יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. שעת לילה בים התיכון. את קצף הגלים הרגועים והאווירה פסטורלית חותכות חמש ספינות טילים של חיל הים. לפתע מזהות הספינות סירת טורפדו סורית. הן יורות לעברה ומטביעות אותה, אך בטרם זו שוקעת היא מצליחה לשדר לאחור אודות הסטי"לים התוקפים. הכוח מזהה ספינה סורית נוספת ויורה טילים ששוב פוגעים במטרה. אך המערכות פתאום מתריעות על טילי סטיקס שנורו לעבר הסטי"לים. הם מתמרנים ומתחמקים. קרב עז פורץ בין הגלים החשוכים. 8 טילים נורו על ידי ספינות הטילים הסוריות מדגם אוסה וקומאר; 10 טילים על ידי הצד הישראלי. שעתיים אחר כך, נגמר הקרב, כשחמש ספינות טילים סוריות שוקעות אל הקרקעית - במה שנודע כקרב הטילים הימי הראשון בהיסטוריה.
חיל הים הישראלי עומד כיום באתגרים ברמה הלאומית. החיל שערך קרבות טילים, העלה יהודים מהגולה ונלחם במחבלים ימשיך להיות גם בעתיד מגן הגבול הימי. חלק ניכר ממבצעיו מסווגים, וסביר להניח שגם בזמן כתיבת שורות אלה נמצאים אנשיו בפעילות הבט"ש על הדבורים, עוקבים מהסטי"לים ובמקומות עלומים על סיפון הצוללות.
למרות גודלו הזעיר ביחס לצבא היבשה והאוויר, נחשב חיל הים לזרוע אסטרטגית קריטית של מדינת ישראל. בתחום אחריותו שמירה על גבול ימי ארוך ועל נתיבי הסחר הימי. בעשור האחרון נמצא החיל בחזית הלחימה, מספק לא מעט כותרות ומשמעותו בכוח הצה"לי גדלה. מקרבות טילים, דרך פשיטות קומנדו ועד לספינות שמבריחות נשק - אלה הם המבצעים הגדולים של החיל.
קרב רומני: חזרו עם מטאטא על התורן
11 ביולי, 1967. בימים שלאחר מלחמת ששת הימים, התקשה האויב המצרי לקבל את התבוסה. לא מעט תקריות ירי התרחשו לאורך הגבולות. גם הים סער, ובחיל הים החליטו להרגיע את הצי המצרי. כוח שכלל את המשחתת אח"י אילת ושתי סירות טורפדו, אח"י דיה ואח"י איה, יצאו לסיור מצפון לסיני. תוך זמן קצר שלחו המצרים בעקבותיהן שתי ספינות טורפדו. בעימות שנוצר, טובעו הספינות המצריות. אח"י אילת ספגה פגיעות קלות שגרמו לפציעה של מספר אנשי צוות. ספינות צה"ל חזרו לנמל הבית כמיטב המסורת עם מטאטא על התורן, המסמל הטבעת ספינת אויב, ומאז נמנע הצי המצרי מלחדור לגזרת סיני.
הטבעת אח"י אילת: טרגדיה
21 באוקטובר, 1967. המשחתת אח"י אילת יצאה לסיור ימי כשעל סיפונה 199 אנשי צוות. לפתע, ירו לעברה שתי ספינות טילים מצריות לפחות שלוש טילי ים-ים ברצף. אלה פגעו בגוף הספינה. את הירי ביצעו המצרים מתוך הנמל שלהם, אולי משום שהבינו שבים אין הם יריב ראוי לחיל הים הישראלי. אח"י אילת שקעה למצולות יחד עם 47 מהמלחים. 90 נוספים חולצו במבצע גדול, שכלל מסוקים וספינות רבות של חיל הים. עד היום נחשב האירוע לאסון הגדול ביותר של חיל הים.
מבצע "מתח גבוה": חיסול חוליה לפני הפיגוע
ב-17 באפריל, 1980, יוצא כוח של ספינות טילים, כשעליהן עשרות לוחמי שייטת 13 בפיקודו של מפקד השייטת דאז עמי איילון. על פי המודיעין, בבסיס מחבלים מדרום לצידון שבלבנון נמצאת חוליה המוכנה לצאת לפיגוע בישראל. בצה"ל הוחלט לפגוע בה בטרם תצא לבצע את זממה. הסטי"לים פותחים באש כבדה על החוף בעוד לוחמי השייטת פושטים על בסיס המחבלים. בקרב העז מחסלים אנשי חיל הים לפחות 15 מחבלים, בהם שלושת המחבלים שהיו אמורים לבצע את הפיגוע האמור. כוחותינו שבו בשלום לנמלים, עם שני פצועים קל.
