איך לעצב חדר לתינוק?

אתם בהריון, הבטן גדלה ומתעגלת ואיתה המחשבות: איך תתפקדו כהורים, איזו עגלה כדאי לקנות וכמובן גולת הכותרת – איך ייראה החדר של הבונבון הטרי. פתאום אתם חושבים על הרהיטים, על הצבעים וכל דבר נראה הרה גורל; קוראים לזה יצר הקינון - הצורך ליצור קן לגוזל החדש ולהעביר אותו מהחמימות העוטפת של הרחם למקום חמים ונעים לא פחות.

המיטה: סמוכה לקיר פנימי

ראשית, יש לבחור את החדר המתאים בבית, הכי טוב זה שקרוב לחדר השינה שלכם. להורים רבים שפגשתי חשוב שתהיה בחדר אפשרות לא למקם את המיטה לצד קיר חיצוני. אם אין אפשרות כזאת, לא להיבהל: אם הקיר אינו מועד לרטיבות, אם הוא מבודד היטב מחום וקור, לא צריכה להיות בעיה.
אפשר גם להפריד בין המיטה לקיר באמצעות חומר נוסף, כגון פסי עץ שמגיעים קצת מעל גובה המיטה, צבועים בצבע אטום, או טפט, בד מתוח על עץ או וילון שיורד מהתקרה עד לרצפה (גם אם אין חלון).

מיקום המיטה: יש למקם אותה לצד קיר באחת מפינות החדר. ראש המיטה – רצוי שלא יפנה לכיוון דלת הכניסה לחדר, ורצוי שהמיטה ככלל לא תהיה מול הדלת, זאת על מנת שמרחב המיטה יהיה אינטימי ומחבק ומוגן, ולא חשוף לבית ולרעשיו.

המיטה צריכה להיות ניידת על גלגלים עם מעצור, ורצוי שמנגנון הורדת המעקה שבצידה יהיה נוח להפעלה.
במקרה שיש צורך בשתי מיטות – תאומים או אחים שישנים באותו חדר - רצוי למקם את המיטות במקביל זו לזו, ביניהן ניתן למקם את שידת ההחתלה או את כורסת ההנקה.
אפשרות נוספת היא ראש אל ראש, בצורת ר', ובשום אופן לא באופן שהרגליים של אחד הילדים ימוקמו לצד הראש של האחר .

אחסון: בגדים בשידה, צעצועים בקופסאות

שידת החתלה טובה עם מגירות, בדרך כלל מספיקה בהחלט לאחסון כל החפצים המשמשים אותנו ואת התינוק: מגירות צרות למשחות ומברשת; מגירות עמוקות יותר לטיטולים, מגבונים, חיתולי בד, גרביים; מגירות רחבות לבגדים.
את השידה אני אוהבת למקם מתחת לחלון החדר או בסמוך לו, בסמיכות יחסית למיטה. אני אוהבת שבעת ההחתלה, האם ותינוקה מצויים במרחב מואר באור טבעי נעים, ומאוורר. כמובן, בכפוף לשמירה על בטיחות: חלון עם סורגים, ושידה בגובה המותאם להורים, רצוי עם סביבת נגרות תוחמת מעוגלת פינות, למניעת החלקה ונפילה. שידת החתלה מתוכננת היטב יכולה ללוות אתכם ולגדול עם הילד ועם בגדיו עד לגיל מאוחר יותר.

ומה לגבי הארון? ארון בגדים הוא רהיט גדול באופן יחסי, וצריך להקפיד שלא יחסום את החדר. אין למקם אותו סמוך למיטה, כדי לאפשר פתיחה נוחה של הדלתות, ולא לחסום את הגישה למיטה.|

אני ממליצה שארון התינוק לא יגיע לגובה התקרה, אלא שגובהו המקסימלי יהיה בסביבות הקו העליון של דלת החדר, קרי כ- 200 ס"מ. מכיוון ששידת ההחתלה בדרך כלל עונה על צרכי האחסון, אפשר להסתפק במעט מגירות תחתונות (שישמשו בעתיד לנעליים ולצעצועים קטנים שכיף לאסוף בקלות בסוף היום לתוך מגירה), ושעיקר האחסון בארון יהיה על גבי מדפים: מדפים למגבות, מצעים, צעצועים ובעתיד גם בגדים.

אפשר גם לייפות את הארון ולשלב בו יחידות פתוחות לספרים וצעצועים, או דלת עם חלון (ויש מטעימים ומוסיפים לחלון וילון) מזכוכית שקופה או מצוירת.
יש מעצבות רהיטים שמתאימות את הארון לקונספט של החדר כולו, בסגנון ים, פיות או נסיכות, מכוניות, אוניות וכל מה שבא לכם.

מלבד הארון, שיש המעדיפים שישמש לבגדים בלבד, צעצועים וספרים הם דבר שהולך ומצטבר ונערם ועלול למלא את החדר ולהעמיס עליו אם לא מוצאים לו את הפתרון הראוי.
מומלץ לאחסן צעצועים בקופסאות פלסטיק או עץ צבעוניות על גלגלים. לאיסוף נוח, עדיף עם אפשרות לערום אותן זו על גבי זו, ולהניח אותן מתחת למדפים, ישרים או קובייתיים, מקיר לקיר או קטנים ונפרדים, שעל גביהם יונחו ספרים וצעצועים נפרדים קטנים, אם בא לכם.

