תקיפת אתרי הגרעין האיראני על ידי הצבא האמריקאי הייתה רגע שיא במלחמת ישראל-איראן, שסייע להביא לפגיעה קריטית בפרויקט הגרעין של האייתולות, ולסיים את המלחמה עם יתרון משמעותי במשא ומתן. התקיפה הזו הייתה מימוש אקטיבי לחשיבות האסטרטגית של היחסים בין ארה"ב לישראל. בין הדברים המשמעותיים שהביאו להצלחה היה מהלך טכני כביכול, של העברת ישראל למרחב האחריות של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) כשעד שנת 2021 ישראל הייתה תחת אחריות פיקוד אירופה.
"למעבר הזה הייתה השפעה בקומה האסטרטגית על היחסים בין צה"ל לצבא האמריקאי, להתנהלות הפרקטית של השת"פ בין הצבאות, לשפה המשותפת והעברת מידע בצורה יעילה", אמר ל-mako קצין מודיעין בכיר. "דמיין שולחן עגול שסביבו יושבים נציגים של צה"ל, של הצבא האמריקאי שחיים את האזור ונציגים של מדינות נוספות וכאלה שיש לנו הסכמים ושת"פ ביטחוני איתם. כולם חיים את האזור, כולם בעלי אינטרס די דומה ולכולם יש נכסים באזור שחופפים, נותנים לך כלים שלנו אין או שאנחנו נותנים את הכלים שלהם אין", הסביר קצין המודיעין.
כדי להבין את המשמעות של המהלך הבירוקרטי כביכול, צריך להזכיר שעד שנת 2021 ישראל הייתה תחת האחריות של פיקוד אירופה (EUCOM) בצבא ארה"ב, שבשנים האחרונות הקשב שלו נמצא במלחמה שבין אוקראינה לרוסיה. בכיר בצה"ל הסביר שפיקוד אירופה "מתנהל באופן מאוד שונה מהמזרח התיכון כי תרחיש הייחוס שלהם שונה לגמרי. המיקוד שלהם היה מול הרוסים, טרור מקומי שהושפע מהנעשה בסוריה, עיראק ואפגניסטן אבל בזוויות שפחות רלוונטיות לישראל".
לדבריו: "יש לזה הרבה מאוד השפעות, במובן של מודיעין, התנהלות, אימונים שבאחוז מאוד גבוה לא רלוונטיים לצה"ל". הוא מוסיף ש"הייתה עבודה גם מול המקבילים שלנו בסנטקום אבל זה עבר דרך יותר מדי שרשראות ובירוקרטיה".
השינוי הגיע בממשל טראמפ הראשון. אחרי החתימה על הסכמי אברהם והיציאה לאור של השת"פ כולל הביטחוני שיש בין ישראל לחלק ממדינות המפרץ, טראמפ חתם על צו שמעביר את ישראל למרחב האחריות של סנטקום. גורם מדיני-ביטחוני הסביר שבמסגרת הסכמי אברהם זאת גם הייתה הבקשה של ישראל מהממשל של טראמפ אז.
"מהרגע שהממשל התחלף העברנו לאמריקאים הרבה מאוד מידע על האיום האיראני וההשפעה שלו לא רק על ישראל, גם על הנכסים האמריקאים במזרח התיכון ומדינות הברית של ארה"ב". הגורם המדיני ביטחוני מוסיף "בממשל הראשון של הנשיא טראמפ היו אנשים רציניים שהבינו את זה, גם הנשיא הבין מאוד מהר מה האיום הכי גדול וכמה זה חשוב".
ה"מקצוען שמבין את האזור הפסיכי שנמצאים בו"
בשנת 2021 הצו של טראמפ נכנס לתוקף וישראל עברה מהאחריות של פיקוד אירופה למרחב האחריות של פיקוד המרכז האמריקאי. כמו בכל אירוע בירוקרטי, בטח בצבא האמריקאי, לקח זמן עד שהשינוי הזה התחיל לעבוד כמו שצריך ובאופן חלק. את זה רבים בישראל זוקפים לזכותו של גנרל מייקל קורילה, שבשנת 2022 נכנס לתפקיד מפקד סנטקום.
