אתר ask people מאפשר לכם לשאול מה שמתחשק לכם באופן אנונימי, בלי שאף אחד ידע. אספנו כמה שאלות של חיילים שחפשו עזרה באתר וצרפנו גם תשובה נבחרת של אחד הגולשים. הביעו את דעתכם בסקרים שהכנו ועזרו להם להחליט!
עטרה, בת 19, מעלה את הסוגיה הבאה:
הלכתי מכות עם חיילת בבסיס ואנחנו עולות למשפט. איך לצאת מזה? מה עלי להגיד?
"יש חיילת בחדר שלי שהתעצבנה עליי והחליטה שהמיטה שלי היא גם שלה, שבוע אני שבוע היא. נסיתי להעיף אותה מהמיטה שלי והיא בעטה בי בחוזקה, אז העפתי לה את החפצים מהארון. ניגשתי למד״רית שתפתח טופס תלונה בעקבות האלימות שהפגינה כלפיי, והיא ביקשה שנתייצב לבירור. בינתיים אנחנו מחכות לה והיא לא באה. החיילת אמרה שהמטרה שלה שאני אשב יחד איתה בריתוק ושהיא תוציא כמו תמיד גימלים על תת משקל וכו׳, כך אני אסבול והיא פחות. היא עמדה לנעול אותי מחוץ לחדר אך אני חזקה מספיק כדי לא לתת לה, אז היא זרקה את המזוודה שלי יחד עם כל החפצים על הרצפה בחוץ. כמובן שהתעצבנתי ובמיוחד מהתוכניות שלה לגבי הריתוק. נכנסנו לקטטה שבה כל הבניין צפה והובכתי משום שאני חזקה יותר ונראה שזו אשמתי. איך יוצאים מזה? מה לומר במשפט?"
אורח בן 36 נותן את הטיפ שלו להתמודד עם המשפט:
"תקשיבי לי טוב: במשפט את רגועה, מדברת בנועם, לא מתפרצת או צועקת ומספרת בנחת את הסיפור שלך מההתחלה ועד הסוף. אם השנייה מתפרצת, את לא צועקת עליה אלא עוצרת בנחת ואומרת לה: ״אפשר להמשיך? אני נתתי לך לדבר ועכשיו תורי".
תאמיני לי שלא משנה מי צודקת, אם רואים חיילת אחת שצועקת ומתווכחת וחיילת אחת שמדברת בנועם ובנחת, יתנו לך עונשים הרבה פחות כבדים ותצאי מזה הרבה יותר בקלות.
חוץ מזה, תעשי סימולציות על עצמך ותחשבי על מה יכולים לתחקר אותך ובמה יאשימו אותך. שתהיה לך תשובה מוכנה לכל שאלה. בהצלחה!"
השאלה הבאה מגיעה ממפקד בצבא:
"החייל שלי היה בגימלים וגיליתי בפייסבוק שיצא למסיבה, מה לעשות?"
"אני קצין טרי וקיבלתי לפקד על 2 חיילים לפני מספר חודשים במחלקה קטנה. אחד החיילים שלי קצת בעייתי ואני מתקשה להתמודד איתו - הוא ב-3 ימי מחלה, ואתמול, כשהרגשתי שמשהו מפוקפק, נכנסתי לפייסבוק שלו וגיליתי שהוא מתויג ממסיבה שהייתה במהלך הגימלים...
מה אני אמור לעשות? להגיד את זה למפקד היחידה? לדבר על זה עם החייל? להעניש? אני לא רוצה שהוא ירגיש שאני מחטט ועוקב אחריו... חשוב להדגיש שהוא משתחרר בעוד 4 חודשים."
אורחת בת 20 מנמקת:
"1. מפסיקים לחיות בסרט שחיילים מוציאים גימלים כי הם באמת חולים
2. מפסיקים לחשוב כמו צעיר
3. מפרגנים לחייל שיצא למסיבה"
מה אתם אומרים?
אנונימית בת 18 מעלה את השאלה הבאה:
"המפקד אמר לחבר שלי להרים את כל הסיגריות והשפיל אותו מול כולם. להגיש קבילה?"
"חבר שלי התגייס לפני חודש לגבעתי והוא רוצה לצאת משם, יש לו אישורים וזה נמצא בהליכים. מאז שהוא הביא את המסמכים שמותירים לו לצאת מלוחמה מסיבות רפואיות, המפקדים מנסים להעניש אותו על שטויות ולהשאיר אותו שבת בבסיס.
היתה לו הפסקה והמפקד ראה אותו מעשן, אני לא בטוחה איפה , ליד המחששה.. הוא אמר לו להרים את כל הסיגריות שהיו במחששה. המחששה זה לכל הפלוגה, תארו לכם שיש שם 400 איש ונניח חצי מהם מעשנים פקט בשבוע .. הוא היה צריך להרים את כל הפילטרים לעיני חבריו ועבר השפלה על כלום. הוא ילד אחראי ולא מתחצף והוא שמע לפקודה שלו . המפקד פגע לו בזכות הכבוד ונתן לו פקודה בלתי חוקית. אני יכולה לקבול מפקד מהסיבות האלה או שהנקח"ל לא יתייחס לזה ברצינות?"
