מספר עובדים של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH), שביקשו לשמור על אנונימיות, אישרו כי הבית הלבן הורה לסוכנות הביו-רפואית להתחיל לחקור את ההשפעות השליליות של תהליכים להתאמה מגדרית, כך דיווח כתב העת המדעי הבריטי Nature. על פי הדיווח, ההנחיה יצאה לאחר שכמעט כל המחקרים הנוגעים לבריאות הקהילה הטרנסג'נדרית איבדה את מימון המכון הלאומי לבריאות.
כידוע, מאז השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ בחודש ינואר, הוא פועל כדי לקצץ "הוצאות מיותרות במשרדי הממשלה" - במקביל להגבלה משמעותית של זכויות הקהילה הטרנסג'נדרית. מאז יומו הראשון התפקיד טראמפ חתם על שורת צווים, בהם צו האוסר על שירות טרנסג'נדרים בצבא, צו הקובע כי ממשל ארצות הברית יכיר רק בשני מינים - זכר ונקבה, וצו שמטרתו למנוע השתתפות טרנסג'נדריות בספורט. לצד הצווים, מידע על הקהילה הטרנסג'נדרית הוסר מאתרים ממשלתיים, ביניהם מאתר הבית של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, וחוקרים ומעדנים קיבלו רשימת מונחים האסורים לשימוש, ביניהם "א-בינארי", "שזוהה כנקבה בלידה" ו"אנשים בהריון" .
גם המכון הלאומי לבריאות, הנחשב לגוף התומך הגדול בעולם במחקרים בתחום הרפואה והבריאות, ספג מכה קשה מהקיצוצים של טראמפ. על פי דוח של משרד הבריאות האמריקאי (HHS), יותר מ-270 מענקי מחקר של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית בוטלו, בסכום של 125 מיליון דולר. עם זאת, על פי הדיווח החדש של Nature, הסכום האמיתי גבוה בהרבה ועומד על יותר מ-180 מיליון דולר של מענקים למחקרים בתחום בריאות הקהילה הטרנסית.
בתקופה שבה בוטלו המענקים שימש מתיו ממולי בתור המנהל הזמני של המכון הלאומי לבריאות, לאחר שמונה על ידי טראמפ, בעוד שהמועמד הקבוע של הנשיא לתפקיד שר הבריאות, ג'יי בהאטאצ'אריה, המתין לאישור של הסנאט. בשבועיים האחרונים לכהונתו של ממולי הוא שלח מיילים לראשי המוסדות השונים של המכון הלאומי, בהם נכתב כי משרד הבריאות האמריקאי קיבל הוראה לממן מחקרים שייבחנו "חרטה" של אנשים טרנסג'נדרים לאחר הליכי ההתאמה המגדרית - מה שהם מכנים "השחתה כימית וניתוחית" של ילדים ומבוגרים כאחד. 
עוד לא פורסמו מחקרים בפועל במסגרת ההנחיה המדוברת, אך רבים ברשתות החברתיות משווים את המהלך למה שמכונה "דוח קאס" – סקירה של שירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) בנוגע לטיפולי התאמה מגדרית בנוער טרנס. הדוח הבריטי, שכתבה ד"ר הילארי קאס, ספג ביקורת חריפה על עיוות נתונים ועל קידום רטוריקה טרנספובית, והוא בסופו של דבר נדחה על ידי מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם.
ג'יליאן בראנסטטר, בכירה בהאגודה לזכויות האזרח בארצות הברית (ACLU), כתבה בפוסט ברשת החברתית "בלוסקיי": "זו בפועל הגרסה האמריקאית של דוח קאס. רבים בתקשורת המכובדת קיבלו אותו בלי להטיל ספק, ובו בזמן האשימו אותנו, הקהילה הטרנסג'נדרית, שאנחנו 'מכניסים פוליטיקה למדע' רק כי הצבענו על כך".
המהימנות של ממצאי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית צפויה לעמוד לביקורת דומה, זאת לאור ההטיה הברורה של ממשל טראמפ נגד מימון מחקר רפואי אשר עוסק בחייהם של אנשים טרנסים. ראוי לציין כי כבר קיימים שפע של מחקרים שמראים כי שיעור החרטה לאחר הליכי התאמה מגדרית נמוך במיוחד. על פי הספרות המקצועית, מקרים של הפסקת הליך להתאמה מגדרית מוערכים ב-1%-5% מכל הליכי ההתאמה המגדרית ברחבי העולם. אם בוחנים את הנתונים לצד נתונים על חרטה בהקשר רפואי באופן כללי, מגלים כי מדובר בנתונים נמוכים ביותר. במחקרים על ניתוחים כמו ניתוח החלפת ברך, למשל, שיעור המתחרטים גבוה – 6%–30%.
בניתוח נתונים נרחב שבוצע באוכלוסייה טרנסית בארה"ב ב-2015 נמצא כי 13% מהנשאלים הפסיקו באופן כלשהו את ההליך להתאמה מגדרית – אבל רק 1% עשה זאת מתוך תחושה שהשינוי המגדרי היה לא נכון עבורו. רובם המוחץ של הטרנסים שהפסיקו את התהליך עשו זאת מתוך קשיים חיצוניים כמו מחסור בתמיכה משפחתית (36%), קשיי תעסוקה (29%) או לחץ משפחתי (26%). לפני כשנתיים בוצע ניתוח נתונים דומה, ובו דיווחו 94% מהמשיבים שהם מרוצים במידה כזו אחרת מחייהם לאחר ההליך.