לאורך השנים, היחסים בין שתי מעצמות סוניות מרכזיות – טורקיה וסעודיה – היו מורכבים ולעיתים גם מתוחים. אלא שנפילתו בסוף השנה שעברה של שליט סוריה בשאר אל-אסד, חוללה מפנה דרמטית ביחסים בין שתי המדינות.
מאז, פועלות אנקרה וריאד במשותף לייצוב המשטר החדש בדמשק, ולשילובה מחדש של סוריה בזירה הבין-לאומית. סימן לכך ניתן לראות כבר בביקוריו הראשונים של הנשיא הסורי החדש, אחמד א-שרע, שנערכו בבירות סעודיה וטורקיה.
שיתוף הפעולה המחודש בא לידי ביטוי גם בביקורו האחרון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במזרח התיכון, אז קיים פגישה מפתיעה עם א-שרע בריאד, בהשתתפות יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהצטרף לשיחה בטלפון. טראמפ אף הכריז במהלך הביקור על הסרת הסנקציות מעל סוריה – מהלך אותו ייחס ללחץ שהפעילו עליו סעודיה וטורקיה.
מה עמד מאחורי המתיחות בעבר?
בכתבה נרחבת שפורסמה לאחרונה בסוכנות הידיעות רויטרס נכתב כי על פי החוקרת סינם ג'נגיז, מהמכון ללימודי המפרץ באוניברסיטת קטאר, התחרות בין טורקיה לסעודיה נבעה הן משיקולים אזוריים והן מאידיאולוגיה. שתי המדינות נחשבות "מעצמות ביניים" – בעלות השפעה, אך לא בקנה מידה של מעצמות-על – מה שתרם למאבק על הגמוניה אזורית.
מבחינה אידיאולוגית, טורקיה תמכה בתנועת האחים המוסלמים, אותה רואות סעודיה ומדינות נוספות כארגון טרור. במהלך "האביב הערבי", טורקיה גיבתה בגלוי את ההתקוממויות העממיות, בניגוד לסעודיה, שנקטה זהירות רבה יותר.
המשבר הדיפלומטי בין סעודיה לקטאר בשנת 2017, במהלכו התייצבה טורקיה לצד קטאר, וההתנקשות בעיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול ב-2018, סימנו את נקודות השפל ביחסים.
מה שינה את המצב?
קריסת משטר אסד, לצד המציאות החדשה שנוצרה בסוריה, חיזקו תהליך התחממות שכבר היה בעיצומו. ברויטרס הביאו את דברי חוסאם אל-ע'נאם, חוקר סעודי במכון קרנגי למזרח התיכון, שאמר כי המהפך בדמשק "שינה מהותית את יחסי טורקיה-סעודיה" והפך אותם מיריבות לשיתוף פעולה פרגמטי.
פרט נוסף ומעניין, גם מזווית ישראלית, הוא שברויטרס מציינים כי לשתי המדינות אינטרס משותף לצמצום ההשפעה של איראן – שהייתה לה השפעה נרחבת בסוריה תחת אסד – ולמנוע את חזרתה.
עבור טורקיה, מדובר גם באינטרסים ביטחוניים הנוגעים לגבול הסורי הרגיש ולנוכחות של גורמים כורדיים המזוהים עם המחתרת הטורקית. סעודיה מצידה מוטרדת מהברחות של קפטגון – סם ממריץ שהיווה מקור הכנסה עיקרי למשטר אסד. בעיקר באמצעות דיוויזיה 4 בצבא הסורי בפיקוד אחיו מאהר אל-אסד.
עם זאת, במאמר נכתב כי הסעודים והטורקים מאחדים כוחות גם מול ישראל: הם ציינו את התקיפות ותפיסת השטח שביצעו כוחות צה"ל מאז נפילתו של אסד, ואת האיומים להגיב בתקיפות לכל פגיעה בדרוזים בדרום סוריה. עוד הם מציינים את העובדה שבישראל מתייחסים בחשדנות למהפך של מנהיג סוריה החדש א-שרע ("אל-ג'ולאני") לנוכח עברו בארגוני טרור המקושרים לדאעש ואל-קאעידה.
האם שיתוף הפעולה החדש באזור, הטורקי-סעודי, שבא לידי ביטוי בסוריה החדשה, צפוי להימשך? המומחים סבורים שכן. הסרת הסנקציות על סוריה פותחת פתח להזדמנויות כלכליות נרחבות, כולל שיתופי פעולה בשיקום התשתיות וההשקעות. בשבועות האחרונים חידשו סעודיה וטורקיה את פעילות "המועצה לתיאום סעודי-טורקי" – גוף שנועד לעודד שיתופי פעולה בתחומי ביטחון, מודיעין, כלכלה ועוד.
מה הלאה באזור?
לטענת החוקרת שצוטטה במאמר, אף אחד מהצדדים לא יכול לדחוק את השני החוצה מהשפעה בסוריה, ולכן הגישה המועדפת היא תיאום אינטרסים. אל-ע'נאם מוסיף כי סעודיה מעוניינת ברכש של טכנולוגיה צבאית מטורקיה – בעיקר כלי טיס בלתי מאוישים – וכן בשיתוף פעולה בשיקום סוריה.
למרות שהיריבות ההיסטורית בין אנקרה לריאד עדיין מרחפת מעל, ההערכות הן שמגמת הידוק הקשרים ביניהן תימשך. לדברי סלם אל-יאמי, בכיר לשעבר במשרד החוץ הסעודי שצוטט ברויטרס, אם יתבסס ציר טורקיה-סעודיה בסוריה, הדבר עשוי להביא ליציבות ארוכת טווח – גם בדמשק וגם בזירה האזורית כולה.
