רוב מבצעיהן של יחידות העלית של צה"ל בעומק מדינות אויב נותרו עלומים עד היום, אולם מבצע אחד, בו השתתפו אנשי המוסד ולוחמים מסיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת הצנחנים וגדוד 50 של החטיבה, הפך לאגדה. המבצע, שהתרחש בלילה שבין ה-9 ל-10 באפריל 1973, זכה לשם "אביב נעורים" ויצא לפועל בתגובה להתקפות טרור שהגיעו מלבנון. מטרתו הייתה חיסול מחבלים מארגוני הפת"ח והחזית העממית ופגיעה בתשתיות הארגונים בביירות ובצידון.
מתחפשים לנשים ופורצים למתחם
למבצע אביב נעורים הוגדרו חמישה יעדים, כשהמרכזי שבהם, שכונה "אביבה", היו שני בניינים בני 7 קומות ברחוב ורדן, בלב הרובע המוסלמי בביירות, בהם התגוררו בכירים מצמרת הפת"ח. שעה אחרי חצות הגיעו לרחוב במכוניות (נהוגות בידי אנשי המוסד) 14 לוחמים של סיירת מטכ"ל, חלקם (אהוד ברק, עמירם לוין ולוני רפאלי) מחופשים לנשים וחלקם (בהם מוקי בצר ויוני נתניהו) בתחפושות של גברים מוסלמים.
תחת ההסוואה ה"רומנטית" פרצו חלק מהלוחמים לבניינים וחיסלו כמה מבכירי ארגון הפת"ח, בהם יוסוף אל נג'אר, שכונה אבו-יוסוף והיה אחד מסגניו של יאסר ערפאת, כמאל נאסר, משורר פלסטיני ודובר הפת"ח שהיה מקורב מאד לערפאת וכמאל עדואן, מחבל ותיק שהיה אחראי על פעולות טרור רבות בישראל ובעולם.
תוך כדי ביצוע החיסולים הבחין מאבטח של הפת"ח שישב במכונית מסוג "דופין" בכוח ויצא לקראתו תוך שהוא שולף אקדח. במקום התפתח קרב יריות וכוח האבטחה (ובו אהוד ברק), שנשאר בכניסה לבניינים, חיסל את שומר הראש, ועמו גם אזרחית איטלקייה שעברה במקום במקרה ושני שוטרים לבנוניים.
הכוח מתגלה אך עומד במשימה
יעד מרכזי נוסף במבצע היה יעד "גילה", בניין בן 7 קומות אף הוא, ששכן ברובע פקהאני בביירות. בבניין זה התגוררו מחבלים רבים מארגון החזית העממית והתכנון היה לפוצץ אותו על יושביו. על ביצוע המשימה הופקד כוח מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקודו של אמנון ליפקין שחק. הבניין היה מוגן מאד והכוח נתקל בהתנגדות כבר בתחילת הפעולה. שניים מלוחמי הסיירת, אבידע שור וחגי מעין, היו הראשונים ליצור מגע עם השומרים וירו עליהם באקדחים שצוידו במשתיקי קול. שור ומעין הופתעו מאחור על ידי מחבלי פת"ח, שירו לעברם אש מקלעים שהרגה את השניים.
"שמענו את הירי של האקדחים עם משתיקי הקול, ושניות אחר כך התחילו פרצי ירי של נשק אוטומטי", סיפר ליפקין שחק. "היה ברור שמשהו פה לא לגמרי מתנהל לפי התוכנית. בגלל שהרחוב היה קמור, לא היה קשר עין עם חגי ואבידע, וקראתי להם. הגעתי למקום שיש קשר עין וקראתי להם בקשר. לא הייתה תשובה בשני מכשירי הקשר שלהם. ראינו שיורים מתוך רכב שעמד 50 מטר בצד, במעלה הרחוב. צריך לזכור שמדובר ברחוב אזרחי. כשהלכנו בו, אנשים עמדו במרפסות. מרגע שהתחיל הירי, הרבה אנשים יצאו לראות מה קורה. התחילו חילופי אש וזריקת רימונים גם מהקומות הגבוהות של הבניין. ירינו אל הבניין והשתלטנו על תחתיתו, והאש משם נפסקה".
הכוח התגלה וביצוע המשימה הפך לקשה ביותר. למרות זאת הצליחו הלוחמים להטמין את 120 הקילוגרמים של חומר הנפץ עמם הגיעו במקומות המיועדים לכך ותוך כדי נסיגה פוצצו את הבניין על יושביו. עשרות מאנשי הפת"ח נהרגו בפיצוץ ולליפקין שחק וללוחמים מנחם זוטורסקי, אהרון סבג ורפי איל הוענקו עיטורי העוז והמופת על חלקם במבצע.
היעדים הנוספים במבצע היו "צילה", "ורדה" ו"יהודית". צילה היה בית מלאכה בצפון מזרח ביירות, ששימש את הפת"ח להרכבת פצצות ואמל"ח. בית המלאכה פוצץ על ידי כוח צה"ל ללא תקלות. יעד ורדה היה שני בניינים בשכונת "אל עוזאי", סמוך לשדה התעופה של ביירות, ששימשו כפקדה של הפת"ח וכבית מלאכה להרכבת פצצות. גם שני הבניינים הללו פוצצו, על ידי כוח של שייטת 13. היעד האחרון, יהודית, היה מוסך בעיר צידון, ששימש כסדנא לתיקון והרכבת כלי נשק. כוח של הצנחנים פוצץ בהצלחה גם את היעד הזה, ומכל היעדים נלקחו גם חומרים מודיעין שנמצאו בהם.
הצלחה שוברת קופות
בתום המבצע המתינו ללוחמים בנמל חיפה שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר. למרות שני ההרוגים, נחשב מבצע אביב נעורים להצלחה כבירה וזכה לכתבות דרמטיות בעיתונות כל העולם. לאחר מכן אף שוחזר המבצע בתחילת הסרט "מינכן" של סטיבן שפילברג, כאשר איש המוסד "אבנר", גיבור הסרט, לוקח בו חלק מכריע ומוביל את הכוחות לצדו של אהוד ברק, המחופש לאישה. "אני חושב שהמבצע השאיר רושם עז על ארגוני הטרור", העיד ברק מאוחר יותר. "הצלחתו תרמה לכך שתקופה ארוכה, כמעט עד מחלחמת יום כיפור, לא היו לנו פיגועי טרור".