כבר שנה וחצי שכולנו חיים במציאות אחרת. מאז ה-7.10.23, כולנו – נשים, גברים וילדים – מתמודדים עם אזעקות, טילים, מאבקים ציבוריים ותחושת חרדה מתמשכת. זוהי מציאות חירום, שלא נועדה להימשך זמן כה ארוך, והיא גובה מחיר נפשי כבד מכולנו. הפעם, חשוב להאיר את המבט על מקומן של נשים בתוך מציאות זו – נשים שנלחמות, נשים שילדיהן או בני זוגן משרתים בצבא, נשים שנותרו עם הילדים בעורף, וגם נשים שבחרו, למרות הכול, להביא עוד חיים לעולם.
המצב הביטחוני המתמשך מערער את תחושת הביטחון האישי, הכלכלי והקהילתי. הוא מגביר את הבדידות, ומעורר עומסים רגשיים ופיזיים – דווקא כשמערכת העצבים זקוקה ליציבות. לאור זאת, נרשמה עלייה חדה בתסמיני דיכאון וחרדה בכלל האוכלוסייה, ובמיוחד אצל נשים, ובפרט נשים הרות – קבוצת סיכון מוכרת במצבים של לחץ. מחקרים מצביעים על כך שכשליש מהישראלים מפתחים תסמינים של תסמונת פוסט-טראומטית, ונשים נאלצות לעיתים לבחור בין המשך ההיריון לבין שמירה על בריאות נפשית בסיסית.
בין 10 ל-20 אחוזים מהנשים צפויות להתמודד במהלך חייהן עם חרדה או דיכאון, כאשר היריון עשוי להיות גם טריגר לתחושות קשות ואף להחמיר מצבים קיימים. בהתאם, מאז פרוץ המלחמה חלה עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה בקרב נשים, כולל נשים הרות.
בישראל מתבצעות מדי שנה כ-180,000 לידות. מתוכן, כ-50,000 נשים סובלות ממצוקה נפשית סביב ההיריון והלידה ועד כשנה לאחר מכן. כ-7% מתמודדות עם תסמינים של פוסט-טראומה לאחר לידה. אף שהטיפול התרופתי נחשב בטוח יחסית במהלך ההיריון, חשוב לדעת שלשימוש בתרופות ממשפחת SSRI סמוך ללידה עלולות להיות תופעות לוואי זמניות לתינוק: ישנוניות, טונוס שרירים נמוך, קושי בהנקה, אי שקט, ירידת סוכר ולעיתים נדירות גם פרכוסים. תסמינים אלה מכונים "תסמונת הסתגלות יילודית" לקויה (Poor Neonatal Adaptation Syndrome) והם דורשים השגחה מיוחדת.
עם זאת, בדרך כלל ניתן ללדת בבטחה תוך נטילת תרופות פסיכיאטריות – כל עוד מתקיים שיתוף פעולה מלא בין האישה לבין הצוותים הרפואיים. תכנון נכון של הלידה יחד עם רופאי נשים, פסיכיאטרים, דולות וצוות חדר הלידה מאפשר לידה מותאמת ומכילה, הכוללת ניטור מוגבר של התינוק ותמיכה באם ובהנקה. הכנה מוקדמת, ליווי מקצועי וידע – כל אלו מפחיתים את תחושת החשש ומשפרים את החוויה.
במקביל לטיפול התרופתי, קיימים כלים משלימים שאינם פולשניים, ויכולים להוות קו טיפול ראשון כגון CBTדמיון מודרך, תנועה מודעת, טיפול רגשי, דיקור, תוספי תזונה ומגע. לעיתים, כלים אלה מפחיתים את הצורך בתרופות או מאפשרים הפחתת מינון במקרים של תסמינים קלים עד בינוניים.
כדולה, אני פוגשת נשים הנמצאות בקצה גבול היכולת. דווקא במרחבים אלה נוצר מקום לריפוי. הליווי אינו רק טכני – הוא רגשי, נפשי ופיזי. במקרים של שימוש בתרופות פסיכיאטריות, הדולה יכולה לתווך בין הפחדים לבין הגוף, להעניק כלים להרפיה ונשימה, לשקף חוזקות פנימיות, וליצור תיאום מול הצוות הרפואי – כדי להפחית סטרס ולא להעצימו.
הנה כמה המלצות חשובות לנשים הרות הנמצאות בטיפול תרופתי:
- שקלי תוספי תזונה כמו אומגה 3, שעשויים להפחית תסמיני דיכאון.
- מזונות מותססים עשויים לשפר את בריאות מערכת העיכול והמצב הרגשי. יש קשר הדוק בין המיקרוביום במעיים לבין מצב הרוח והאיזון הקוגניטיבי.
- ויטמיני B חיוניים לתפקוד מערכת העצבים ויכולים להפחית סטרס.
- הקפידי על שינה איכותית ופעילות גופנית מתונה – גוף ונפש בהריון הם מערכת אחת, וכל תמיכה בגוף תורמת גם לנפש.
- דולה בעלת הכשרה נטורופתית או תזונתית תוכל ללוות בגישה מותאמת. אם אין לה הכשרה כזו, מומלץ לפנות למטפלת מוסמכת בתחום התזונה ובריאות הנפש.
- שמרי על קשר רציף עם הפסיכיאטר או רופא המשפחה, במיוחד לקראת השליש האחרון. מומלץ לפנות לפסיכיאטר המומחה בהריון והנקה, כדי להתאים את הטיפול והמינונים לאורך התהליך.
- הכיני תוכנית לידה הכוללת פירוט התרופות, המינונים ומשך השימוש. שתפי את הדולה, המיילדת והרופא – כדי לוודא תיאום מלא בין כל המעורבים בלידה. הדולה תוכל לייצג אותך בזמן אמת, כאשר את ממוקדת בלידה.
- בררי מראש לגבי תנאי אשפוז והתאוששות לתינוק. שאלי אם קיימת אפשרות לאפס הפרדה גם כשיש צורך בהשגחה. ידוע כי שהות רצופה עם האם לאחר הלידה משפרת את ההיקשרות וההסתגלות הרגשית של התינוק.
- אם יש צורך, בקשי מהדולה או מלווה אחר להישאר איתך בשעות הראשונות לאחר הלידה, ולתמוך בך ובתינוק באפס הפרדה.
- מומלץ להצטרף לקבוצות תמיכה רגשיות, גם קצרות טווח. מחקרים מראים כי תמיכה קהילתית וסדנאות קבוצתיות מסייעות להפחתת דכדוך לאחר לידה.
- תכנני מראש את תקופת ההסתגלות לאחר הלידה: מי ילווה אותך בבית? מי יכול לעזור בלילות? יש כיום דולות לאחר לידה שיכולות לסייע באופן קבוע או זמני.
לסיכום, טיפול בנפש בהריון אינו מותרות – הוא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית של האם ושל התינוק. שילוב נכון של טיפול תרופתי, כלים טבעיים וליווי רגשי, יוצר את הקרקע הנכונה ללידה בטוחה ובריאה.