"אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש", אמר לוחם הצנחנים, שלום דוד, לאחר הקרב בגבעת התחמושת, "בסך הכול רציתי לחזור הביתה בשלום". לאחר שבע מלחמות ואינספור מבצעים, רשומים בהיסטוריה של צה"ל מאות קרבות עקובים מדם ורוויי סיפורי גבורה ואומץ. לוחמים בודדים מסתערים על אויב מחופר היטב בגבעות של רמת הגולן בקרבות הסוערים של מלחמת יום כיפור, חילופי אש ממטרים ספורים בקו הביצורים של תעלת סואץ וקרבות רימונים ומקלעים בתעלות הצרות של גבעת התחמושת: מתוך המערכות הרבות שניהל הצבא שלנו, בחרנו להביא לכם שישה מהקרבות הקשים במיוחד.
הקרב על המיתלה במלחמת סיני: אבידות שנויות במחלוקת
באוקטובר 56 צנחו באזור התעלה בסיני לוחמי גדוד 890 של הצנחנים, והחלו להתקדם לכיוון מעבר המיתלה. הכוחות המצרים ארבו לגדוד הצנחנים, ובשיתוף חיל האוויר המצרי הסבו להם אבידות קשות. כוח הצנחנים הגיע למקום ללא מפות והכנה מודיעינית, והמצרים ירו עליהם ממקלעים, בזוקות וטילי נ"ט. רק בסיומו של קרב עיקש, שנערך במשך שעות ארוכות, הצליחו כוחותינו לכבוש את האזור.
לימים הפך הקרב למיתוס, כאשר 23 מהלוחמים קיבלו עיטורים וצל"שים. למרות זאת, עד היום יש הסבורים כי מותם של 38 הלוחמים היה לשווא, והגדיל לעשות ראש לשכת הרמטכ"ל דאז, מרדכי בר-און, שכינה את הקרב על המיתלה "קרב חסר תכלית".
קרב הל"ה במלחמת העצמאות: 35 מול מאות
38 לוחמי הפלמ"ח וההגנה יצאו בליל ה-16 לינואר 1948 לכיוון גוש עציון, בניסיון להקל על המצור. בדרך ליעד נקע את רגלו אחד הלוחמים, ושני לוחמים נוספים נאלצו לסייע לו לשוב על עקבותיו. שאר הלוחמים, 35 במספרם, המשיכו בדרכם עד שהותקפו על ידי כפריים מהאזור ואנשי מליציה, כ-5 ק"מ מהגוש הנצור.
עד היום לא ידוע כיצד נחשף הכוח. האגדה מספרת שהלוחמים התגלו כיוון שחסו על חייו של רועה צאן ערבי זקן, שמיהר לעדכן את הכוחות הלוחמים על נוכחותם בשטח. סברה אחרת גורסת כי שתי נשים זיהו את המחלקה והזעיקו עזרה. דבר אחד ידוע - במשך יום שלם ניהלו הלוחמים קרב גבורה עיקש מול מאות חמושים שכיתרו אותם, עד שאזלה להם התחמושת והם נהרגו בזה אחר זה. גבורתם של ל"ה הלוחמים הייתה לאחד מהבסיסים עליהם נבנתה מורשת הקרב של צה"ל.
קרבות לטרון במלחמת העצמאות: חודשיים של לחימה ללא כיבוש
במשך חודשיים תמימים ניסו שוב ושוב כוחות גבעתי, אלכסנדרוני, חטיבה שבע, הראל ויפתח לבקע את הביצורים הירדנים שהתמקמו במבנה המשטרה הבריטית על הגבעה השולטת בדרך לירושלים - ללא הצלחה. בניסיון הראשון לכבוש את משטרת לטרון נהרגו עשרות לוחמים, ובמהלך הנסיגה הוחלט להשאיר את הפצועים קשה מאחור; על סמך לקחי קרב זה הושתת מאוחר יותר הקוד לפיו לא מפקירים פצועים בשטח.
בסך הקרבות נהרגו מעל 150 לוחמים ונפצעו מאות, וגבעת לטרון נכבשה לבסוף על ידי צה"ל רק במלחמת ששת הימים. בקרבות על לטרון שולבו לראשונה זחל"מים ורכבים משוריינים, ועל כן נהוג לראות בהם את ראשיתו של חיל השריון – כיום שוכן באתר מוזיאון "יד לשריון".
