אם בעמוד ענן ועופרת יצוקה, השיח העיקרי היה סביב ביצוע הפעולות דרושות לעצירת הירי תלול המסלול אל עבר יישובי ישראל, הפעם ברור שהסיפור הוא אחר ומורכב הרבה יותר – איום המנהרות. בראיונות ותדרוכים שונים של ראש הממשלה, שר הביטחון ואלוף פיקוד הדרום, אלו חוזרים ואומרים שטרם נמצא פתרון מלא, מערכתי ומקיף לבעיית המנהרות, אלא שנבירה בהיסטוריה ושיחות עם אנשי אקדמיה ומערכת הביטחון, עולה כי פתרונות שונים ומגוונים הוצעו כבר לפני למעלה מעשור והטיפול בהם – נותר בעינו.
ההחלטה לערוך טיפול שורש מקיף נגד תופעת המנהרות התקבלה בשנת 2003, אז הוקם "צוות המנהרות" באוגדת עזה. אחרי אסון הנגמ"שים, במאי 2004 בו נפגעו שני נגמ"שים צה"ליים מאש RPG בהפרש של יום זה מזה, הובן כי איום המנהרות הוא חמור מכדי שצוות המנהרות יוכל להתמודד איתו והוא מוכפף ליחידת יהל"ם. כבר אז, לפני עשור, מבינים שמדובר בבעיה אסטרטגית שבכוחה לשבור את מאזן הכוחות הקיים ברצועה. כבר אז, עוד לפני חטיפת גלעד שליט, מבינים את המשמעות של מנהרה שנחצבת מרצועת עזה אל עבר ישובים ובסיסי צבא בשטחי ישראל.
במרוצת השנים הונחו על שולחן מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון פתרונות אופציונליים רבים שחלקם נבדקו, אך אף חד מהם לא יושם בשטח. בין הפתרונות שהוצעו, נמנים חיישנים שונים – סיסמיים וקוליים, מכ"מים, מזל"ט שיסייר בגזרה וימפה אותה באמצעות קרני רנטגן או גלי אולטרה- סאונד ועוד. עם הפתרונות האלו שהוצעו, עינינו רואות, לא נעשה יותר מידי והמנהרות המשיכו להיחצב בגזרת עוטף עזה והאיום רק גבר.
"פתרון של מאה אחוז למיטוט המנהרות"
בין אנשי המקצוע שפנו למשרד הביטחון היו גם פרופסור יוסף חצור, ראש המחלקה למדעי הגיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ועמיתו פרופסור חיים גבירצמן, הידרו-גיאולוג בכיר באוניברסיטה העברית. השניים נחשבים למובילים בתחומם, אשר זכו בפרסים שונים בזכות מחקרים שונים והישגים שהביאו לקהילת המדע הישראלית. חצור וגבירצמן פנו ביוזמתם כבר בשנת 2001 למפא"ת בבקשה לאפשר להם למצוא פתרון ראוי, יעיל ולא יקר לבעיית המנהרות. מפא"ת נתן את הסכמתו והשניים עבדו במשך כארבע שנים על מחקר שכלל ניסויים רבים שבחנו שיטה ייחודית שתגרום בין השאר להצפת המנהרות במי תהום וכן כריית תעלת מים מלאכותית שכל מנהרה שינסו לחצוב לתחתיה, תתמוטט. הם עבדו מסביב לשעון, ערכו ניסויים באתרים שונים בדרום הארץ והצליחו להוכיח שהשיטה יעילה בכתשעים אחוזים לכל הפחות.
"התכנית שהכינו גבירצמן וחצור הוכחה כטובה ביותר. הם נתנו פתרונות יעילים ולא יקרים למוטט כל מנהרה ולמעשה לחסל את התופעה הקטלנית הזו", טוען גורם שהיה מעורב היטב בעבודת השניים. "אני אומר את זה באחריות מלאה. הם נתנו פתרון של מאה אחוז למיטוט המנהרות. למה לא השתמשו ברעיון שלהם? עד היום אין לי מושג של ממש. מי שאומר היום שאין פתרונות לא דובר אמת. התכנית של השניים היה הפתרון הכי טוב".
המחקר של השניים עלה למעלה ממיליון שקל לקופת משרד הביטחון והוא התגלגל מיד ליד, בין בכירים במשרד הביטחון לקציני צבא בכירים. כמה חודשים לפני חטיפת שליט, דו"ח המחקר של השניים הוגש למפא"ת, אך לא נעשה בו דבר.
"לא ברור לי למה לא הלכו על התכנית שלהם, למה לא ניסו אותה לפחות. זה היה הפתרון הכי ריאליסטי", טוען מקורב לשניים, "מידי פעם היו שולחים להם מצה"ל חייל או קצין כדי שיתרשם מהרעיון שלהם, אבל תכל'ס, נראה שבמפא"ת ובמשרד הביטחון גנזו את העניין בלי שום סיבה נראית לעין. התסכול נובע מכך שאתה יודע שאפשר היה להציל חיי חיילים, למנוע את חטיפת שליט וזה מה שמעצים את תחושת הפספוס וההחמצה באי יישום המודל שלהם. זה הכול סרבול ועניין של ביורוקרטיה שתוקע את הכול".
