בשבוע שעבר פורסם ב-mako טור תחת הכותרת "באר שבע נכבשה על ידי עבריינים בדואים ובמשטרה עסוקים ביחסי ציבור". הכתב שמעון איפרגן ביקר את התנהלות המשטרה בדרום, ובתוך כך סיפר על התפרעויות תושבים בדואים שגובים דמי חסות, נוסעים בפראות בכבישים, מטרידים מינית את תושבות העיר ומתנהגים באלימות.
הטור של איפרגן אינו יוצא דופן. לאחרונה אנחנו עדים ליותר ויותר כתבות וכותרות מסוג זה שצובעות את החברה הערבית-בדואית כולה באור שלילי, ללא הבדל ובלי הבחנה. הסיקור הנגטיבי הנרחב דוחק הצידה את ההישגים הלא מבוטלים שהשיגה החברה הערבית-בדואית בשנים האחרונות. דוגמאות לא חסרות: עלייה ניכרת במספר הסטודנטים הבדואים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב אשר לומדים את מקצועות ההנדסה ושמשתלבים באקדמיה, עלייה בתעסוקת נשים ובהתנדבות, מיזמים אזרחיים מובלים ומונהגים על ידי אנשים שמגיעים מהחברה הבדואית ועוד.
כל זה מוביל את הבדואים להשתלב יותר ויותר בחברה ובכלכלה הישראליות. אם תזדקקו לטיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע או בברזילי באשקלון, למשל, תפגשו מספר לא מבוטל של אנשי צוות בדואים, שכן בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת בקרב צעירים וצעירות שפונים למקצועות הרפואה ומעניקים טיפול מסור ומציל חיים – ליהודים ולערבים, כמובן, ללא הבדל של דת או גזע. תמצאו את הבדואים גם במערכת החינוך, במשרדי הממשלה, בבתי המשפט, באקדמיה, בתעשייה ובחקלאות. זה משפיע גם על הצריכה והצמיחה: אם תשאלו את בעלי החנויות במרכזים המסחריים בבאר שבע, תשמעו עד כמה החברה הערבית-בדואית תורמת לכלכלת הנגב.
לפני כמה שנים הקמנו את חברת "סיראג' טכנולוגיות" – חברה שפיתחה אלגוריתם ייחודי שמאפשר לנצל טוב יותר את טכנולוגיית האינטרנט של הדברים (IOT) ותורם לחקלאות, לתעשייה ולפרויקט עיר בטוחה. החברה, ששוכנת בפארק ההייטק בבאר שבע, מקיימת כיום שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ענקיות כמו "סימנס". ההצלחה אינה רק שלנו: בחברה עובדים מפתחים בדואים, ובתוך ארבע שנים הגדלנו את מספרם ממפתחים בודדים לעשרות. כך נמדדת הצלחה.
כל זה לא אומר שאין ביטויים של אלימות בחברה הבדואית. ישנם צעירים חסרי תעסוקה ומעש שלא מוצאים את עצמם. אנחנו הראשונים להיפגע מכך, ואנו לא טומנים את ראשינו בחול – אחריות לא מבוטלת מוטלת על כתפינו. אך גם לשנים ארוכות של הזנחה בלי הסדרה יש תרומה משמעותית למצב שבו החברה נמצאת במדדים רבים בפער ניכר מהחברה היהודית. במקום לנסות לשלב את הצעירים הערבים-בדואים בכלכלה הישראלית, רבים מפנים להם עורף ומסרבים להכיר בפוטנציאל הלא-ממומש, ביכולות הגבוהות, בכישרונות ובהצלחות. החברות הבינלאומיות איתן עובדת "סיראג'" יאמרו לכם: אין הבדל בין המהנדס הבדואי ליהודי.
ברור שסיקור מעשי פשע ואלימות מושך הרבה יותר רייטינג, אך הסיקור צריך גם לייצר הבחנה בין העבריינים לרוב הנורמטיבי. צריך להציג גם את ההישגים של החברה הבדואית, לסקר פרויקטים שעוסקים בשילוב הבדואים ולהימנע מהכללות: לא להגדיר את החברה כולה כ"פושעת", לא לכנות את המתרחש בנגב "טרור בדואי" או "מערב פרוע". זה שיח שרק מקטין את המוטיבציה של צעירים להגיע להישגים ומגביר את העוינות שלהם. המפתח לשילוב הבדואים בכלכלה ובחברה הישראליות מתחיל בעידון ואיזון השיח, ושילוב זה הוא הפתרון הטוב ביותר למצב הבעייתי בו נמצאת החברה הערבית-בדואית.
כולנו רוצים שהחברה הערבית-בדואית בנגב תשתלב בכלכלה הישראלית, כפי שכולנו רוצים להיפטר מהפשע ומהאלימות. אחרי הכל, אנחנו לא רק שכנים, אלא גם שותפי גורל.
הכותב הוא מנכ"ל "סיראג' טכנולוגיות" ומרצה באוניברסיטת בן גוריון