במשך שנים נשים בהיריון נשארו מחוץ למסגרת המחקר הקליני בכל הנוגע לבטיחות תרופות – עקב מגבלות אתיות ואי-יכולת לכלול אותן בניסויים מבוקרים. אך מה אם ניתן היה לבחון את בטיחות התרופות גם מבלי לערוך ניסויים? מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציג מערכת מחקרית מתקדמת, המבוססת על מאגרי מידע קליניים מהשטח, המאפשרת להעריך בצורה מדויקת את הסיכון לתוצאי היריון בלתי רצויים לאחר חשיפה לתרופות – באופן שמקדם גם רפואה בטוחה יותר וגם הבנה טובה יותר של ההשפעות התרופתיות על העובר.
המערכת, מהראשונות מסוגה בעולם, הוקמה לפני כ-15 שנים בשיתוף פעולה בין פרופ’ עמליה לוי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ רפאל גורודישר ז"ל מהמרכז הרפואי סורוקה, ומרכז Motherisk בטורונטו בהובלת פרופ’ גידי קורן. בשנים האחרונות הובלת המחקר נעשית על ידי ד"ר שרון דניאל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף פרופ' איתן לוננפלד ופרופ' גלי פריינטה מהמרכז הרפואי סורוקה.
על פי ד"ר דניאל אחד היתרונות החשובים של המערכת הוא הכללת נתונים על מומים מולדים שאובחנו לפני ביצוע הפלה יזומה. "מחקרים קודמים, שהתבססו רק על תינוקות שנולדו, עלולים להחמיץ מידע חשוב ולתת תחושה שגויה של בטיחות", הוא מסביר, "הכללת מידע על מקרים שהסתיימו בהפסקת היריון מספקת תמונה שלמה ומדויקת יותר."
בנוסף לכך, המערכת עוקבת אחרי הריונות לאורך שנים ומספקת נתונים עד גיל שנה של הילוד – לא רק בלידה. היא מבוססת על מידע שנאסף במשך כ-25 שנים, וכוללת כיום נתונים על כ-300,000 הריונות –כ-75% מכלל האוכלוסייה בנגב – נתון שהופך את המסקנות לאמינות במיוחד.
"המערכת מציעה מענה לשאלה שאין לה פתרון כיום במחקרים קליניים – כיצד תרופות משפיעות על נשים הרות", מוסיפה פרופ' לוי, "מאחר ואין אפשרות לבחון זאת בניסוי מבוקר, יש צורך במערכות איכותיות בקהילה. המערכת שפיתחנו מספקת מידע שנאסף מהחיים האמיתיים, בצורה אתית ומדעית כאחד."
לאורך השנים שימשה המערכת בסיס למחקרי עומק שבחנו את השפעותיהן של עשרות תרופות – בהן אנטיביוטיקות, תרופות לצרבת, נוגדי דלקת, תרופות לטיפול באי-פריון, לחץ דם, קרישיות יתר ועוד. רק לאחרונה פורסמו שני מחקרים שהתבססו על המערכת: האחד בחן את בטיחות השימוש ב- Pseudoephedrine (תרופה נפוצה לטיפול בצינון, הנמצאת בתרכובות כמו קלרינז ואקמול צינון), והשני בדק את פפברין – תרופה לטיפול בכאבי בטן עוויתיים.
בעתיד, מקווים החוקרים להרחיב את השימוש במערכת גם לבחינת הקשרים בין שימוש בתרופות בהיריון לבין התפתחות מחלות בילדים – עד גיל 18 ואף מעבר לכך. "אנחנו נכנסים לעידן שבו ניתוח נתונים רחב היקף יכול להציל חיים ולשפר את איכות הטיפול הרפואי – לא רק של ההורים, אלא גם של ילדיהם", אומר ד"ר דניאל.