זו לא הולכת להיות ביקורת של ספר כמו שכותבים בדרך כלל, מסיבה אחת: הספר "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית" הוא ספר לקריאת בינג' בסוף שבוע אחד, כי מי נוסע עכשיו בטיסה טראנס-אטלנטית. ומי שעושה ספוילר לסדרת בינג' או לספר בינג', כזה שתבלעו בשקיקה מהמילה הראשונה עד האחרונה, צריך להיתלות בכיכר העיר. 

כדי ליהנות מהספר הזה תעשו לעצמכם טובה גדולה: תתעלמו משם המחבר, זה שלכל אחד במדינה יש דעה מוקדמת עליו, שהיא תמיד שטוחה ולא מורכבת. או הערצה עיוורת, או שנאה יוקדת. אם תתעסקו רק במי שחיבר את הספר הנהדר הזה, תפספסו את החוויה. בעיקר כי זה ספר שעומד באותה רמה ובאותו מדף לצד הספר "אומץ ופוליטיקה" של נשיא ארה"ב ג’ון פ. קנדי, שמשרטט החלטות אמיצות של סנטורים בארה"ב.

התאום הישראלי, "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", הוא מהספרים הבודדים שיצאו בישראל בעברית במקור ומנתחים את ההחלטות האמיצות של 12 ראשי ממשלה וראשת ממשלה אחת מאז הקמת המדינה. אמרתי שאסור לעשות לכם ספוילר, כדי שלא תאבדו את הכיף של מסע הקריאה של הספר הזה, אבל בכל זאת שווה להתעכב על הפרק האחרון, כי הוא חובת קריאה לכל מי שרוצה להיות ראש ממשלה או ראש עיר. 

זה הפרק על ההחלטה האמיצה שכל ראש ממשלה צריך לקבל - ומתוך 13 ראשי הממשלה, 10 כשלו בה ומה יהיה עם ראש הממשלה בנט אנחנו לא יודעים. יש קטע נהדר, בתיעוד דוקומנטרי, של היממה האחרונה של הנשיא ברק אובמה. ליד האורלוגין בחדר הסגלגל שואל אותו המתעד: אתה צעיר ואני רואה שעדיין רעב. היית רוצה להמשיך לכהונה שלישית? ואובמה ענה לו מיד: כן ולא. כי זה התפקיד הכי מעניין בעולם, אבל לא. אני שמח שיש חוקה שקוצבת זמן. כי שמונה שנים עם הכי הרבה כוח זה מספיק, ועוד מזה עלול לטשטש כל אדם. בשנה התשיעית אתה תרגיש שאתה מלא היבריס ואתה כל יכול, ואז תישרף בשמש. לכן לא, ענה אובמה. זה בדיוק הזמן ללכת. 

זו ההחלטה שכל ראשי הממשלה שגמרו את כהונתם באופן נורא, בגלל תאוות כוח וחוסר הפנמה שלכל דבר טוב יש סוף, כשלו בה. במקום, הם מתחו את הסוף הזה עד אחרי הסוף ונפלו בהתרסקות. גם בגלל שבישראל אין חוק של שתי קדנציות ודי. חלק מ-11 ראשי הממשלה הובסו בבחירות. אחרים בקושי תפקדו בריאותית בחודשים האחרונים ומשכו ומשכו בכוח עד שנפטרו. חוץ מיצחק רבין שנרצח, ומשה שרת שחתך בזמן ואמר שראשות ממשלה זה לא בשבילו כי זה תפקיד לנוכלים. כל 10 ראשי הממשלה נפלו בגלל היבריס, ובגלל שלא הבינו שתם זמנם. 

המחבר עשה עבודת תחקיר מופלאה. את זה אני יודע, כי הספר מלא עובדות חדשות שלא הכרתי - למרות שנדמה לי שקראתי כמעט את כל הביוגרפיות או האוטוביוגרפיות של ראשי הממשלה בישראל, ועד שקראתי את הספר הזה חשבתי שאני מכיר את הכל על כולם, ובטח אקבל מדליית זהב בכל אולימפיאדת טריוויה בפוליטיקה. מהיכרותי את הפרק על ראש הממשלה ברק, בתור מי שהיה שם כראש המטה שלו (ולמרות שהמחבר לא החליף איתי מילה לקראת כתיבתו), אין ספק שהפרק עליו היה מדויק כחוט השערה. 

זה ספר לקריאת בינג' לכל מי שמכור לפוליטיקה. וקריאת אזהרה, כאמור, לכל מי שרוצה להיות ראש ממשלה או ראש עיר וחייב לזכור: 

1. בפוליטיקה צריך אומץ, אחרת למה באת? רק לכוח ושררה? ומכל הכהונה תפנים שההיסטוריה תזכור רק מעשה אמיץ אחד שלך, או שניים. אז תתרכז בזה. ביותר עשייה ופחות ברבורים עם כתבים פוליטיים.

2. תזכור לפרוש אחרי 8 שנים, או 2 קדנציות, מקסימום - גם אם אין חוק. אחרת תישרף בשמש. 

ועוד שני דברים לסיום. אחד: את הספר מלווים איוריו של הקריקטוריסט הכל כך מוכשר של עיתון הארץ, עמוס בידרמן, שמשמש יחד עם המחבר כפרשן הפוליטי הטוב בישראל. וכן. שניהם טעו בהערכותיהם, שהובעו במילים מיותרות באולפנים ובקווים מוגזמים בקריקטורה. פרשן פוליטי כמו חזאי מזג אוויר גם טועה. זה לא עושה אותו לפחות מחונן. 

ושתיים: את הספר הזה לא תמצאו בחנויות. המחבר החליט שמגיע לו גם להרוויח כסף מכתיבה, ולא רק לפרנס את הוצאת הספרים כמו אחרים, כך שאפשר לקנות אותו רק ישירות ממנו. בטוויטר שלו הוא מפרסם את הלינק. למחבר, אגב, קוראים עמית סגל.