפחות. הקלטנו אותו שבוע שעבר, ונבצע אותו על הבמה".
מאחורי שיתוף הפעולה עומד חיבור ותיק בין המשפחות, כזה שנבנה עוד בימי מפגשי יוטיוב הראשונים בישראל. "אנחנו המון שנים בתעשייה הזאת, גם אנחנו וגם מורן וג'וזף, ונפגשנו במפגש כזה", מסבירה רונית ליופריו.
איך הילדים מסתדרים?
רונית: "הם מסתדרים מדהים. תקשיב, היינו ביום צילומים בהיכל טוטו, בזמן שאנחנו הצטלמנו קלטתי את הילדים משחקים יחד. הם מאוד נהנו". מורן מצדה מוסיפה: "אני חושבת שיש להם משהו מהמשותף, כי גם הילדים של ליופריו – חווים ילדות שהיא מיוחדת, שהיא 'שונה' משל ילד רגיל, ופתאום אתה פוגש ילדים שהם כמוך, אז יש לך הרבה מהמשותף איתם. מצד שני, הם גם מתנהגים כמו ילדים רגילים לגמרי".
ומה מבדיל יוצרי תוכן שהחלו לפעול לפני יותר מעשור, לעומת דור הטיקטוק של היום? "אנחנו פתחנו ערוץ יוטיוב לפני 12 שנה, לא היה אז בכלל טיקטוק ולא אינסטגרם - רק פייסבוק ויוטיוב", נזכרת רונית. "אנחנו לא התחלנו כמשפחה אמנם, התחלנו יותר כזוג, ומורן התחילה כביוטרית. אני חושבת שאנחנו בין היחידים שיכולים להבין אחד את השני. אין הרבה משפחות באמת שעושות את מה שאנחנו עושות". ג'ונתן ליופריו מחזק את הדברים ואומר: "גם בטלוויזיה, בודדים הכוכבי הטלוויזיה שרצים כבר כל כך הרבה שנים על המסך שהם לא אנשי חדשות",
איך שומרים על רלוונטיות כל כך הרבה זמן?
"תראה, קודם כל אתה חייב להשתנות עם העולם", מסבירה מורן. "אני עושה את זה כבר 15 שנה, ראיתי פלטפורמות קמות ונופלות – מפייסבוק, ובלוגים כתובים שהיו הדבר הכי חם, ועד סנאפצ'ט שהגיע לחיינו בסערה ונעלם. בשביל להישאר רלוונטי, אתה פשוט כל הזמן צריך להתאים את עצמך, ללמוד את הפלטפורמות, ללמוד איך הן עובדות ומה התוכן שאוהבים שם. טיקטוק עובדת אחר מיוטיוב - שפועל שונה מרילז באינסטגרם. אם אתה לא באמת פועל בריבוי פלטפורמות, ומתאים את התוכן שלך, ומתאים את עצמך – אתה לא תשרוד".
מה לדעתכם סוד הקסם שלכם?
"נשארנו כל כך רלוונטיים וגידלנו דור שלם בזכות שלושה דברים: התמדה, תוכן איכותי והיכולת שלנו להשתנות עם העולם הזה", מסבירה מורן ורונית מחזקת ואומרת: "כאומן אתה לא יכול להישאר במקום, כי אם אתה נשאר במקום – אתה דועך. אנחנו התחלנו בכלל מעולם המערכונים, אני וג'ונתן, כי זה היה החלום שלי להיות שחקנית והוא הגשים לי אותו. יחד פתחנו את ערוץ היוטיוב שלנו הכי כתחביב, כשהילדים במסגרות. במקום ללכת לבתי קפה כמו הורים רגילים, עשינו סרטונים והתפתחנו".
ומה קרה אז?
"זה התפתח לשירים, ואז מהשירים התחלנו לעשות הופעות. יש לנו מופע רץ שנקרא 'משפחת ליופריו על הבמה' שאנחנו עושים אותו יחד עם הילדים שלנו – שזו גם חוויה מדהימה לנו כהורים וילדים יחד. היום ההורים לא יודעים איפה הילדים שלהם נמצאים, ואנחנו יחד איתם עושים משהו כזה ומדברים באותה שפה".
