בזמן שבתם הבכורה אמורה להיוולד בקרוב בלוס אנג'לס, אלישע גולני ובן זוגו שרון פרי עדיין תקועים בישראל: המדינה לא מאפשרת להם בשלב זה לצאת מהארץ, למרות שמדובר במקרה חירום הומניטרי לכל דבר.
גולני ופרי לא לבד. עשרות זוגות ישראלים שמנהלים הליכי פונדקאות בחו"ל נאלצים בימים האחרונים להתחנן לאישור יציאה חריג מישראל – כדי שיוכלו להיות עם האם הפונדקאית וברגעים הראשונים של הילד בעולם.
"זה פשוט סיוט. אנחנו אורזים את המזוודות כאילו אנחנו טסים מחר, למרות שאין לנו מושג אם נצליח לצאת בכלל", מספר אלישע גולני, בן 34, רכז להט"ב מהמועצה האזורית חוף הכרמל. הוא ובן זוגו, האדריכל שרון פרי, נמצאים בשלבים האחרונים של הליך פונדקאות, שהחל לפני כקרוב לארבע שנים, בנובמבר 2021, אחרי ש"כל מה שהיה יכול להשתבש השתבש".
ממש בקרוב, בפעם הראשונה, שניהם יהפכו לאבות. אלא שבינתיים, הם כאן. בין הסערה של מצב חירום בטחוני מלחיץ, בלי שום אפשרות לעזוב את המדינה. הבת שעתידה להיוולד להם נמצאת בדרכה לעולם – והם לא בטוחים אם יצליחו להגיע אליה בזמן. "מראש ידענו שזה מסע עם הרבה אי-ודאות", מספר גולני. "זה לא היה הליך פשוט. כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש. למדנו לא להגיד 'לעולם לא'. אבל לדבר כזה לא התכוננו".
תיק לגב, תיק להפלגה, תיק לאזעקה
בהתאם למציאות הביטחונית הרגישה ממילא, קבעו מראש גולני ופרי טיסות עם אל-על, דרך סוכנת נסיעות, עם כרטיסים גמישים. "לקחנו את כל האופציות הכי יציבות, כדי שאם משהו יקרה, נוכל לשנות", הוא מסביר. התכנון המקורי היה להגיע לארצות הברית חודש לפני הלידה. אלא שכמה שבועות לפני המועד המתוכנן, בעקבות רעלת הריון, הרופאים החליטו לקצר אותו לשבוע ה־37 - תחילת יולי.
"הבנו שאנחנו צריכים להקדים את ההגעה בחודש, וכל יום קובע. היינו אמורים לטוס ב־16–17 ביוני – כלומר לפני כמה ימים. אבל פתאום הכל התפרק. לא היה ברור מה יקרה, מתי, איך אפשר לפעול. זה כאוס מוחלט", הם מספרים.
מאז החלה המערכה מול איראן - חייהם של גולני ופרי הפכו למסע בלתי פוסק של הכנות. "יש לנו תיק של התראה ארוכה, תיק של התראה קצרה, תיק למשט במידה ומשהו יקרה ברגע האחרון, תיק לנסיעה דרך ירדן – אנחנו מוכנים לכל תרחיש. אבל גם זה מרגיש חסר אונים, כי אין אף תשובה ברורה".
כעת, בלית ברירה ובהיעדר כל אופציה אחרת, הם עומדים לטוס ליעד דרך עמאן - למרות החשש שמתלווה לכך. "זה מפחיד בתור זוג גאה, גם כי אנחנו ישראלים, אבל בפרט כי אנחנו הומואים. כל המסלולים שעוקפים את ישראל עוברים דרך איסטנבול, דובאי, דוחא, קטאר. זה מאוד מלחיץ. זה לא יעד בילוי – זו בת שלנו שצריכה להיוולד".
גם מול הפונדקאית, הם נזהרים. "היא יודעת שעוד לא הגענו, אבל לא חלקנו איתה את כל הפרטים. לא רצינו להלחיץ אותה. היא לא קשורה לפוליטיקה ולא יודעת מה קורה – והיא עומדת ללדת. אנחנו מנסים לשדר רוגע, אבל בלב – אנחנו קורסים". 
התרחיש הגרוע מכל - אתם לא שם. מי מטפל בתינוקת?
