יונתן בוקס שרד את הטבח בברנוער, אחד מפיגועי השנאה הלא מפוענחים בהיסטוריה של המדינה, וסיפורו זכה לתהודה רבה ואף היווה השראה להצגת התיאטרון "את שאהבה נפשי". כעת, עם השלמת ההסמכה שלו מטעם משרד התמ"ת, הוא מגשים את ייעודו מגיל צעיר, כובש יעד ששם לעצמו למטרה והופך להיות "ספר על גלגלים".
מי שישב לשיחה עם בוקס, שיחגוג בקרוב יום הולדת 30, לא יזהה את תהומות הכאב שנאלץ לעבור הצעיר החייכן והאופטימי הזה במהלך חייו. אותו הנער, שנפצע קשה בפיגוע בברנוער בראשית אוגוסט 2009 וספק היה אם ישרוד, התעורר לעולם קשה הרבה יותר לאחר שנותר בכיסא גלגלים, אך נראה שדבר לא יעצור אותו. לאחרונה, בוקס השלים את לימודי הספרות ובסוף השבוע האחרון השיק לאחר 20 שנה של ניסיון במספרות, כולל זו של אמא שלו, ,את העסק הפרטי שלו "ספר על גלגלים".
"אמא שלי ספרית מאז שהייתה בת 20, כלומר כבר מעל 40 שנה, אז זה כישרון מולד נראה לי", מתגאה בוקס בשיחה עם mako, בעודו בוחן בעיניים נוצצות מהתרגשות את הציוד החדש שהגיע אל המספרה החדשה שהקים. השקת עסק לאדם עם מוגבלות תנועתית היא אתגר לא קטן, אך עם זאת נראה שיונתן נע בטבעיות מוחלטת על הכיסא. הכיורים והפן עדיין בניילונים ומחכים לבעל המקצוע שיתקין אותם, אך כבר עכשיו ניתן לראות את המקום רוקם עור וגידים.
בוקס מספר על הילד שגדל בין רולים לשיער לריח החמצן של הצבע. מגיל 10 היה חשוף לטכניקות עיצוב השיער, כאשר לעיתים, גם בתור ילד, הוא היה אחראי על הפן, לחברות, שכנות ונשות השכונה. כיום עמוד הפייסבוק שלו, "ספר על גלגלים", מונה למעלה מ-2,400 עוקבים ועוקבות, אך בצעירותו רצה בוקס, שבמקרה יום הולדתו חל בתאריך הלועזי המקולל 7.10, להיות דוגמן מפורסם.
בשלב מסוים הבין בוקס שהוא מעדיף כיוון אחר. "תראו מה זה, גם יום הולדת ב-7.10, וגם הברנוער, ועדיין אף ריאליטי לא רצה לקחת אותי", הוא צוחק. "אמרתי לעצמי שאם זה לא קורה עד גיל 30 אני אלך לעשות ספרות כי אני אוהב את זה, אני טוב בזה, אני משקיע בלקוחות והן מרגישות את זה".
ראוי שאדם כמו בוקס, שנפצע אומנם באירוע פלילי, אך על רקע שנאה יוקדת והסתה, יהיה זכאי לסיוע מהמדינה או ארגונים גאים. למרות זאת, הוא מספר שהסיוע שקיבל היה בלימודים בלבד, שאותם השלים כדי שיוכל לעסוק במקצוע בראש שקט. כעת, המספרה "ספר על גלגלים" שהוא פותח היא קרוב לבית בחיפה, אך החלום הוא לפתוח סניפים נוספים ובראשם בתל אביב, בהם ודאי יעסיק ספרים על גלגלים כמוהו.
למרות האתגר והקושי, בוקס מספר כי ישנו ציוד עזר שיכול לאפשר לו לעבוד בעמידה, סוג של כיסא גלגלים עומד, אם כי מדובר בעלויות גבוהות ואין לו סיוע במימון. "אני מאמין שאצליח להתפרנס בזכות עצמי וגם לקנות את הדבר הזה יום אחד".
איך התגובה של הלקוחות לספר שעובד בישיבה?
"עד היום לא ממש היו לי לקוחות. עשיתי תמיד בחינם לחברות, לשכנות, לחברות של שכנות. רק עכשיו, אחרי שנים, החלטתי שאני הולך על זה וקונה את כל הציוד ופותח עסק. אנשים שואלים 'איך הוא עושה את זה, לצבוע בישיבה?' - אז אני מזמין את כולם לראות – פשוט תבואו. לא טוב? אל תחזרו. אבל נשים תמיד חוזרות אלי".
בוקס ממשיך ומשתף שהשלב שבו הוא פועל לפי תגובות של אנשים נגמר. בצעירותו, בשנות ה-20 של חייו, הוא החל ללמוד עיצוב פנים אך פרש לאחר שנה וחצי של לימודים בשל תגובות של חברים וקרובים שתהו בקול רם מדי כיצד יעשה זאת, שכן דירות רבות אינן נגישות. הוא מספר כי פרש מהלימודים בגלל שהורידו לו את המורל, אך הוא לא מתכוון לתת לזה לקרות שוב. "שאלו אותי חברים ויועצי שיקום איך אני אעשה את זה, תספורת בכיסא גלגלים, הרי מי שמע על זה, יהיה לי קשה. אבל הנה, עברתי את מבחן התמ"ת בהצלחה יתרה ויש לי 2 לקוחות מהלימודים שכל הזמן שואלות מתי אני פותח".
מאיפה הכוחות?
"אם לא הייתי נפצע אני חושב שלא היו לי הכוחות. קרה לי הגרוע מכל, מה יכול להיות יותר מזה? כן יש פחדים וחששות, לפעמים אני פוחד לצאת מהבית, אבל המחשבה שדווקא מחזיקה אותי שפוי זה שיכולתי להיות עכשיו מת. הייתי יכול למות בגיל 14, ראיתי את החברה שלי נרצחת לי מול העיניים - אם אתה שורד דבר כזה השאר זה כלום. אני כל בוקר מתעורר ואומר תודה שהתעוררתי".
בוקס מוסיף כי שימוש בקנאביס וריקוד מסייעים לו מאוד. הוא מציין שאחד הדברים שהצילו אותו ממצב סטטי של ריקבון ודיכאון זה זוג הכלבים שאימץ, והעובדה שהוא כל הזמן בתנועה. "אם אתה רק יושב בבית ונרקב אז ודאי שתשקע בדיכאון. מזלי הוא שגם אם יש לי יום באסה, אני חייב לצאת איתם – הם מכריחים אותי לחיות כאן ועכשיו".
יש לך מסר שתרצה למסור לאנשים מהקהילה הגאה המתמודדים עם מוגבלות?
"אתה מסכן אם אתה בוחר להיות מסכן. זה לא קשור אם אתה להט"ב או הטרו - זה משותף לכולם. קרה שאנשים מטומטמים באים אלי ואומרים לי 'יואו, אם הייתי במצב שלך על כיסא גלגלים הייתי מתאבד', אבל הרי אפשר לראות שאני חי, שמח, צוחק ולא אומלל. אני מוציא מהאומללות לימונדה, אז אל תבחרו להיות אומללים".