"אני גם חושב שזה מאוד חשוב ליהנות ממה שאתה עושה. במיוחד כשאתה עושה את זה עם הילדים שלך", מסביר ג'ונתן. "גם אנחנו וגם משפחת טרסוב לא היינו יכולים לעשות את זה, אם זה לא היה כיף לילדים - זה לא היה עובד. ליהנות זה חלק חשוב ממה שאנחנו עושים".
הילדים, מן הסתם, הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג. לזוג טרסוב יש שלושה ילדים - אמה (11), מיילו (9) וריו (4), ולליופריו גם שלושה - מיה (15), אלה (12) ובן (9). כולם מופיעים, שרים, מצטלמים – וחיים את העולם הזה לא פחות מההורים שלהם. "הילדים של שנינו גדלו לתוך הדבר הזה. יש להם מחשבות כבר להפוך לכוכבים בזכות עצמם, להקים ערוצים שלהם, לעשות את הדברים שלהם", מסבירה רונית.
"אצלי הם כבר ממש עמוק בתוך הדבר הזה", מסבירה מורן. "קודם כל, לכל אחד מהם יש ערוץ יוטיוב מגיל 4, והם משחקים בסדרות. כשמיילו מקבל אודישן, אמה שואלת:, 'אמא, למה אין לי אודישן עכשיו?', ואני עונה 'כנראה שאין תפקיד של בנות עכשיו שמחפשים ללהק'. הם מאוד אוהבים את העולם הזה".
עם מאות אלפי עוקבים – רובם ילדים ובני נוער – הטרסובים והליופריואים מודעים היטב לאחריות שנלווית לחשיפה. "תראה, בגדול אנחנו עושים תוכן שהוא תוכן בידורי", מסבירה רונית, "אבל מאחר שאנחנו גם הורים וגם יוצרי תוכן עם קהל עצום של ילדים ושל בני נוער שעוקבים אחרינו, חשוב לנו להשתמש בפלטפורמות שלנו כדי להעביר מסרים שהם חיוביים, שהם חינוכיים. כמובן, שוב – אני לא מתיימרת להחליף הורים, אבל מאחר שברשתות יש המון תוכן שהוא לא טוב, לנו חשוב לאזן את הדבר הזה".
איך אתם מאזנים את זה?
"עשינו למשל את השיר הראשון בארץ נגד בריונות ברשת כדי להעלות מודעות לנושאים כאלה – נגד חרמות, נגד בריונות, לקבל את האחר, העצמה. פונים אלינו הרבה ילדים ובני נוער – עושים עלי חרם או דברים מהסוג הזה – והם מרגישים בנוח לשתף אותנו. אתה יודע, אנחנו בסלון הביתי שלהם מדי שבוע, אז הם מרגישים בנוח. ולנו חשוב כהורים וכיוצרי תוכן באמת להילחם בתופעה הזו כדי למגר אותה".
"אני באופן אישי מצלמת התמודדויות גם לא פשוטות בחיים", מוסיפה מורן. "מן הסתם גם רגעים מאוד משמחים, אבל אנשים מקבלים השראה גם מלראות דברים מורכבים יותר. הם אומרים, 'הנה, האנשים שאני מעריצה חווים מחלות, חווים יום קשה ראשון בבית ספר, חווים מבחן לא טוב, רופא שיניים, פחדים'. בסוף אתה רואה שאנשים שאתה מעריץ הם כמוך – וזה נותן לגיטימציה להרגיש את מה שאתה מרגיש. זה נותן מקום בטוח לברוח אליו".
הבחירה הזו של מורן הובילה ללא מעט ביקורת. ב-2022 משפחת טרסוב שיתפו את מאות אלפי העוקבים שלהם כי בנם בן השנה, ריו, מאושפז בטיפול נמרץ. בזמן האשפוז הם העלו תיעוד מבית החולים - ולמרות שחלק מהעוקבים הודו להם על השיתוף, לא מעט ביקרו אותם.
