בשורה משמעותית לסוחרי מטבעות הקריפטו בישראל: בנק לאומי יאפשר לקנות ביטקוין. כיום, מי שרוצה לקנות ביטקוין דרך הבנק בכסף שלו – לא יכול לעשות את זה. כעת, הדברים משתנים: בנק לאומי הודיע כי הוא יאפשר מסחר במטבעות קריפטו דרך פלטפורמת פפר, בכפוף לאישור של בנק בישראל, וזו ממש לא הבשורה היחידה.
כיום, בשביל לקנות ביטקוין, צריך ארנק דיגיטלי אבל במקרה של בנק לאומי, הכול ינוהל על הפלטפורמה של פפר. "בנק לאומי כבר יעשה את כל ההתקזזות מול מס הכנסה ויטפל בכל העניינים הרגולטורים, וזה יהפוך את קניית מטבעות הקריפטו לתהליך יותר פשוט - מה שהופך את הכול ללגיטימי", מסביר דני פלד ודרור גלוברמן מוסיף: "החוק לא מכיר בביטקוין ובקריפטו בכלל כמטבע אלא יותר כנכס. בדומה למנייה, גם על רווח בביטקוין יש מס. ככה הבנק יוודא את המס וישלם ישירות למדינה".
הצעד הוא המשך למסמך מדיניות שבנק ישראל פרסם בתחילת חודש מרץ ובו הוא מסביר לבנקים כי ההחלטה אם האזרחים יוכלו לשלם בביטקוין – היא לא של הבנקים. "ההוראה קובעת כי על התאגיד הבנקאי לקבוע את נתיבי המטבע הווירטואלי בהם יאפשר שירותי תשלום, וכן לברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעברו הכספים ממועד רכישת המטבע הווירטואלי ועד להפקדת הכספים שמקורם במימוש המטבע הווירטואלי בחשבון הלקוח באיגוד הבנקאי", נכתב באותו מסמך.
"היום אם אתה רוצה להעביר כסף מהבנק לקריפטו הבנק פשוט אומר לא ולא מספק תשובות למה", מסביר גלוברמן ופלד מרחיב: "הבקשה של הבנק זה שאם הבנק יודע מהיכן הגיע הכסף – אין שום בעיה להמיר אותו לבנק קריפטו. הם בעצם אומרים שהאחריות היחידה של הבנק היא לבדוק שהכסף לא מגיע ממקור מפוקפק".
יש עוד אפשרויות בישראל לסחור בביטקוין, המפורסמת בהן היא דרך הוריזון, חברת הבת של אלטשולר שחם. "בהוריזון אתה יכול לנקות מטבעות והפדייה נעשית דרך בנק ירושלים", מסביר פלד. "למה בנק ירושלים? כי הבנקים הגדולים לא מוכנים, היו צריכים למצוא בנק קטן שיהיה מוכן לזה".
"אני מבין את הרצון לכל הבדיקות האלה", טוען גלוברמן. "אנשים צריכים לשלם מס וצריך לדאוג שהכסף לא יגיע לטרור וצריך לדאוג שהכסף לא יולבן, אבל אנחנו מבינים שהחלון שפותח בנק ישראל משאיר מקום לפלטפורמות זרות עם פחות רגולציה. ישראלים ואנשים מכל העולם ירצו להוציא את הכסף שלהם איפה שאין פיקוח – זה לא ימנע את זה".
"מצד שני, בנק ישראל אומר למי שרוצה לסחור בקריפטו שיש לו אפשרות חוקית להשאיר את זה במערכת הישראלית עם שקיפות במיסוי – זה רעיון טוב", אומר גלוברמן ופלד מצטרף: "אני גם חושב שזה רעיון טוב ושאפו לבנק ישראל שדוחף את הבנקים קדימה".
מי שעוד פועלת להסדרת הקריפטו בשטחה היא אנגליה, שם הבנק המרכזי הכריז כי היא תסדיר את הנושא. "אנחנו נראה את זה בכל העולם, מדינה אחרי מדינה תסדיר את זה", מסכם פלד. "אם רוצים שמשהו יהיה נחלת הכלל ולא יהיה מפוקפק – צריך לייצר אופציה חוקית".
>> בזמן שעבדתם, פרק 83: התמונה הזו נמכרה בסכום מטורף של 91 מיליון דולר
