תופעת שיתוף הסיסמאות פופולרית מאוד בקרב צופים בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס, גם בישראל: במקום לשלם על עוד מנוי, אנשים צופים באמצעות שם המשתמש והסיסמה של חבר או קרוב משפחה. 35% מהמילניאלס בארה"ב (בני 20–35 בערך) משתפים סיסמאות לשירותי סטרימינג, לפי נתוני חברת מחקרי המדיה Magid.
נדמה שכל כמה חודשים מתפרסמת ידיעה שמטרידה את המשתמשים, בנוגע לכוונות החברות לפעול למניעת התופעה. רק בחודש שעבר פורסם בבלומברג כי HBO, נטפליקס וענקיות הכבלים בארה"ב מקימות קואליציה שתבחן שיטות למאבק בשיתוף הסיסמאות.
עם זאת, יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל (Synamedia) וסגנית נשיא בכירה בחברה, מרגיעה. ברוב המקרים לדבריה, החברות לא ממש מתעניינות בלקוחות הפרטיים, שמשתפים סיסמאות עם חברים ובני משפחה בודדים. הן מודאגות יותר משיתוף סיסמאות "תעשייתי" למטרת הונאה ורווח כלכלי, בעיקר על ידי האקרים ופיראטים. לפי הערכת חברת המחקר Parks Associates, תעשיית הטלוויזיה בתשלום צפויה לאובדן הכנסות של 6.6 מיליארד דולר השנה — בגלל פיראטיות ושיתוף סיסמאות.
סינמדיה, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות בתחום הווידיאו הבידורי, פיתחה מערכת המיועדת לעזור לספקיות וידיאו להתמודד עם בעיית שיתוף הסיסמאות ופיראטיות. פאינרו אומרת כי "יש סוג אחד של משתפים קז'ואלים — חברים, משפחות, צעירים בקולג'. זה יכול להגיע גם למצב של משפחה הודית שפזורה בהודו ובארה"ב, ומשתמשים במנוי נטפליקס אחד מהודו כי שם זול יותר. ואז נטפליקס ואחרות רואות את זה כבעל השפעה על ההכנסות, אבל ברמה מסוימת הן מקבלות את זה.
"יש להן אפשרויות להוסיף אמצעי אימות זהות רגילים, כמו הודעות טקסט לנייד, או הגבלה נוספת של מספר הצפיות במקביל במכשירים שונים — אבל הן מהססות להגביל בצורה אינטנסיבית, כי זה פוגע בחווית המשתמש".
מנגד, אומרת פאינרו, "מה שמטריד אותן באמת זה הצד השני, הפיראטיות של ממש: יש שירותים שסוחרים בסיסמאות, ומציעים בתמורה ל–10 דולר סיסמא ל–10 שירותי סטרימינג, כשהם מבטיחים שתהיה תקפה תמיד". לדבריה, "בין השאר, מדובר בפושעי סייבר שגונבים מסדי נתונים של שמות משתמש וסיסמאות, שחלקם משמשים גם לשירותי סטרימינג".
אבידן למדן, סמנכ"ל ניהול מוצר בסינמדיה, מוסיף: "רק באחרונה חדרו האקרים למרכז הדאטה של מנויי שירות דיסני פלוס, והחלו למכור את שמות המשתמש והסיסמאות בזול. תוך שעות אפשר היה לקנות מנוי לדיסני פלוס בחצי מחיר".
לצורך כך, החברה פיתחה לאחרונה פתרון שמסוגל לנתח דפוסי התנהגות שלא בהתאם להסכם שירות: למשל, שימוש מאזורים שונים ומרוחקים, שינוי בסוגי התוכן הנצרכים, תחלופת מכשירים בקצב חריג, ועוד. החברה גם מספקת שירותי מודיעין סייבר לחוקרים את סביבת הפיראטים: היא מבצעת מיפוי של העולם הפיראטי, מה מציע כל שירות פיראטי וכמה לקוחות יש לו — ומעניקה את המידע הזה ללקוחות, ספקי השירות — שיכולים להחליט באיזו פעולה הם נוקטים. לדבריהם, סינמדיה נמצאת בעיצומו של תהליך הטמעה של הפתרון אצל לקוח גדול בעולם הטלוויזיה והכבלים, וכן במגעים עם ספקיות סטרימינג.
הפיראטים הם הצרה הגדולה של התעשייה
סינמדיה היא חברה בת שנה, ששורשיה ב–NDS הישראלית, אשר נרכשה ב–2012 ב–5 מיליארד דולר על ידי סיסקו. בשנה שעברה, רכשה קרן פרמירה את פעילות הווידיאו של סיסקו, הכוללת את NDS וחטיבות נוספות, והפכה אותה לסינמדיה. החברה מונה כ–2,500 עובדים בעולם, עם מכירות שנתיות של כ–600 מיליון דולר.