נוחתים בחוף האוואלי: המבצע הושלם בהצלחה
מלחמת לבנון הראשונה. בצה"ל מחליטים להנחית כוחות מהים בעומק לבנון, ולכתר את המחבלים שנלחמו כנגד כוחות צה"ל בדרום. ספינות הטילים של החיל תופסות עמדות ומרעישות את החוף הלבנוני בטילים ובתותחים. תחת החיפוי מגיעים כוחות צנחנים, כוחות שריון וקומנדו ימי. המבצע נמשך יממה שלמה ולמרות אש ארטילריה כבדה שירו המחבלים על הספינות, הושלם בהצלחה. כוחות צה"ל נחתו בעורף האויב וניתקו אותו מאספקה - מה שהוביל די מהר להתמוטטות חזית אש"ף בדרום.
מבצע משה: מעלים את יהודי אתיופיה
נובמבר 1982, מבצע משה. באחד המבצעים הגדולים בתולדות חיל הים נשלחות לחוף סודן שלוש ספינות סטי"לים. לוחמי שייטת 13 מקימים על החוף "כפר נופש", לשם מביאים את יהודי אתיופיה. לוחמי השייטת מעבירים את העולים החדשים בסירות גומי של היחידה לסטי"לים, שבתורם מעלים אותם ארצה. בטרם נחשף המבצע והופסק בשל הדלפה לתקשורת, מספיקים לוחמי החיל להעלות לישראל אלף מיהודי אתיופיה.
לוכדים את קארין A: סטנדרטים חדשים
בלילה שבין ה-3 ל-4 בינואר, 2002, עשתה ספינת משא בשם קארין איי את דרכה לעבר חופי רצועת עזה. על סיפונה הוסתרו לא פחות מ-50 טון של אמצעי לחימה. מאות קילומטרים מחופי מדינת ישראל, בין סודן לערב הסעודית, הסתערו על הספינה לוחמי שייטת 13 כשהם יורדים ממסוקים ומטפסים מספינות מהירות מסוג דבורה. תוך דקות ספורות משתלטים לוחמי השייטת על הספינה ומובילים אותה לנמל אילת. לא הייתה זו ספינת ההברחות הראשונה שנתפסה, אולם לפי החיל, "המבצע היה ראשוני מסוגו מאספקטים רבים, ובמהלכו נוצרו סטנדרטים חדשים לפעילות חיל הים". תפיסת הספינה גרמה לארה"ב לקבל את עמדת ישראל ביחס לערפאת ודרכו, תןך ניתוק הקשרים עמו לתקופה ארוכה. שבע שנים אחר כך, יתפוס חיל הים ספינה נוספת, הפרנקופ, עליה כמות גדולה פי עשר של אמל"ח מוברח מאירן.
המרמרה: המשט שהפך לבעיה אסטרטגית
דוגמה למורכבות של מבצעי החיל היא מבצע השתלטות כמותו ביצעו לוחמי החיל בעשרות, שהפך לבעיה אסטרטגית. שש ספינות נוסעים שיצאו מטורקיה עשו דרכן לחופי עזה מתוך מטרה לשבור את המצור הימי עליה וליצור פרובוקציה תקשורתית. בלילה שבין ה-30 ל-31 במאי, 2010, התקרבו ספינות טילים של החיל למשט הטורקי, כשמעל מרחפים לוחמי השייטת במסוקים. על חמש מהספינות מצליחים להשתלט תוך זמן קצר, אולם על המרמרה נתקלים לוחמי השייטת, המעטים יש לומר, בהתנגדות עזה. חלקם אף נחטפים לבטן הספינה. למרות המצב, הם מצליחים לבסוף להשתלט על הספינה. תשעה טורקים נהרגים ועוד 20 נפצעים. בקרב לוחמי השייטת היו עשרה פצועים, מהם שניים במצב קשה. על פי מומחים, מיומנותם הגבוהה של לוחמי השייטת מנעה הרג בקנה מידה גדול יותר על הספינה.
