"זו אינתיפאד.ה": כך כינה אתר שמרני את חלקם המשמעותי של הפעילים הא-בינאריים במהומות אוניברסיטת קולומביה שהתרחשו בשבוע שעבר בארצות הברית. על פי הסקירה שביצע "וושינגטון פרי ביקון" - אתר שמרני המקדם נרטיבים חריפים נגד הפרוגרס, תנועת הלהט"ב ודמויות מהמפלגה הדמוקרטית - 11% מבין המפגינים הפרו-פלסטינים שנעצרו לאחר הפריצה וההתבצרות לספריית אוניברסיטת קולומביה בשבוע שעבר מזדהים בתור א-בינאריים ומשתמשים בלשון פניה נטולת מגדר They/Them. 

התקרית התרחשה ביום רביעי האחרון, במהלך שבוע הבחינות באוניברסיטה, אז פרצו עשרות מפגינים לספריית באטלר והתבצרו בחדר הקריאה המרכזי. המסיתים, חלקם רעולי פנים, תלו דגלי פלסטין, השחיתו את המקום, חילקו עלונים התומכים בארגון הטרור חמאס, סירבו להציג תעודות זהות או לעזוב את המקום ופצעו שני אנשי אבטחה בתהליך. האוניברסיטה הזעיקה את משטרת ניו יורק, שעצרה כ-80 מפגינים - כאמור, יותר מעשירית מהם א-בינאריים. 

שיעור זה גבוה בהרבה מ-1.6% האמריקאים אשר מזדהים בתור טרנסים או א-בינאריים, וכפול מ-5% של אנשים מתחת לגיל 30 אשר מזדהים בתור טרנסים או א-בינאריים. הייצוג הלא-פרופורציונלי הזה בארצות הברית מגיע על רקע טענות מצד חוגים שמרניים וימין-קיצוניים על מעורבות גבוהה של א-בינארים באירועי אלימות, כמו ירי בבתי ספר, זאת למרות שאין לכך הוכחות. ראוי להדגיש כי אירועי אלימות אשר מתבצעים על ידי טרנסים או א-בינאריים זוכים לתהודה רחבה ודיווחים חוזרים ונשנים ברשתות, מה שמוביל למעשה להדגשה שלהם יתר על המידה ביחס לפשיעה אלימה אחרת. 

מייקל לוקאס, היזם היהודי ובעליה של חברת ההפקות הגדולה ביותר בניו יורק, "לוקאס אנטרטיינמנט", ספג חרם בשל תמיכתו הפומבית בישראל והתבטאויותיו נגד סוגים מסוימים של אקטיביזם קווירי פרוגרסיבי. "הם פשוט נכנסים ופורקים כל עול תוך 24 שעות - זה לא אמיץ בכלל", הוא אמר ל"וושינגטון פרי ביקון" לאחר התקרית באוניברסיטת קולומביה. "הם עוברים בריונות והתעללות, ולמרבה הצער רבים מהם הופכים לאנשים פגועים מאוד בגלל זה. לכן אין להם היגיון בריא - והם תומכים בחמאס, גם כשהם יודעים שאלו אנשים שיתלו אותם ברחוב בדרך הכי ברברית שיש". 

המהומות באוניברסיטת קולומביה (צילום: Spencer Platt/Getty Images)
מהומות באוניברסיטת קולומביה|צילום: Spencer Platt/Getty Images

מזכיר המדינה בארצות הברית, מרקו רוביו, הודיע לאחר המהומות כי משרדו בוחן את ויזות השהייה של "המתפרצים הוונדליסטים שכבשו את ספריית קולומביה". על פי הפרסום ב"וושינגטון פרי ביקון", חלק מהם עלולים להיקלע לבעיה חמורה, כמו העצורה קאן דואן, ילידת וייטנאם א-בינארית, שבחרה לעסוק בעבודת הגמר שלה ב"מחנה הסולידריות עם עזה". על פי ביוגרפיה שנמחקה במהלך סוף השבוע האחרון, היא מתעניינת ב"תנועות שחרור וסולידריות חוצת גבולות". עצורה א-בינארית אחרת היא רוז בוטרוף, שנעצרה באפריל בשנה שעברה כחלק ממהומות פרו-חמאסיות. 

הנתונים עצמם אומנם נבדקו מתוך מקורות פומביים, אך פרסום המידע המתרחש באתר שמרני קיצוני בעל אג'נדה ברורה – ולעיתים נעשה בו שימוש ככלי שנועד לשלול את עצם הלגיטימציה של קהילות שלמות - ובפרט הקהילה הטרנסג'נדרית. 

שאר העצורים, על פי הדיווח, עסקו בעיקר בפעילות אקדמית, יצירתית או חברתית – ופחות בזירה הפוליטית או הפרו-חמאסית באופן ישיר. כך למשל, לי אולדרשאו כתבה רומן נוער עם גיבורה טרנסית כשהייתה בתיכון; הייבן קפונה עוסקת בכתיבת שירה ובסרטוני חתולים ביוטיוב; בריאנה פאז מתמקדת באקטיביזם חברתי ובפודקאסטים; וזואי פושי תומכת בזכויות אדם ובשילוב מגדרי בספורט.

המהומות באוניברסיטת קולומביה (צילום: Spencer Platt/Getty Images)
המהומות באוניברסיטת קולומביה|צילום: Spencer Platt/Getty Images

לוקאס פסקינה קידם תיאוריות של צדק חברתי-מגזרי וכתב על הדרה של קווירים עניים; שון דאנסו התמקד במסגרת פעילותו החינוכית במאבק בגבריות רעילה; וג'וי לו פעלה לקידום פרויקטים קוויריים במוסדות אקדמיים וביקשה להיאבק בקולוניאליזם ובגזענות מערכתית. רבים מהם, כך עולה, מתבלטים בעיקר כבעלי אג'נדה זהותית, חברתית או חינוכית ערכית – ולא בהכרח כאלה שנטלו חלק ביוזמות פרובוקטיביות או בעימותים ישירים כמו חלק מהעצורות האחרות.

האירוע בקולומביה - בין אם הוא אירוע נקודתי או סימבולי למתרחש בארצות הברית כוהל - מדגיש עד כמה הזהות המגדרית הפכה לזירת עימות פוליטית, במיוחד כשגבולות המחאה, הביטוי והאקטיביזם מתנגשים עם נרטיבים לאומיים, ביטחוניים או מוסדיים.