לורה גאקיאן ילדה את בנה הבכור ליאו בשנת 2016, כשהיתה בשיא הקריירה השיווקית שלה בדבלין. זמן קצר לאחר שנישאה לברנדן, בעלה. "החיים נראו מושלמים. כולם אמרו לי שלהיות אמא זה הדבר הכי מדהים בעולם – וחיכיתי לזה בהתרגשות", היא מספרת.
כבר בשלושת הימים הראשונים לאחר הלידה, לורה החלה לפקפק בעצמה. "הייתי בטוחה שאני עושה הכל לא נכון. לא הבנתי למה זה כל כך קשה, הרגשתי לבד לגמרי". לדבריה, בריאותה הנפשית החלה להתדרדר במהירות – דבר שהשפיע גם על הקשר עם בנה. "אמרו לי שזה משפיע על החיבור עם התינוק – והתחלתי להאמין שאני בכלל לא נקשרת אליו". המצב הוחמר כשליאו סבל מרפלוקס שקט – מצב שבו התינוק סובל מבעיות עיכול שגורמות לו לכאב, אך לא לבכי. לורה כמעט ולא יצאה מהבית. "הסתכלתי על הרשתות החברתיות וראיתי רק אימהות מחויכות. אף אחת לא דיברה על זה שהיא לא מצליחה אפילו לצאת עם התינוק".
כשהיה ליאו בן עשרה חודשים, לורה כבר לא יכלה יותר – ואשפזה את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי. "הייתי במצב נפשי כל כך קשה, שלא היתה לי ברירה אחרת. להפתעתי בהתחלה הרגשתי הקלה. סוף סוף מישהו דואג לי – הרגשתי שמטפלים בי כמו באמא שזקוקה לאמא".
אך ככל שהזמן עבר, החלו לצוף תחושות אחרות. "לא נתנו לי תשובות. הרגשתי תקועה". לורה מספרת שהיא לא הייתה היחידה: "היו שם עוד אימהות שלא הבינו למה הן מאושפזות. זו הייתה קבוצה של נשים שמבקשות עזרה – ולא מקבלות".
נקודת השבר האמיתית הגיעה כשנשברה בבכי מול אחת האחיות, שהרגיעה אותה: "את בטוחה, תדברי איתנו". שם, לראשונה, הבינה לורה היכן היא נמצאת ומה עבר עליה. במהלך האשפוז, הותר לה לצאת הביתה מדי פעם, ובעלה ובנה ביקרו אותה – מה שחידד עבורה עד כמה המצב לא טבעי. היא שהתה בבית החולים כשמונה שבועות, ובסופם שוחררה. "החזרה הביתה היתה הקשה ביותר", היא אומרת. "עשיתי הכול – טיפול, יוגה, ספורט – ושום דבר לא עבד. רק כשהחלטתי לקחת שליטה ולמצוא את מה שעובד לי – התחלתי להשתקם באמת".
ב-2017 עברה המשפחה לטיפררי, עיירת הולדתה של לורה, והיא פרשה לחלוטין מעולם השיווק. בדיעבד, היא מאמינה שהאשפוז היה יכול להימנע. "אם רק הייתה תמיכה רגשית אמיתית, אם מישהו היה מדבר בפתיחות על הקשיים של האימהות – זה לא היה מגיע לרמה הזאת".
לורה היא לא לבד. צ’לסי רובינסון, מטפלת ומאמנת לאימהות, מציינת שאחת מכל חמש נשים סובלת מהפרעות מצב רוח לאחר לידה. לפי נתוני NHS (שירות הבריאות הלאומי), נכון למאי 2024, יותר מ-57,000 נשים בהריון או אחרי לידה קיבלו טיפול נפשי מקצועי – עלייה של שליש לעומת 2022. גם מחקר של הקולג' המלכותי למיילדות מצא כי 10-20 אחוזים מהנשים מפתחות בעיה נפשית במהלך ההיריון או השנה הראשונה לאחר הלידה. "נוטים להיות מרוכזים בילד – אך האמא חשובה לא פחות", אומרת רובינסון. "אמא שמחה ובריאה משפיעה ישירות גם על ההתפתחות של הילד".
למרות המשבר שחוותה לאחר הלידה לורה הצליחה להקים מחדש את חייה. כיום היא אם לשלושה – ליאו בן ה-8, אלכס בן ה-5 ואנה בת ה-3 – ועוסקת בהעצמה רגשית לאימהות. את ההבטחה שנתנה לעצמה בשיא המשבר – לעזור לנשים אחרות – היא הגשימה: בשנת 2020 היא הקימה את Mind Mommy Coaching, פלטפורמה לתמיכה נפשית באימהות, ועד כה היא סייעה ליותר מ-4,000 נשים.
"במחקר שערכתי בשנת 2023 בקרב 2,000 נשים באירלנד ובבריטניה, 92% מהן הודו שהן סובלות מבעיות נפשיות מאז שהפכו לאימהות. 86% חוו עלייה בחרדה", היא אומרת. לצד הליווי האישי, לורה גם משדרת את הפודקאסט Momfessions – שבה אימהות מוזמנות להודות בקשיים ותחושות שממעטים לדבר עליהן. "התחושה שאת לא לבד – זה הדבר הכי חשוב. "הציפיות מאיתנו – להיות אימהות מושלמות, ליהנות מכל רגע – פשוט לא מציאותיות".
במידה ואת או קרובייך חשים מצוקה נפשית או רצון אובדני ניתן לפנות לעמותת סה"ר - www.sahar.org.il