קבלת אותות הצטיינות במהלך השירות זהו ריטואל שמסתיים בדרגות הזוטרות. קצינים בדרגות רס"ן והלאה, מקבלים לרב אותות הצטיינות על התפקוד של היחידה שהם מפקדים עליה. רס"ן דני (שם בדוי), מפקד פלוגת העורב בגבעתי, קיבל השבוע באופן מיוחד אות הצטיינות אישי משר הביטחון. כעת, אחרי שקיבל את האות ואחרי הלחימה ברצועת עזה, הוא משתף ומספר.
ללוחמי חטיבת גבעתי, קל היה לראות את המבצע ברצועת עזה מגיע. בשבועות שלפני פרוץ הלחימה, הם תפסו קו בעוטף עזה, ראו את הכמות המתגברת של הטילים שנורים מהרצועה אל עבר שטח ישראל, חזו בניסיונות החדירה החוזרים ונשנים וניהלו באופן יום יומי את הפעילות הביטחון השוטף שלעולם אינה שגרתית בקו החם הזה. אם ניסיון החדירה מהים לכיוון זיקים היה מצליח, הם היו ככל הנראה הראשונים לחטוף את האש. ההמתנה לכניסה מבחינתם, החלה הרבה קודם.
"משגרה של לתפוס קו, עשינו שינוי של 180 מעלות והעברנו את החיילים אל הקצה", רס"ן דני משתף. "זה מסוג הדברים שלא תכיר את התחושה שלהם, עד שתחווה את זה. רב המפקדים והמ"מים לא חוו לחימה כזו בעצימות כזו. האחרונים שחוו את זה היו בעופרת יצוקה. היה צורך להכניס את החב'רה לדבר הזה ולהכניס אותם לרצועה. לי אישית בתור מפקד זה אתגר, כמו לכולם. כל אחד רואה את זה כאתגר – גם לפלוגה וגם לעצמו".
פלוגת העורב משובצת במבצע בצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי יחד עם לוחמים משריון, מהנדסה ומצנחנים. הם לוחמים בדרום רצועת עזה בשטח בנוי ובשטח פתוח כשכמו לכל הלוחמים בתוך רצועת עזה, המנהרות היו נקודת התורפה הכי מרתיעה והכי מפתיעה בכל פעולה ופעולה.
>> לסיפורים נוספים, היכנסו לעמוד הפייסבוק של פז"ם
"היה לנו אקט כשהיינו באזור יותר צפונה לכיוון חאן יונס", דני מספר על אחד האירועים. "פלוגת חיל ההנדסה, השכנה, התחילה לחשוף מנהרה. תוך כדי שהם טיפלו בה יצאו ממנה כמה מחבלים. בחלק מהם הם הצליחו לפגוע בעצמם וחלק מהמחבלים ברחו לגזרה שלנו. הבנו שהם בגזרה של הפלוגה. כחלק מהלחימה של הפלוגה ושל הטנקים, הצלחנו לפגוע בכמה מהמחבלים. אחד מהם נכנע ועצרנו אותו. הוא הביא לנו הרבה מידע שעזר לנו בהמשך – איפה יש עוד מחבלים, איפה יש עוד מנהרות", דני משתף בגאווה גדולה על הפעולות של הלוחמים שתחתיו.
הם היו בתוך הרצועה לאורך המבצע כולו והכל היה הרבה יותר אינטנסיבי ממה שהם הכירו. אירוע הלחימה הזכור ביותר היה נוהל החניבעל בשעה שבו נחטף סגן הדר גולדין – אירוע שבו הופעלה עוצמת אש ברמה שמי שהיה ברצועת עזה באותו הזמן, לא יכול היה לפספס אותו. "זה היה האירוע שממצב של היערכות להגנה שזו סוג של מנוחה פתאום למה שנקרא לנסות להפוך קערה מתוך ההבנה שיש חייל נעדר בכח, שלא מוצאים אותו", דני מספר על רגעי הדרמה. "פתאום בשנייה זה מביא אותנו למצב של מאה אחוז. קיבלנו סימן כלשהו של בריחה של המחבלים. יצאנו לעברם. תוך כדי זה היו עוד היתקלויות עם מחבלים כי נכנסנו לשטח חדש. הייתה הפעלה של כל המעטפת, גם של חיל האוויר, גם של טנקים". כשמטוסי חיל האוויר הפציצו מטרות סביבם ובנוסף השריון התותחנים הרעידו הרצועה, הלוחמים עסקו באיתור נתיבי בריחה של מחבלים, פירים וכל דרך שממנה ניתן היה להבריח את גופתו של גולדין. כשהופסקה הפסקת האש וחזרו ללחימה בעצימות שנמשכה עד לסוף המבצע.
היום החבר'ה של פלוגת העורב משרתים בגזרת יהודה ושומרון בגזרת ג'נין. השטח לא רגוע ומצריך מהם לא מעט מאמצים. כשכלפי חוץ הם מנהלים שגרת ביטחון שוטף ביהודה ושומרון זה הזמן לשתף ולדבר על מה שקורה בפנים, על מה שלקחו איתם משם, מהרצועה. "לכל אחד נשארה צלקת מהלחימה הזו", דני אומר בגילוי לב. "עכשיו זה הזמן לדבר על זה, להוציא דברים החוצה. יש כאלו שלוקחים את זה למקומות קיצוניים, אצלי לא נתקלתי בזה", הוא משתף. "גם במהלך הלחימה היה מאוד חשוב לדבר עם הלוחמים. אתה מצפה מהחיילים שימשיכו ולא יתעסקו עם זה, להבין שעוד לא סיימנו ושהכל למען ההצלחה שלנו. זה באמת סייע להם להצליח במבצע".
רס"ן דני מסיים בימים אלו את התפקיד וממשיך לתקופת לימודים, תקופה שהולכת להיות שונה באופן משמעותי ממה שחווה בשבועות האחרונים. את ההצטיינות, הוא מדגיש, הוא לא קיבל רק על התפקוד במבצע, אלא גם על התפקוד שלו לאורך זמן בפלוגה. החיילים שלו מפלוגת העורב, צפויים גם הם לסיים את הקו בג'נין ולהמשיך לאימון. את מה שחוו בעזה, כך מדגיש דני, הם ייקחו איתם הלאה, ברמה המקצועית של הפקת הלקחים, אבל כן, גם ברמה המנטלית עם חוויות שלא ישכחו.