גנרל קורילה נחשב לקצין אמריקאי מקצועי שמכיר היטב את המזרח התיכון המאוד מורכב. הוא ביצע שני תפקידי מג"ד, בחטיבת החי"ר ה-24 וביחידת העלית הריינג'רס, בעיראק, שם גם נפצע ממכונית תופת ובהיתקלות, ובאפגניסטן. גם כמפקד הריינג'רס הוא נלחם בעיראק והוביל אימונים משותפים עם מדינות האזור.
בין השנים 2012 ל-2014 הוא היה בכיר במפקדת פיקוד הכוחות המיוחדים, ובמסגרת זו היה אחראי על מבצעים רבים במזרח התיכון. "מקצוען שמבין עניין ויודע להכיל את כל המורכבות של האזור הפסיכי שאנחנו נמצאים בו", אמר עליו בכיר בצה"ל. "יודע לדבר עם כולם ולסנן רעשי רקע", הוסיף.
רבים בצה"ל אמרו על גנרל קורילה שמה שמעניין אותו זה האינטרס האמריקאי, אבל שהוא יודע לתמרן בין השותפים מולם הוא פועל, ישראל ומדינות ערב השונות. די מהר גנרל קורילה התחיל לבקר באופן תדיר בישראל, כשלא כל הביקורים זכו לפרסום, כשאנשיו פעלו להעצים את הכניסה של ישראל לאחריות סנטקום, בתאום עם צבאות האזור. בוצעו אימונים משותפים ויחד הצדדים החלו לתכנן ולשפר תוכניות מבצעיות כשהאיום ותרחיש הייחוס העיקרי היה איראן.
"אתה מדבר עם אנשים שמבינים את השפה שלך. גורמים שהאינטרסים שלהם דומים וחיים את השכונה שלנו ובשכונה שלנו", הסביר בכיר בצה"ל על המעבר לסנטקום. "כשמדברים על הגנה אזורית רב מדינתית ושכבתית, זו דוגמה אחת למעבר שנעשה בין מרחבי אחריות שונים. שפה מבצעית משותפת מאפשרת תאום בין מערכות גילוי שונות, מודיעין, מערכות טכנולוגיות שלא תוכננו לדבר אחת עם השנייה. זה אירוע מאוד מורכב לביצוע".
ליל הטילים האיראני הראשון שסימן את הכיוון
המעבר הזה הוכיח את עצמו לראשונה בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, אז בעקבות תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים קודם לכן, איראן שיגרה לישראל למעלה ממאה טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט וכ-185 כטב"מים. מערכת ההגנה האווירית הרב-מדינתית עליה גנרל קורילה עבד תקופה ארוכה נכנסה לפעולה והביא ליירוט של כמעט מאה אחוז מהחימושים האיראנים.
"ההגנה על אזרחי ישראל הצליחה בגלל התפירה של שת"פ אזורי", אמר גורם בחיל האוויר. הוא הוסיף ש"זה הצליח בגלל ההגנה שהסתערה על האיום האיראני באותו הלילה, בעיקר בגלל סדרת פעולות והעברת מידע בין כלל השותפים, כשסנטקום הוא גורם מקשר ומתאם עיקרי".
כלל הגורמים איתם שוחחנו סיפרו שב-7 באוקטובר סנטקום ממש "התגייסו עם כל המשאבים שלהם כדי לסייע לישראל". אחד מאותם גורמים אף אמש ש"הקצינים האמריקאים פעלו כאילו המתקפה הייתה על עיירה אמריקאית". העובדה שמדובר בפיקוד המרכז האמריקאי, אפשרה לגייס נכסים רבים כדי לסייע לישראל באופן מידי, למשל "לתפוס זירות" שצה"ל יצא מהן כדי לרוץ לעוטף עזה.
החיבור הזה לסנטקום גם סייע לישראל במלחמה מול המורדים החות'ים בתימן והתקיפות של חיל האוויר שם, מבלי שניתן לפרט יותר מדי. זה גם מה שאפשר את המלחמה מול איראן, לא מעט מידע הגיע מהאמריקאים. כך גם לגבי התיאום שהיה בזמן פתיחת החזית מול איראן והתקיפות של חיל האוויר שם. בטח התקיפות של חיל האוויר והצי האמריקאי באיראן, שנעשה בתיאום עם צה"ל.