הקרב בבינת ג'בייל: מקרבות השטח הבנוי הקשים
מראות הקרב בבינת ג'בייל עדיין חקוקים לרבים מאיתנו בזיכרון: בסוף חודש יולי 2006 התנהל אחד מקרבות השטח הבנוי הקשים ביותר שצה"ל ידע בשנים האחרונות. 9 חיילים נהרגו ו-27 נפצעו בקרב מטווח אפס מול לוחמי החיזבאללה, בכפר בינת ג'בייל שבדרום לבנון.
"עשרות מחבלי חיזבאללה תקפו את חיילי צה"ל מהמארב, והלוחמים הפגינו קור רוח, אומץ לב ומקצועיות", אמר בסיום הקרב אלוף פיקוד הצפון דאז, אודי אדם. התקרית הקשה אירעה כאשר לוחמי גדוד 51 של גולני נכנסו לתוך מארב מתוזמן היטב של לוחמי החיזבאללה. כשהכוח נכנס לאזור הוא נתקל באש תופת, מטענים מכל עבר, טילי נ"ט וירי מקלעים. במסגרת הניסיון לחלץ את הפצועים לאחור, נזרק אל עבר הכוח רימון. הסמג"ד, רועי קליין, זיהה את הרימון וזינק עליו תוך קריאת "שמע ישראל". במותו הציל קליין את חייהם של חייליו, ואף זכה לעיטור העוז על הפעולה האמיצה. הוא היה אחד מ-16 לוחמים שזכו לעיטורים כלשהם בסיום הקרב.
החווה הסינית במלחמת יום כיפור: ניסיון נואש לחילוץ פצועים
החווה הסינית הייתה מתחם חקלאי מצרי נטוש בחצי האי סיני, שדרכו הוחלט לצלוח את תעלת סואץ. את שמה הדביקו לה חיילי צה"ל, לאחר שמצאו בה ציוד עם כיתוב ביפנית וסברו בטעות כי מדובר בסינית.
כבר בלילה הראשון התנהל הקרב על כיבוש החווה מטווח של מטרים ספורים, ובסיומו נהרגו מעל מאה לוחמים. בלילה השני נכנס לתמונה גדוד צנחנים בפיקודו של איציק מרדכי, אך הוא נתקל בכוח מצרי ערוך למשעי, ספג אבידות – ועד מהרה הפך הקרב לניסיון נואש לחילוץ הפצועים. לאחר 17 שעות של לחימה עיקשת נאלץ הכוח לסגת, ואת המתחם כבשו, לאחר שלושה ימי לחימה רצופים נוספים, חטיבות שריון וסיירת שקד.
הקרב על החרמון במלחמת יום כיפור: קרב שהפך לאישי
עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים נכבש מוצב החרמון על ידי כוחות סוריים, ובצה"ל הוחלט לכבוש אותו בחזרה בכל מחיר. בתחילה היה זה כוח של חטיבת גולני שנתקל בלחימה נגדית עזה ונאלץ לסגת, ושבועיים לאחר מכן נשלח כוח של סיירת מטכ"ל, בפיקודו של יוני נתניהו, לתצפת על האזור. נתניהו דיווח כי המוצב לא ערוך לקרב וכי ביכולתו לכבוש אותו, אולם בפיקוד התעקשו להשאיר את הפעולה בידיה של חטיבת גולני.
כוח צנחנים הונחת בחרמון הסורי וכבש אותו בהצלחה, כאשר במקביל הסתער על החרמון הישראלי כוח גולני. במהלך הקרב הקשה נפגע מפקד החטיבה, אמיר דרורי, וזמן קצר לאחריו נפצע גם המג"ד, יהודה פלד. קצינים ומפקדים רבים נפצעו במהלך הקרב, וכתוצאה מהבלבול בפיקוד פגזי ארטילריה החלו לנחות בסמוך לחיילים הישראלים. פציעתם של רבים מהמפקדים גרמה לקרב להפוך לבלתי מאורגן ואישי, אולם בסופו של דבר נסוגו החיילים הסורים לאחור וכוח גולני הניף את דגל ישראל על החרמון.