"מישהו נרדם בשמירה, אבל עדיין לא מאוחר להתעורר"
סיפורן של המנהרות, כך עושה רושם, הוא כרוניקה עצובה של שאננות, אדישות, התמהמהות והתבססות יתירה על מודיעין. כעת, כאשר מבצע צוק איתן חשף את גודל האיום, מתברר גם גודל הטעות.
"אם היו משקיעים עשירית ממה שהשקיעו בכיפת ברזל במציאת פתרון למנהרות או אם היו הולכים על הפרויקט של הפרופסורים גבירצמן וחצור, מותם של חיילים רבים היה נמנע", טוען גורם שטיפל בנושא המנהרות. "התחושה שלי היא שלמרות שהכינו מאות עמודי מחקר שהכילו כל מיני רעיונות, כל פעם דחו את העניין. אם בגלל בעיות תקציב למימון הפרויקטים או כי ניסו לבדוק בכל פעם תכנית אחרת שחשבו שהיא טובה יותר ואז הכול נתקע מבלי שמישהו קיבל החלטה והלך עליה עד הסוף. העניין של המנהרות עבר מגורם אחד לשני, כל אחד זרק את התיק למישהו אחר, לא היה גוף או מנהלת שטיפל אך רק בסוגיית המנהרות. היה חסר אחד כמו עמיר פרץ שלמרות כל הביקורות החליט ללכת על כיפת הברזל, מה שהתברר שמהלך מבריק שהציל חייהם של אלפי בני אדם. התוצאה היא שהיום הגענו למצב שיש עשרות מנהרות ואולי יותר שרובן מנהרות תופת וחבל שרק עכשיו כל הגופים התחילו להתעורר. הבעיה שצה"ל היה בטוח שמודיעין טוב יסייע לו לחשוף את מרבית המנהרות, מה שהתברר בדיעבד כלא נכון".
"מי שחשב שהמנהרות הם דבר זניח אחרי שישראל עזבה את רצועת עזה ופינתה את גוש קטיף התבדה", קובע גורם צבאי בשיחה ל-mako. "למרות שהיו דו"חות מודיעיניים שהזהירו מפני פעילות המנהרות שעלולות לחדור לשטחי ישראל ולגרום לחמאס לשגר מחבלים לבצע פיגוע תופת, דבר לא נעשה. היו רק דיבורים, הפחד הכי גדול היום הוא שארגוני טרור ביהודה ושומרון יחפרו מנהרות לתוך ליבה של ישראל או שהחיזבאללה יפעל בצורה דומה בגבול ישראל-לבנון. מה שמצער שהייתה פה שאננות יתר של כל גורמי צבא וגורמים במשרד הביטחון והמחיר שאנחנו משלמים היום ונשלם בעתיד יהיה גבוה מאוד. מישהו לצערי נרדם בשמירה, אבל עדיין לא מאוחר להתעורר".
מגעים ליישום התכנית
חצור וגבירצמן קיבלו השבוע טלפונים בהולים מגורמים במשרד הביטחון שהחלו שוב להתעניין בתכנית שלהם. לדברי מקורבים לשניים, מדובר בעניין רגיש ובגלל הסכם שחתמו עם משרד הביטחון הם לא ששים לדבר על המחקר שערכו. "אני יכול לאשר שפנו אליי השבוע, אבל אני לא רוצה לדבר על זה או להרחיב בנושא", הסביר פרופ' גבירצמן. "אני רוצה עדיין להאמין שהתכנית שלנו תיושם. אני לא מרים ידיים, לא מתייאש, אני עוד מאמין שזה יקרה. אני יכול לומר בוודאות שהפתרון שלנו הוא הטוב ביותר לחיסול התופעה והוא גם הוכח בניסויים שנערכו".
החתימו אתכם על מסמך סודיות?
"היה לנו חוזה מחקר מול המפא"ת ובאמת שאני לא רוצה לדבר על העניין. אתה צריך להבין – במיוחד היום, כל העניין של המנהרות הוא נפיץ ורגיש למדי ואני לא רוצה להסתכסך עם אף אחד במשרד הביטחון", עונה גבירצמן. לדברי מקורביהם, השניים מאמינים שבסוף למישהו במשרד הביטחון ובצה"ל ייפול האסימון והוא יישם בכל הכוח את תכנית המחקר שלהם.
פרופ' חצור סירב לדבר בעניין וטען, כי מדובר בעניין רגיש למדי והוא מעדיף שלא להתייחס לזה נכון לעכשיו. בעניין זה, גבירצמן הוסיף, "אנחנו לויאליים מאוד למערכת למרות התסכול שהתכנית שלנו לא מומשה עדיין. אנחנו לא מקטרים, לא מדברים ומאמינים שבסופו של דבר שמישהו במשרד הביטחון יישם את התכנית, אני מאמין בכל ליבי שזה עוד יקרה".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "כל הטכנולוגיות המוזכרות בכתבה מוכרות היטב למערכת הביטחון ונבחנו בצורה מעמיקה אל מול האיום ותנאי הקרקע המאפיינים את הגזרה. מטעמי סיווג אנו מנועים מלמסור מידע על אופן השימוש בכל אחת מטכנולוגיות אלה".