מייאו בן 21 נחלץ לעזרה:
"את צריכה קודם לבדוק אם חבר שלך אכן עישן בהתאם לפקודות ולוודא שהעונש באמת ניתן שלא כדין (צבאי, אלא מה).
הנקח"ל בעצמו גם יכול לעזור לך עם זה, אבל בשביל להגיש את הקבילה את צריכה את המספר האישי ואת שם המפקד שעשה לו את זה, פרטים שהוא מחויב למסור אם מבקשים ממנו.
בין אם יצא מזה משהו או לא, זה לא רלוונטי, זה הדבר היחיד שאפשר לעשות, וזה ילמד אותם שהוא לא מטרה קלה ויודע מה הזכויות שלו. אז יפסיקו להתנכל לו. שימי לב אבל שבמקום בו חבר שלך רוצה להשאר, עדיף לא לקבול, אבל פה את אומרת שהוא רוצה לצאת אז שיהיה. ושאפו על זה שאת דואגת לו, זה ממזמן לא מובן מאליו"
מה אתם אומרים?
נרד בסולם הפז"ם ונעבור לשאלתו של טירון, חייל בן 18:
"טירונות 02 קשה! באמת בתקופה הראשונה הכל קשה? ללכת לקב"ן?"
"התגייסתי לפני כמה ימים ותגידו מה שתגידו, ביומיים שלושה הראשונים פשוט בכיתי בכל מצב. בכללי, בחדר אוכל וכו'. עכשיו קצת פחות.
אני משתעמם וקשה לי בטירונות, אני סובל מכאבי גב שלא מעניינים אף אחד ואני פשוט משתגע עד שאני חוזר הביתה. המשמעת ממש נוקשה והסיבה היחידה שאני לא יוצא מהצבא עם קב״ן, היא כי אני בחיל המודיעין ועושה קורס שם (שגם קשה לפי מה שהבנתי) וגם ממנו אני בבאסה.
עכשיו אני בחופש יומיים כי אני לא מרגיש טוב, ואני רוצה לחזור לבסיס רק בגלל שאני מרגיש שאני מפסיד תכנים.. כל מי שאני מדבר איתו על זה אומר לי שזה שטויות, מה אני בוכה? זה טירונות 02, שאני שוקיסט.. בקיצור, גם אין עם מי לדבר.. ביקשתי לראות קב״ן בשביל שאני אקבל הקלות מסוימות..
באמת בתקופה הראשונה הכל קשה? אני ממש מחובר למשפחה ולא מצליח להתרגל לחיי הצבא ולא מדמיין את עצמי עושה 4 שנים ככה".
מ"מ טירונים לשעבר, בת 22, עונה לשאלה:
"אתה עובר עכשיו מה שעשרות אלפים עברו לפניך. ההתחלות תמיד קשות, בכל מסגרת שהיא ובמיוחד בצבא. לוקח זמן להתאקלם למסגרת כזאת, ולכל אחד זמן אחר. היופי הוא לראות את הצדדים החיוביים בטירונות- אתה נחשף לעולם חדש, פוגש אנשים מכל הארץ, לומד דברים חדשים ובעיקר- חוטף את הכאפה הראשונית. ולמה אני אומרת את זה? כי בשאר השירות שלך (ובטח במודיעין) דברים יראו אחרת לגמרי (לטובה!). תן לעצמך הזדמנות להינות, לצחוק וללמוד. תהיה חיובי ותזכור שזה עניין של כמה שבועות. אין לי ספק שעוד כמה חודשים אתה תצחק על מה שאתה עובר עכשיו. בהצלחה!!!"
עצות מישהו?
זוכרים שהייתם מלש"בים והיו לכם כל מיני חלומות? אז הנה אחד כזה, רמטכ"ל בן 16 (סחתין על הרעל):
חולם בעתיד להיות הרמטכ״ל אך אין לי בגרות מלאה, זה משפיע לרעה?
"השבוע הייתי בשבוע גדנ״ע וזה שינה לי משהו במוח - אני חולם להיות בקבע, לתרום את כל כולי למען המולדת ובעזרת השם להיות הרמטכ״ל, אבל (ויש אבל גדול) אני לומד בבית ספר מקצועי שזה אומר שאני עושה חצי בגרות ומקצוע. אני רוצה להשלים בגרויות בצבא ולהמשיך את הלימודים להנדסאי ויותר מאוחר מהנדס.
זה שאין לי בגרות מלאה יכול לפגוע בקב״א ובעתיד שלי צבא הכי טוב וחזק בעולם?"
אחיתופל, בן 28, עונה לחולם הצעיר:
"אתה יודע מי זה שאול מופז? רמטכ"ל בעבר, שר ביטחון בעבר, וח"כ כיום. לגלות לך סוד עליו? הוא נכשל פעמיים במבדקים לקורס קצינים כי היו לו נתונים נמוכים. בגלל שהוא הצטיין מאוד בתפקידיו, מפקדיו החליטו לשלוח אותו לקורס קצינים בכל מקרה. תשקיע, תחלום ואל תוותר."
סמנו מה אתם חושבים: