ראובן, קצין לוחם, יצא בשבת בבוקר ה-7.10 לדרום לאחר שהבין כי החלה חדירה של מחבלים מעזה. הוא דהר ברכבו לעבר עוטף עזה תחת ירי טילים כבד, נחוש להצטרף לצוות שלו. בדרכו, בצומת שער הנגב, נתקל בקבוצת מחבלים חמושים. הוא הספיק לירות ולהפיל שניים מהם – אך ספג ירי כבד ונפגע ביד, ברגל ובגב. מדמם וכמעט חסר הכרה, המשיך לנסוע כשהוא נאבק על חייו, עד שהצליח להימלט ולהגיע לנקודת מפגש עם אזרחים ולוחמי מג"ב שסייעו לו. גם אז המשיכו המחבלים לירות עליו. לבסוף חולץ על ידי שורדי מסיבת נובה והועבר לסורוקה – שם החל מסע שיקום ארוך ומורכב שעדיין נמשך. השבוע, באותו המקום, קיבל את פניו של בנו הבכור.
במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), לשם הועבר מאוחר יותר עם פציעה מסכנת גפה, הוא החל בסדרת ניתוחים מתקדמים, קיבועים ופרוצדורות מיקרו-כירורגיות, שנעשה על ידי של רופאים, אחיות ופיזיותרפיסטים כדי להחזירו לעמידה. השבוע, כאמור, ראובן חזר למרכז הרפואי שמיר כאבא: אשתו טל ילדה את בנם הבכור, כשהיא עצמה קיבלה ליווי אישי מצוות המיילדות לאורך כל ההיריון, כולל מענה רגשי ורפואי שהפך את החוויה שלה לחזקה ובטוחה.
הצוות הרפואי שטיפל בו, בהם ד"ר ויטלי ארנביצקי, ד"ר מתן רום וד"ר אלכס סורקין, הגיעו לבקר ולהתרגש יחד איתו ועם אשתו. "ראובן לחם בגבורה בשדה הקרב – וכך גם במהלך האשפוז. הוא הפגין אומץ בלתי רגיל ונחישות, ולצידו עמדה טל במסירות מעוררת השראה". טל אף הודתה למיילדות שהיו איתה לאורך כל התקופה: "הפכתן את החוויה שלי לבטוחה, מחזקת ומלאת אמון". "אני עומד היום פה נרגש ומאושר על שתי הרגליים בזכותם. עכשיו, עם לידת בני בכורי בשמיר – סגירת המעגל שלי שלמה ומיוחדת", אמר ראובן.