מבצע "עמוד ענן" נכנס ליומו השישי, אך בצה"ל לא שוכחים את המתגייסים החדשים וגיוס נובמבר 2012 ממשיך כסדרו – כמעט. בעקבות המצב הביטחוני, הונחו המלש"בים תושבי הדרום להגיע להתגייס בבקו"ם, ולא בלשכות הגיוס בעיר מגורם.
רפאל עזרן ובר יצחקי, חברי ילדות מאשדוד, התייצבו היום בבוקר (ב') ברחבת הגיוס עם משפחות וחברים, שזכו להתרעננות קלה משגרת ה"צבע אדום". "אנחנו מתגייסים לגבעתי", סיפר רפאל רגע לפני שפסע בשערי הבקו"ם בדרכו להפוך לחייל. "אולי יותר מכולם אנחנו מבינים למה כל כך חשוב שנהיה כאן היום. אני כבר מחכה להגיע לקורסים, להתמקצע, ולהגן על הבית. אומנם לא הספקנו לחגוג את הגיוס כמו שרצינו, אבל הגראדים לא עצרו אותנו. נפגשנו בבית, ואפילו הייתה רגיעה קלה באותו זמן אז יכולנו קצת להשתחרר ולהתפרק לפני הגיוס".
אמא שלו מוכנה גם היא לארוז קיטבג. "עם כל המצב, אני גם הייתי רוצה להתגייס ולהתנדב. אומנם ברחנו היום קצת מהאזעקות אבל זה מאוד קשה. אנחנו תומכים בהם מאוד, ושולחים אותם עם תחושת שליחות גדולה. זה המחיר שכולם צריכים לשלם ועכשיו הגיע תורנו לשלוח את הילדים שלנו. נותר לנו רק לקוות שישמרו עלינו עם כל הלב, ויביאו לרגיעה אולי אפילו לשלום". אחיו הגדול, בעצמו לוחם משוחרר של גבעתי, מסיבר למה המליץ לו על החטיבה הסגולה. "רק שם יהיה לו ניסיון תעסוקתי מאתגר, בגזרות הכי חמות. סיפרתי לו קצת מה הולך לקרות, אבל חלק מהדברים השארתי לו שיגלה לבד. זה קצת מלחיץ להתגייס במצב כזה, ולהשאיר את המשפחה מאחור. אבל אני יודע מניסיון שבתוך הטירונות וההכשרה, לא יהיה לו זמן לדאוג לנו".
"אני די בטוח שאימא שלי לא תישן הלילה"
חטיבת גבעתי היא אולי חטיבת החי"ר המזוהה ביותר עם הלחימה ברצועת עזה. במהלך השנים היא קטפה שבחים ועיטורים רבים על תפקוד לוחמיה בגזרה המורכבת. המתגייסים הטריים מצטרפים לשורותיה בתקופה סוערת, שהחלה עוד בטרם יצא צה"ל למבצע "עמוד ענן". בחודש אוקטובר האחרון נפצע מ"פ מהחטיבה מפיצוץ מטען צד על גדר המערכת של הרצועה, ונורה טיל נ"ט לעבר ג'יפ סיור של לוחמי החטיבה. כעת נמצאת גבעתי בשטחי הכינוס בסמוך לרצועת עזה. אור לוי מראשון לציון, טוען שהאירועים האחרונים הבהירו לו יותר טוב למה הוא נכנס. "זה נראה מאתגר ומספק, ולא מלחיץ אותי. אני מתגייס לגבעתי במטרה להגיע הכי רחוק שאפשר. ברור לי שיכולה להיות סיטואציה בה גם אני אכנס לרצועת עזה, ואני מנסה לדמיין מה אעשה במצב כזה. אבל עד שאתה לא שם אי אפשר לדעת. בכל אופן אני די בטוח שאמא שלי לא תישן הלילה". היא מצידה מתקנת. "רק הלילה?! הוא הבן זקונים שלי ואני דואגת לו, בטח לאור המצב הביטחוני. אבל אני סומכת ובוטחת בצבא ומפקדים, שיעשו את השיקולים הנכונים וישגיחו עליו שם".
איתמר לוין, שהגיע גם הוא להתגייס לגבעתי, מכיר מקרוב את איום הטילים. "אומנם אני מתל אביב, ואצלנו המצב לא נורא כמו בדרום, אבל יש למשפחה שלי ניסיון עבר. במלחמת המפרץ נפל טיל ממש בקרבת הבית שלנו, והוא נהרס לגמרי. אני עוד לא נולדתי אבל זה סיפור שגדלתי עליו. זה מכניס הכול לפרופורציות. אני מאוד מתרגש להתגייס לגבעתי, זאת תקופה מאוד משמעותית לשרת שם. בחרתי בה כי היא חטיבה טובה, עם מסורת רצינית וכומתה יפה", הוא מחייך, ומדגיש שה"בועה התל אביבית" לא התפוצצה רק עכשיו כשהחלו להישמע אזעקות גם בגוש דן. "זה חורה לי באופן אישי שמשמיצים את תל אביב כי גם אנחנו מאוד תורמים למדינה. אנחנו עושים את מה שכולם עושים, מתגייסים. לא מתוך רצון להוכיח אלא מתוך רצון לעזור ולתת את הכי טוב שאפשר".
"לא יודע מי ידאג יותר, המשפחה לי או הפוך"
תושבי הדרום זוכים לייצוג גם בחיל האיסוף הקרבי. "אני מאשדוד, מהצבע אדום", מתאר שרון ורדי, שהגיע עם חבריו לרחבת הגיוס. "זה קצת כמו חופשה לבוא ללוות אותו", הם מספרים. אחד החברים הגיע היישר מסוללת כיפת ברזל בה הוא משרת. "אני מחכה כבר שגם הוא יצטרף לצה"ל, אמרתי לו שזה כבוד גדול להגן על הבית".
"יש גבורה מסוימת בלהתגייס בדיוק עכשיו", טוען שרון. "אני מגיע עם המון רצון לתרום ומבין טוב מאוד למה צריך אותי שם, לשמור על התושבים. אני לא יודע מי ידאג יותר. המשפחה לי או אני למשפחה". גם גל, ירין, וניר, שלושה חברים מחולון, התגייסו היום לחיל שצופה לפני המחנה. "זה קלאסי להתגייס עכשיו", מצהיר ירין. "אם הוטלה עלינו המשימה לשרת בזמן מלחמה, ראוי ביותר שננצח". אחותו הגדולה, בעברה מדריכת איסוף קרבי, נתנה לו כמה טיפים לפני הגיוס. "אני מקווה שהוא יתבגר ויחכים. אמרתי לו לבוא בראש פתוח להכיר אנשים חדשים, שלא יתמרד, והבטחתי לו שזו חוויה מדהימה".