המטה הראשי של החברה הוא באנגליה, ובישראל היא מפעילה מרכז פיתוח ומרכז עסקי עם כ–650 עובדים. החברה מפתחת מערכות בתחום הווידיאו הבידורי: העברה, דחיסה והפצת וידיאו, פלטפורמות וטכנולוגיות וידיאו עבור ספקיות שירותי וידיאו כמו חברות כבלים, לויין וסטרימינג, וכן שירותי אבטחת מידע, מניעת פיראטיות וגניבת תוכן. בין לקוחותיה: AT&T, סקיי, דיסני, קומקאסט, וודפון ואחרות.
בסינמדיה מתאמצים לשכנע כי מעבר לשיתוף סיסמאות, דווקא הפיראטיות היא אחת הבעיות הקשות של תעשיית המדיה כיום. פאינרו מתייחסת פחות לאתרי שיתוף קבצים, צפייה ישירה וקבוצות טלגרם — אלא לשירותים פיראטיים־מסחריים שפעילים בארץ ובעולם, שגונבים תוכן בכמויות, ומציעים חבילות מקיפות של אלפי ערוצים פיראטיים בתשלום.
"אלה אופרציות מקצועיות שמופעלות על ידי ארגונים עברייניים", אומרת פאינרו. "6–7 חברות המדיה הגדולות משקיעות 100 מיליארד דולר בשנה בתוכן מקורי, שאמור לייצר להן הכנסות. אם התוכן נגנב — הוא משרת הכנסות של מישהו אחר". למדן מוסיף: "ספקי התוכן מוטרדים מכך, בעיקר בכל הקשור לשידורי ספורט, שם משלמים סכומי עתק על זכויות, צילום ושידור משחקים".
עוד ב-TheMarker
בגיל 21, אידו ג'ינו מייצר מיליונים - ורוצה להשתלט על קהילת המתכנתים
הלמ"ס מפילה את האתר שלה בקביעות "משיקולי אבטחת מידע"
הלקוח המרכזי בישראל: חברת yes
בישראל, הלקוח הבולט של סינמדיה היא חברת הלוויין yes, עבורה פיתחה, בין השאר, את התשתית עבור שירות yes plus החדש. yes plus הוא שירות סטרימינג של ערוצים, סרטים וסדרות לצפייה ברשת. זהו הצעד הראשון של החברה במסגרת תוכניתה לעבור לשידורים על גבי האינטרנט ולזניחת השידורים בלוויין עד 2026. אך למרות המחמאות שזכה על הממשק, yes plus עדיין סובל מבעיות תכופות כמו ירידה באיכות, תמונות שקופאות ואובדן שידור וסאונד.
יש לכם עוד עבודה.
"נכון. הם משתמשים ב–20% מהיכולות של המערכת. יש עדיין בעיות בחיפוש ובמהירות הנגינה של הווידיאו. אנחנו עובדים אתם על זה", אומרים שניהם.
אז אתם אשמים בבעיות?
"הם בהחלט טוענים כך, והלקוח תמיד צודק", משיבים פאינרו ולמדן. "חלק מזה נובע מהבחירות שהם עשו. הם רוצים לשמור על איכות מסוימת של צפייה, ולא לוקחים בחשבון שאתה משתמש בתשתית אינטרנט נמוכה מדי. הם משתמשים בנגן — התוכנה המשמשת להקרנת הווידיאו — המובנה של אפל TV. אך בנגן שאנחנו מספקים אנחנו עושים שינויים קטנים שמורידים את האיכות לרגע, כדי לשמור על רצף הצפייה. אנחנו עובדים להכניס את הנגן שלנו פנימה כדי לשפר את איכות הווידיאו".
yes רוצה לזנוח את הלוויין ולעבור לשידורי אינטרנט מלאים. זה אפשרי בכלל?
"כן, אבל בשימושים מסוימים. למשל כאשר יש שידור חי שבו כולם צופים בו זמנית ולא מוכנים לקבל שיהוי — למשל משדר בחירות — זה מאתגר מאוד. בעיה נוספת היא שהקווים שמגיעים הביתה הם לרוב במהירות של 10–40 מגה. אם רוצים לצפות בתוכן איכותי גם בנייד וגם בטלוויזיות בבית, זה מתחיל לגרד את הקצה. עם זאת, הם רוצים להגיע לשידורים מלאים באינטרנט רק עוד כ–5 שנים, ובונים על כך שתהיה השקעה משמעותית בתשתית".
פאינרו ולמדן אף אומרים שסינמדיה יודעת להסב ממירי לווין קיימים כדי שיוכלו לשדר גם באינטרנט, מה שיכול לחסוך לחברות עלויות גבוהות בהחלפת ממירים. ״זה כנראה מה ש–yes יעשו״, הם אומרים. "כולם בונים על כך שצרכנים עצלנים — רוצים שהכל יגיע הביתה בפשטות, בלחיצת כפתור, עם התאמה לצרכים האישיים".
