בשנת 2021 פרסמתי כאן ב-mako כתבה תחת הכותרת "פרפ – החלום ושברו", שבה פירטתי את הסיבות העיקריות לכך שפרפ (PrEP), הטיפול המניעתי לנגיף ה-HIV שהוביל במקומות רבים בעולם לירידה חדה במספר הנדבקים, הפך לכישלון בישראל - ללא ירידה בפועל במספר הנדבקים, תוך השקעה של כספים רבים ומשאבים בטיפול, בדיקות ומעקב אחר מטופלים שנוטלים את הטיפול בפועל.
מאז עברו כמה שנים אבל כמעט שום דבר לא השתנה, מלבד הורדת המחיר של הטיפול, שלצערנו לא מציג ירידה משמעותית במספר ההדבקות בקרב אוכלוסיית היעד - גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
ישראל אמנם מנסה לעשות עבודה בחזית ההסברה ואף הצטרפה לתוכנית Fast Track Cities - יוזמה גלובלית של סוכנות האו"ם לאיידס ואיגוד המטפלים הבינלאומי באיידס שמטרתה מיגור HIV עד 2030 - אך למרבה הצער גם ביום האיידס הבינלאומי 2024 אין בשורות טובות במיוחד. 
דוברות משרד הפנים פרסמה הבוקר (ראשון, 1.12.2024), כי "על פי הנתונים שדווחו למשרד הבריאות, חלה ירידה של 10% במספר הנדבקים החדשים של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, כאשר בשנת 2023 דווח על 135 גברים, לעומת 150 גברים שנדבקו בשנת 2022". על אף שהיינו שמחים לפרסם כי הירידה הזו היא תוצאה ישירה של טיפול הפרפ לצד פעולות נוספות שנעשו, סיכוי טוב שאין כך הדבר.
למען האמת, הירידה האמיתית במספר אינה משויכת לטיפול המונע המוצע כיום, אלא לירידה במספר העולים והמהגרים שנכנסו לישראל ומקיימים יחסי מין עם גברים. חשוב לציין כי הדוח הרשמי של 2022 הציג 142 הדבקות חדשות ולא 150 כפי שמצוין בדוח החדש, כך שעלייה דומה צפויה כנראה גם במספר ההדבקות בפועל בשנת 2023. בנוסף, בעדכון של דוח 2023 מוצגת אף תמונה אשר מציגה מספרים גבוהים משחשבנו בשנים הקודמות. לכן, ניתן לסכם יש ישנה סבירות גבוהה שהירידה האמיתי במספר ההדבקות בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אינה משויכת לטיפול המונע או לפעולות אחרות.
חייבים לשים את הדברים על השולחן - ישראל הייתה יכולה להיות מדינת מופת כשזה מגיע להורדת קצב ההדבקות בנגיף ה-HIV. כל המשתנים הנחוצים כבר כאן - מדינה קטנה עם מספר הדבקות כללי בסך הכל לא גדול, זמינות של טיפול מונע, טיפול מתקדם לאנשים החיים עם HIV ומערכות בריאות ריכוזיות.
אז למה בכל זאת אנחנו עוד לא שם?
בשנת 2024 HIV עדיין מוגדרת כמחלה קשה, בדומה למחלות אונקולוגיות, כך שקופות החולים משופות על כל מטופל אשר נדבק בנגיף בסכום משמעותי. לעומת זאת, הקופות אינן משופות על מניעת הדבקות, כך יוצא שכל היוזמות לצמצום הדבקות לא מקבלות את מלוא תשומת הלב של הקופה והופכות להיות כלי לשיפור השירות בלבד ולא חלק מתוכנית גדולה ומשמעותית. אין ספק כי יצירת מודל תמרוץ לקופות החולים שיוכיח הפחתה בהדבקות יהווה אבן דרך משמעותית בהורדת מספר ההדבקות בישראל.
נוסף על כך, טרם בוטלה ההחלטה לפיה רק רופאים אשר מעוניינים בכך עושים הכשרה ביוזמתם וזמנם האישי על מנת שיוכלו לרשום פרפ - תרופה שכל מעקב אחריה אינו מסובך ואף פשוט יותר ממעקב אחרי חולה סוכרת או חולה כרוני מורכב אחר. הורדת החסם הזה תהיה צעד משמעותי בדרך לנגישות טובה יותר.
בישראל 2024 עדיין לא ניתן לקבל פרפ באופן פרטי ודיסקרטי ללא רישום במערכות. כך, כל מי שמעוניין לשמור על עצמו ולקבל את הטיפול המונע, חייב לחשוף את עצמו כגבר אשר מקיים יחסי מין עם גברים בפני רופא המשפחה, שלרוב אינו הרופא שרושם את הטיפול בפועל. אלה שאינם יכולים לקבל את הטיפול מוותרים, או קונים אותו ברשת. כך הם עלולים להשתמש בטיפול בצורה לא נכונה וללא כל הדרכה. בניית מודל של מתן פרפ בדיסקרטיות, ללא רישום במערכות, הוא צעד משמעותי וקריטי בדרך להנגשה טובה יותר.
ד"ר רועי צוקר |צילום: יריב גולדפרב
אך מעל לכל זה, ישנו פתרון אחד שיכול לגרום לשינוי אמיתי - תוכנית לאומית של משרד הבריאות למיגור HIV בישראל, אשר יגרום לתחרות בריאה בין הקופות, יקל על הבירוקרטיה, יאפשר הנגשה דיסקרטית ויאפשר ניטור אדוק. כך נוכל להגיע לתוצאות מדהימות, כמו באמסטרדם, שהצליחה להוריד את מספר הנדבקים ב-95% אחוזים. התוכניות קיימות - עכשיו רק נשאר שמישהו ירים את הכפפה.
ד"ר רועי צוקר הוא מומחה למחלות זיהומיות ויו"ר החברה לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית