29 לאוקטובר 1956, מבצע קדש נפתח כש-16 מטוסי דקוטה של חיל האוויר פתחו את הסבב הראשון, בו הצניחו את חטיבת הצנחנים בעומק סיני. מטוסי מוסטנג משמידים בעזרת המדחף את חוטי הטלפון של סיני. זמן קצר אחר כך מסתער צה"ל לעומק סיני בטורי שריון משולבים בכוחות חי"ר גדולים, וסך הכל חוצים את הגבול יותר מ-175,000 חיילי צה"ל. יומיים אחר כך מצטרפים למבצע חיילי צרפת ובריטניה, ושבוע אחר כך מסתיים המבצע בתבוסה מוחצת של הצבא המצרי. המטרות הושגו, ובתוספת של לחץ בין לאומי כולם חוזרים לאחור.
בזמן מבצע קדש הייתה מדינתנו הקטנה בת 8 בלבד, וכבר יישמה את האסטרטגיה שכל חייל שמתגייס לצה"ל מכיר: ההגנה הכי טובה היא התקפה. המבצע נפתח לאחר שראשי המדינה היו בטוחים שצבא מצרים מתכוון לפתוח במלחמה - זאת אחרי שצבא מצרים ריכז כוחות גדולים וסגר את מיצרי טיראן. הדוקטרינה הישראלית שנקבעה מאז קום המדינה אומרת שבשל מצבה הרגיש וגודלה של המדינה אנו צריכים לעשות הכל בכדי לתקוף ראשונים. ממלחמות ועד למבצעים, מדינת ישראל יצאה ללא מעט כאלה אם בכדי למנוע מהאויב לתקוף ראשון ואם בכדי למנוע מהאויב להשיג יכולות שאיתן מדינת ישראל לא יכולה לחיות.
ששת הימים: המכה המקדימה שהפכה את ישראל למעצמה
הפעם הבאה שמדינת ישראל יצאה למלחמת מנע ופתחה במה שמוכר כמכה מקדימה, הייתה ביוני 1967, מלחמת ששת הימים. שוב סגרו המצרים את מיצרי טיראן ושוב ריכזו כוחות גדולים בסיני תוך שהם מתופפים בתופי המלחמה. הפעם הם לא היו לבד; מדינות כמו סוריה, ירדן, לבנון וכוחות ממדינות נוספות החלו מתרכזים לאורך הגבול. היה ברור לראשי המדינה שאסור למדינה לספוג את המכה הראשונה, לישראל אין עומק אסטרטגי שיכול לספוג מכה שכזו ולא בטוח שהצבא יהיה מסוגל להתמודד עם כמות כזו גדולה של חיילי אויב.
ב-6 ביוני נפתחת המלחמה במבצע ממוקד; שנים של תכנון הסתכמו במספר שעות בהן הכה חיל האוויר את חילות האוויר של מדינות ערב. על הקרקע השמידו מטוסי החיל יותר משלוש מאות מטוסי אויב, אחרי תחנות עצירה במצרים, ירדן, סוריה וגם עירק. זמן קצר לאחר מכן מסתערים גייסות השריון והשאר נכנס לספרי ההיסטוריה: האויב הוכה ומדינתנו הקטנה הפכה מעצמה.
יום כיפור: מכת המנע שלא הייתה
הבעיה היא שלא תמיד יצאנו למלחמות ומבצעי מנע. לאחר מלחמת ששת הימים המדינה גדלה פי ארבע והגבולות, בעיקר בדרום, כבר לא היו קרובים. למרות שהמדינה הייתה עדיין צעירה בשנותיה, ההחלטה לצאת ראשונים למלחמה כבר נעשתה פחות פשוטה; יש או"ם ויש מעצמות, וכל אחד עובד על פי האינטרס שלו. וכך, למרות המידע המודיעיני הרב (ב-48 השעות שלפני מלחמת יום כיפור היה כבר ברור שהמלחמה בפתח), מתקשים בממשלת ישראל לתת את האור הירוק לרמטכ"ל דוד אלעזר בכדי שיפתח במכת מנע אווירית.
ב-6 לאוקטובר, שעות לפני פרוץ המלחמה, עמדו מטוסי החיל חמושים בפצצות המתאימות, טייסים כבר ישבו בקוקפיט עם מפות בהן מסומנות המטרות שלהם, מי במצרים ומי בסוריה. בסופו של דבר מחליטים בממשלה שלא לאשר לחיל האוויר לצאת למכת המנע. בגנזך המדינה נרשם "גולדה הסבירה את השיקולים המדיניים שגרמו לה להחליט שלא להנחית מכת מנע, כדי שישראל לא תצטייר כמי שפתחה במלחמה וכדי להבטיח תמיכה מדינית בהמשך, וזאת למרות "שאני מודה ומתוודה שלבי נמשך לזה מאוד".
התוצאה: צה"ל מופתע וחלק ממטוסי הקרב נאלצים לעבור מעל הים כדי לזרוק שם את הפצצות שהיו על המטוסים - פצצות שהיו אמורות ליפול על מטרות אויב, אך במקום זה הפריעו לטייסים בקרבות האוויר בהם בלמו את מטוסי האויב המתקיף.
ההחלטה שלא לצאת למלחמה עלתה לצה"ל בקרבות קשים ובימים ראשונים של נסיגה. כמעט 3,000 חיילים נהרגו במה שהפך להיות נקודת שבר והמלחמה הקשה בתולדות המדינה.
תוקפים ראשונים - לא רק במלחמות
אבל לא רק במלחמות עוסקת דוקטרינת המכה המקדימה. כבר בסוף שנות ה-70 היה ברור שבעירק בונים יכולת גרעינית, יכולת שמדינת ישראל החליטה שהיא לא יכולה לקבל. אחרי לא מעט תקלות מסתוריות ומדענים שנעלמו מהכור, הגיעו העירקים לנקודת האל חזור. בתחילת 1981 היה ברור שצריך להחליט אם לקבל עירק גרעינית או לתקוף. בשלב זה נכנס לחיינו מושג חדש שהתחבר ל"מכה המקדימה": דוקטרינת בגין. מדובר היה במתווה שקובע שאסור למדינת ישראל לקבל את האפשרות שלמדינות האויב תהיה יכולת גרעינית. הפור נפל, ומדינת ישראל יצאה למבצע אופרה; הכור הושמד בתקיפה מדויקת של חיל האוויר, והייתה זו הפעם הראשונה בעולם שמדינה פתרה משבר גרעיני באמצעים קונבנציונליים. רבים גינו את ישראל בעולם לאחר התקיפה אך שלחו תודות והערכה אחרי סופה במדבר. על פי פרסומים זרים מבצע המנע הבא היה בשנת 2006 אז השמיד חיל האוויר כור גרעיני נוסף בסוריה.
בימים אלו אנו נמצאים בדיונים סוערים (לפחות על המרקע), האם לתקוף את הכורים באירן. קשה בכפר הגלובלי לקבל את החלטת התקיפה, אולם עוד ב 1959 אמר יגאל אלון: "היכולת לאחוז ביוזמה המקדימה היא ערובה לכושרו הצבאי של צה"ל על כל שלוחותיו - והאמצעי הבדוק ביותר לכושר ההתגוננות של ישראל".