"זו לא הפעם הראשונה שחטפתי ביקורת, וגם אני מניחה שלא הפעם האחרונה", מסבירה מורן. "אם הייתי חושבת שעשיתי משהו שהוא לא בסדר, משהו שלא מתיישב לי עם האני מאמין שלי, אז הייתי לוקחת את זה קשה".
"החיים הם לא מרשמלו, ויש רגעים יותר מורכבים וקשים, וגם הילדים שלי יודעים ומכירים בזה", היא מוסיפה. "לא העליתי חלילה את ריו מצולם בסיטואציות שהן, אתה יודע, קשות או משהו לצפייה. סיפרתי את המקום שלי, את הזווית האישית שלי, בכיתי למצלמה, דיברתי כמו לפסיכולוג, והרבה מאוד אנשים התחברו. יש גם כאלה שהתחברו פחות והעבירו ביקורת, וזה בסדר גמור. זה לא שלי – זה שלהם".
איפה עובר הגבול?
"אני מצלמת ולוגים – דברים יומיומיים. אבל הכול עובר דרך העריכה. אני מחליטה אם זה עולה או לא, לפי האני מאמין שלי. אם הילד בטנטרום – אני לא אצלם, אני אהיה איתו. אם הוא חולה – אולי אצלם, אבל כשיגדל אולי זה יפריע לו, וזה גם בסדר. כרגע אני האמא שלו, ואני מחליטה".
רונית מצטרפת לדברים: "אם הייתי מקשיבה לביקורת, לא הייתי במקום שאני נמצאת בו היום. כשאנחנו התחלנו את מה שהתחלנו, הרבה אנשים הרימו גבה – כי אנשים אוהבים לשים אנשים אחרים בתבניות. אני בכלל הייתי מנהלת שיווק ופרסום, וג'ונתן בא מההייטק. מה קשור עכשיו שאנחנו נצלם את עצמנו ונעלה את התוכן?".
"תמיד יש לאנשים מה להגיד", היא ממשיכה. "ואם הייתי מקשיבה להם היום – לא היינו אחד הערוצים הכי גדולים ביוטיוב בישראל. ואני שמחה שלא הקשבתי. וגם זה שאנחנו עושים את זה ביחד, גם אנחנו וגם טרסוב כמשפחה – זה כוח. היה לי קשה מאוד להסביר לבן הזוג שלי, אם הוא לא היה עושה את זה יחד איתי. זה משהו שהוא מאוד מאוד מחבר. כמובן לא כל אחד בנוי לדבר הזה, אבל אותנו זה מאוד מחבר. הכי חשוב זה שאני שלמה עם עצמי. את הדין וחשבון אני נותנת לילדים שלי, לבן זוג שלי, לאנשים שחשובים לי וקרובים אליי – ולא מעבר".
גם בעידן של רשתות, לייקים ותגובות – בבית של משפחת טרסוב וליופריו הגבולות ברורים. השפה נשמרת, והחינוך לערכים קודם לכל. "אני חושבת שאנחנו כמשפחות מאוד מאוד שומרים על השפה שאנחנו משתמשים בה", אומרת רונית. "אני לא אקרא לילדים שלי בשמות, ולא אתנהג אליהם בזלזול – גם כשהמצלמה לא דולקת. הילדים שלנו לא מדברים ככה, כי הם פשוט לא גדלים בבית כזה".
מורן מוסיפה: "אנחנו אנשים ערכיים, מחונכים, אנחנו לא שכונה – באמת. אני לא אבזה את הילדים שלי במילים כאלה ואחרות, והם גם לא ידברו כך לילדים אחרים. זה פשוט הבית שלנו, וזה גם התוכן שאנחנו מייצרות". את המסר הזה הן משתדלות להעביר הלאה, גם לילדים: "לי חשוב שהילדים שלי יהיו ילדים שטובים לילדים אחרים", אומרת מורן. "דווקא בגלל שאנחנו מודעים לכוח של הרשת, הילדים שלי יהיו האחרונים שיגיבו תגובות רעות. הם לעולם לא ידברו ככה לילד אחר. אני יודעת את זה – כי זה הבית שהם גדלים בו". והיא מסכמת בפשטות: "אני תמיד אומרת להם – וגם לעצמי – אם אין לך משהו טוב להגיד, פשוט תדפדף הלאה".