אם יש אפשרות, מומלץ לתכנן מראש היכן ימוקמו בעתיד שולחן הכתיבה והמחשב, להכין את שקעי החשמל הנדרשים לכך, ולמקם שם את יחידות האחסון הנ"ל.
כמו כן, אם גודל החדר מאפשר, אפשר להוסיף כסא נוח או כורסה או ספה קטנה. אפשרויות נוספות הן מזרן פעילות או שטיח רך, מרבץ כריות, ספת ספוג רכה או פוף נעים.

צבעים: המובייל צבעוני מספיק

 

ככלל, רצוי לעצב את איזור השינה של התינוק, בצבעים בהירים שיאפשרו לו שינה נעימה. באזור המשחקים של התינוק אפשר להעיז קצת יותר, ולצרף את הצבעוניות למערך הגירויים האחרים המצוי בחדר, אך זה לא הכרחי, מכיוון שגם כך הצעצועים, הספרים, המוביילים ושאר החפצים בחדרי הילדים הם בדרך כלל בעלי צבעוניות עזה.

אם מדובר בחדר קטן או בחדר שאין בו אפשרות להפרדה גדולה מדי בין אזור השינה לאזור המשחקים, על אחת כמה וכמה שיש להישאר עם הצבעוניות הרכה: שמנת, פסטלים למיניהם, תכלת, ירקרק, סגלגל, ורדרד וכו'. אפשר להחליט על סכימה של שניים או שלושה גוונים, ולשחק בתוכה עם גווני ביניים, מבהיר מאוד עד עז שיופיע במינונים נמוכים, כגון בפס מפריד בחדר, על גבי עמוד בחדר, בידיות, צבעי מגירות בארון או בשידה, באהיל מנורה, בכורסא, בשטיח ועוד.

כמו כן, אפשר להחליט על קיר אחד שבו יודבק טפט עם דוגמאות, ולגזור את שאר צבעי החדר מצבעי הטפט, משלימים או ניגודיים. אפשר לצבוע באמצעות שבלונות, וגם להדביק מדבקות בצורת פרפרים, לבבות, ולפזר אותם בחדר היכן שיבוא לכם.

לווילונות, אני מעדיפה בדים רכים, שקופים יחסית, עדינים, עם לולאות רכות ואפשרות קשירה. גם צבעוניות הוילונות צריכה להיות בהירה ולהשתלב עם צבעי הקירות בחדר. אפשר לתלות על גבי הוילון פרפרים או פרחים או פיות או קישוטים קטנים אחרים.

אני ממליצה לחפש סביבכם מקורות השראה: מחנות למוצרי ילדים שאהבתם, מתמונה מז'ורנל או ספר, תמונה שאהבתם או אפילו בגד או חפץ אהוב.

הצבעים צריכים להיות על בסיס מים וידידותיים לסביבה, עדיף שיהיו עמידים ורחיצים (כגון סופרקריל) המשווקים במבחר גוונים. כשבוחרים צבע מומלץ לשמור קטלוג ובו מסומן מספר הגוון המדויק לחידוש הצביעה ולתיקונים.

ומה עם התקרה? 

תקרה: התינוק מבלה שעות רבות בשכיבה על גבו, או בחצי שכיבה-ישיבה בסלקל, והתקרה ממלאת תפקיד חשוב בשדה הראיה שלו. מומלץ להורים חדשים לעשות סימולציות בביתם, כדי לראות את העולם מנקודת מבטו של התינוק, לשכב על הגב בחדרו, ולהביט בנוף. האם המובייל נראה מנקודה זו? האם המנורה אינה מסנוורת, האם החלון מאפשר הצצה בשמיים?
אפשר לשקול ציור על התקרה, הדבקה עדינה וכיוב'. תקרה גבוהה מאוד ניתן להנמיך באמצעות צביעת הקיר נמוך ממנה, ותקרה נמוכה ניתן להגביה באמצעות צביעה בגוון בהיר יותר מהקירות ואפילו לבן.

תאורה: גופי תאורה רצוי שיהיו עם תאורה צהובה, המדמה אור יום, ולא תאורה פלורוסנטית קרה (בעיקר לאלה שמחמת אילוץ הופכים את הממ"ד בביתם לחדר התינוק).

אני אוהבת אותם עגולים ורכים, מחומרים עדינים כגון בד או כדורי נייר אורז. רצוי להימנע ממנורה שחלקה התחתון חשוף, להשתמש בעמעם (דימר), להקל על עיני הרך ועיניכם העייפות.
רצוי שתהיה גם מנורת לילה קטנה, עם אור מעודן וצללים רכים, לתינוק בלילה ולכם שתוכלו למצוא את דרככם בקלות למיטתו וממנה.

שרית חביב היא אדריכלית פנים, מתמחה בבנייה ציבורית ופרטית