לראשונה, עכברים שנולדו משני אבות ביולוגיים גדלו והצליחו לבסוף להביא לעולם צאצאים משלהם - כך מדווחים מדענים בסין.
פריצת הדרך המדעית התבצעה באוניברסיטת ג'יאו טונג בשנגחאי. במסגרת המחקר פורץ הדרך הצליחו החוקרים להחדיר שני תאי זרע - כל אחד מזכר אחר – לביצית שעברה הסרת גרעין, כלומר הייתה חסרת מטען גנטי. לאחר מכן נעשה שימוש בטכניקת עריכת גנים שאיפשרה "תכנות מחדש" של חלקים מה-DNA של תאי הזרע – תהליך שנקרא אנדרוגנזה – כך שהעובר יוכל להתפתח.
העובר, שנשא מטען גנטי משני זכרים, הושתל ברחמה של עכברה והתפתח עד ללידה. בסופו של דבר, העכבר הזכר שנולד הגיע לבגרות, ובאמצעות הזדווגות רגילה עם נקבה הפך בעצמו לאב.
במסגרת הניסוי הצליחו החוקרים לחזור על התהליך פעמיים, ולייצר שני עכברים זכרים פוריים – כל אחד מהם נושא חומר גנטי משני זכרים. לפי החוקרים, מדובר בפריצת דרך שעשויה בעתיד לאפשר לשני זכרים להביא לעולם ילד משותף – כזה שגם יוכל בעתיד להקים משפחה ביולוגית בעצמו. עם זאת, מומחים מבהירים כי הדרך לניסויים דומים בבני אדם ארוכה מאוד.
"אנחנו מדווחים כאן על יצירה של עכברים פוריים באמצעים אנדרו-גנטיים", כתבו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת המדעי PNAS. "ממצאינו, יחד עם הישגים קודמים בתחום הרבייה החד־הורית ביונקים, תומכים בהשערה הקודמת שלפיה 'החתמה גנומית' היא המחסום המרכזי המונע פיתוח עובר משני הורים מאותו המין".
ד"ר כריסטוף גלישה, מנהל מחקר במרכז סיינסברי וולקאם בלונדון, הדגיש כי על אף הבשורה, שיעור ההצלחה היה נמוך במיוחד: מתוך 259 עוברים שהושתלו ברחם, רק שניים שרדו, הגיעו לבגרות, והעמידו צאצאים. "זה מחקר מבטיח, אבל בלתי מתקבל על הדעת להחיל אותו על בני אדם – בשל הצורך באלפי ביציות, מספר עצום של נשים פונדקאיות, ושיעור הצלחה נמוך במיוחד", הוא הסביר.
כיום, זוגות חד-מיניים שמעוניינים להביא ילדים לעולם נאלצים לרוב להיעזר בפונדקאית או תורם זרע, כך שאחד מבני הזוג אינו בעל קשר ביולוגי לילד. עבור זוגות גאים רבים, האפשרות לגדל ילד הנושא את המטען הגנטי של שני האבות, או שתי האמהות, היא פנטזיה בלתי מושגת.
בשנת 2023 כבר דווח על הצלחה ראשונית ביצירת עכברים שנולדו לשני אבות, אך העכברים הללו לא הצליחו להעמיד צאצאים משל עצמם משום שלא היו פוריים. הפעם התוצאה שונה – וצאצאי שני האבות הצליחו בעצמם להביא חיים לעולם.
מכיוון שעכברים דומים גנטית לבני אדם, החוקרים סבורים כי התהליך עשוי להיות ישים בבני אדם בעתיד. עם זאת, הדבר מעלה שאלות מוסריות ואתיות מורכבות רבות, כמו מה יקרה אם הילד שיוולד לא יוכל להעמיד צאצאים בדרך טבעית?
לצורך התהליך, החוקרים נדרשו להתמודד עם תופעה ביולוגית בעייתית: בעת רבייה רגילה, חומר גנטי מהאב (בזרע) וחומר גנטי מהאם (בביצית) מתמזגים, כאשר זוגות של כרומוזומים מקבילים מתאחדים ועוברים תהליך של "שחלוף". כאשר שני מקורות ה-DNA מגיעים מאותו מין ביולוגי, זכר וזכר או נקבה ונקבה, התהליך משתבש, נוצרות "הפרעות החתמה" והעובר אינו מתפתח כראוי.
כדי להתגבר על כך, ערכו המדענים שינויים גנטיים ממוקדים במקטעי DNA האחראים על החתמה. הם שוקלים לנסות את השיטה גם ביונקים גדולים יותר כמו קופים – אך מציינים כי האתגרים הטכנולוגיים יהיו מורכבים בהרבה. ד"ר הלן אוניל, גנטיקאית מולקולרית מאוניברסיטת UCL בלונדון, כינתה את הניסוי "צעד משמעותי קדימה". "זה מאשש כי החתמה גנומית היא המחסום המרכזי לרבייה חד־הורית ביונקים, ומראה שאפשר להתגבר עליו", הסבירה.