"למזלנו, אח של שרון גר קרוב יחסית לפונדקאית באזור לוס אנג'לס. במקרה הכי קיצוני, שלחנו לו ייפוי כוח, ואם נצטרך – הוא יהיה שם. מזל שיש לנו משפחה קרובה. היו גם אנשים זרים שפנו אלינו, הציעו לעזור, לטפל בתינוקת. זה מרגש, אבל גם מוזר ועצוב כי זאת לא אמורה להיות האחריות שלהם".
אתם מרגישים מופקרים, או שיש הבנה בהתחשב בסיטואציה הקיצונית?
"יש תחושה שהמדינה לא עשתה אפילו את המינימום כדי להכין מנגנון שמאפשר לצאת מהארץ. לא יכול להיות שבמצב חירום כזה - שבו תינוקות אמורים להיוולד או אנשים צריכים לצאת מכאן לקבלת טיפול רפואי דחוף – אין ועדת חריגים, אין ליווי, אין דוברות, אין פתרונות. אם יש טיסות חילוץ – למה שלא נאפשר להורים לתינוקות לעלות עליהן? למה אין מנגנון שבוחן כל מקרה? אנחנו לא נעלמים – אנחנו נחזור לארץ הזו, נגדל כאן את הילדה שלנו. אנחנו לא מבקשים טובות – רק את מה שמגיע לנו".
"שלא נפספס את הרגע הזה, זה כל מה שאנחנו מבקשים"
גולני ופרי הם אובדי העצות היחידים, ויש עוד לפחות 18 זוגות שנמצאים במצב דומה. חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) שיגר בימים האחרונים מכתב בהול לשרת התחבורה מירי רגב ושר החוץ גדעון סער. "נוכחות ההורים בלידה איננה מותרות – אלא צורך חיוני ומיידי. בהיעדר ההורים, התינוקות שייוולדו יהיו חסרי כל גורם מטפל".
רגב מצידה מסרה בתגובה לפרסום בכאן חדשות: "אני לא מתעסקת עם חריגים. זו אחריות מנכ"לית משרד ראש הממשלה. נפעל מולה. זו בקשה לגיטימית – אני מאחלת להם בשורות טובות".
בינתיים, גולני ופרי ממתינים. "אנחנו אמורים לטוס ביום שישי דרך ירדן. אבל אין לנו מושג אם באמת נצא. אין ודאות, אין אחריות. וזה לא הגיוני. זו הילדה שלנו", אומר גולני ומפרט מה יעשו עם הגיעם ללוס אנג'לס. "אם נצליח להגיע ננחת אצל אח של שרון. ננוח קצת, ואז ניסע לבית החולים. היו לנו תוכניות לפגוש את הפונדקאית לפני הלידה, לבלות זמן רגוע יחד. כנראה שזה כבר לא יקרה. אנחנו נהיה גמורים אחרי מסע ארוך ונצטרך להסתגל".
מטבע הדברים, לגולני יש בטן מלאה על התנהלות הממשלה. "זה לא רק פונדקאות וזה לא רק עניין של משפחות גאות. יש כאן מדינה שצריכה לקחת אחריות, כי זו פשוט תחושה של חוסר אכפתיות או רשלנות, ואני לא יודע מה עדיף", הוא אומר. "היה צריך להקים מבעוד מועד מנגנון חירום ליציאה מהארץ. לא ייתכן שבזמן עוצר טיסות כל כך משמעותי לא יהיה שום תהליך מוסדר. צריך שתהיה אפשרות להגיש בקשה, שיהיה מי שבודק ומי שצריך - יוכל לצאת. אנחנו מדינה שצריכה לדעת להגן על החזית – וגם על העורף".
בינתיים, כדי לשרוד את הכאוס והמתח, השניים מתמודדים בדרך הכי טובה שהם מכירים. "אנחנו משימתיים, אבל ברור שנשלם על זה את המחיר הרגשי בהמשך", הוא אומר. "פונדקאות זה מסע מטלטל גם בלי מלחמה. עכשיו זה הרבה יותר קשוח. הכלב שלנו, אגב, סופג את כל החרדה בבית. הוא הגיבור האמיתי של השבוע הזה. אנחנו רוצים להאמין שנגיע, שנחזיק את הבת שלנו כשהיא תגיע, שלא נפספס את הרגע הזה. זה כל מה שאנחנו מבקשים".