כמעט 15 שנה לאחר שנחקק חוק תרומת ביציות, ישראל עדיין מתקשה לעמוד בביקוש. לא מעט נשים המבקשות להרות באמצעות תרומת ביצית נאלצות לפנות למרפאות בחו"ל, בשל היצע נמוך של תורמות מקומיות. דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי רוב התרומות בישראל מקורן בייבוא – והמדינה עצמה אינה מחזיקה בנתונים שלמים על היקף התופעה.
הדו"ח, שפורסם ביוני 2025, נכתב לבקשת ח"כ יוראי להב הרצנו, ומתבסס על נתונים שהעבירו משרד הבריאות וארבע קופות החולים. הוא בוחן את מצב תרומות הביציות בישראל ומחו"ל מאז שנכנס לתוקפו חוק תרומת ביציות בשנת 2010, כולל מנגנוני הפיקוח, ההסדרה, העלויות, והפערים בהיצע.
חוק תרומת ביציות מסדיר את התנאים שבהם נשים בגילי 21-35 יכולות לתרום ביציות, בין אם הן עוברות טיפולי פוריות בעצמן ובין אם הן תורמות מתנדבות. תורמות מתנדבות מחויבות לעבור ועדת אישורים רפואית הכוללת רופא, עורך דין ופסיכולוג, כדי לוודא שהתרומה נעשית מרצון חופשי ולא בלחץ חיצוני.
לפי הנתונים שמסר משרד הבריאות, מספר הפעולות של שאיבת ביציות בישראל לצורכי תרומה נע בין 16 ל-50 בשנה בין השנים 2013 ל-2016. כל תורמת יכולה לתרום עד שלושה מחזורים בשנה, כאשר כל מחזור עשוי להיות מוקצה לעד שלוש נתרמות – כך שלא ניתן להסיק מכך את מספר התורמות בפועל. מספר ההקצאות – מספר התרומות שבוצעו בפועל לנשים – נע בין 50 ל-140 בשנה.
הנתונים על תרומות מחו"ל מדאיגים אף יותר. משרד הבריאות מדווח כי בשנת 2023 בלבד יובאו לישראל 753 ביציות מופרות, אך מודה כי אין ברשותו מידע שלם על מספר הנשים שקיבלו אותן. גם מבקר המדינה העיר על כך וקרא לשפר את איסוף המידע בתחום.
לצד המחסור בהיצע, הדו"ח מצביע על שורת חסמים שמעכבים תרומות מקומיות: פיצוי כספי שנחשב נמוך (כ-20,000 ש"ח לתורמת מתנדבת), חוסר מודעות ציבורית, מגבלות דתיות או גנטיות שמקשות על התאמה בין תורמת לנתרמת, ודרישות רגולטוריות שמצריכות ועדות אישור והליך מורכב.
כנראה זו הסיבה שלא מעט נשים מעדיפות לפנות לתרומות מחו"ל, גם במחיר של מימון פרטי או באמצעות שב"ן – שירותי הבריאות הנוספים בקופות החולים. עם זאת רק חלק מהנשים מבוטחות בשב"ן, ואלו שלא לא תמיד יכולות להרשות לעצמן את העלות. בקופת חולים כללית, לדוגמה, ניתן מימון ל-128 מקרים בשנת 2010 ול-300 מקרים בשנת 2019. גם בקופות מכבי, מאוחדת ולאומית נרשמה מגמת עלייה, אך לא בכל המקרים מדובר בהחזר מלא או קבוע.
שאלת זמני ההמתנה גם היא נותרה פתוחה. משרד הבריאות מסר כי אין בידיו נתונים על משך ההמתנה הממוצע לתרומת ביצית בישראל, מאחר וההליך מתבצע ביחידות הפריה פרטיות, שאינן מחויבות בדיווח מלא. עם זאת, גורמים מקצועיים מציינים כי יחידות שמשקיעות במציאת תורמות מצליחות לקצר את זמני ההמתנה בשנים האחרונות.
במקביל, משרד הבריאות הפיץ במהלך 2025 טיוטת חוזר חדש שנועד להסדיר לראשונה את תנאי תרומות הביציות המיובאות לישראל. ההערות הציבוריות עדיין נבחנות, וחוזר סופי טרם פורסם. ״הדו”ח מוכיח כי בפועל אין תרומת ביציות בישראל. כל עוד תחום זה אינו מוסדר מחדש בחקיקה, יש לאפשר גם ייבוא ביציות וגם ייבוא עוברים - כדי לאפשר לכל אדם להקים משפחה בישראל", אומר חה״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ויו״ר השדולה הגאה בכנסת.
לסיכום, הדו"ח מראה כי ישראל עדיין תלויה במידה רבה בייבוא ביציות מחו"ל, וכי היצע התרומות המקומיות אינו נותן מענה לצורך הקיים. ללא איסוף נתונים מסודר, תגמול הולם והסברה ציבורית, נראה כי נשים בישראל ימשיכו לפנות החוצה כדי להגשים את חלום האימהות.