איזה מלש"ב, שממש עוד רגע יכנס בשערי הבקו"ם, יסרב לטעום לרגע מתפקיד החלומות הצבאי שלו? רגע לפני שהם עולים על מדים "על אמת", העלינו שלושה חברים שחולמים להיות שריונרים על סרבלים, ונתנו להם להיכנס לטנק, לשאול את כל השאלות שהם רק יכולים לחשוב עליהן, ובאופן כללי – לנצח את הלם הבקו"ם מראש. השריונרים הצעירים מצטרפים לעוד חמישה מלש"בים שהתגייסו ליום אחד במסגרת פרויקט פורים 2012 של פז"ם. מהמלש"בית שחולמת להיות מש"קית ת"ש, דרך המתגייס לעתיד שחלם בסגול אז הוא הלך להיות לוחם בגבעתי ועד זה שהחליט להיות חובש קרבי למרות שהוא מפחד ממחטים – את הפורים הזה הם לא ישכחו.
>> לכל הכתבות במדור "חיילים ליום אחד"
אז הנה הם, הקבוצה הרביעית שניגשה למשימה – שניר הורדן, רועי כנעני ופורת פרץ, שהפכו לשריונרים ליום אחד. כך נראה יומן המסע שלהם:
יום ראשון, מוקדם בבוקר. קמנו מלאי מרץ ליום שמחכה לנו. ב-8:00 כבר היינו בתחנת הרכבת בבנימינה, והתחלנו את המסע הארוך לשיזפון, בסיס ההכשרה של חיל השריון. לאחר שתי רכבות, אוטובוס ושש שעות מתישות במיוחד – הגענו סוף סוף לפאתי הבסיס המיתולוגי. איך שנכנסנו, ישר פגשנו את סגן יעל ויצמן, קצינת הדרכה בשריון, שליוותה אותנו לאורך כל היום.
הטנק נסע, זיהינו מטרות והורדנו אותן
יעל ליוותה אותנו למועדון, שם פגשנו את סמל ראשון עומר צריקר ואת סמל רפאל לוי, שני מט"קים (מפקדי טנקים) שהסבירו לנו קצת יותר לעומק על החוויה שלהם בשירות. לאחר שיחה קצרה, הם נתנו לנו סרבלים של טנקיסטים, וליוו אותנו לסימולאטור. בדרך לשם הגענו למסקנה שתפקיד השריונר מאוד מעניין וכולל עוד דברים חוץ מטיפול בטנק ותפעולו, אלא גם בט"ש, כמו של חי"ר, ואפילו מעצרים.
לאחר תדרוך עם שקד, מדריכת סימולאטורים, והסבר קצר על הפקודות בקשר, הגיע זמן האמת, הרגע שבשבילו נסענו כל-כך רחוק. טיפסנו כל אחד בתורו לטנק, שהיה מחובר בכבלים למערכת שמדמה מצב קרב. ספיר, המדריכה, נתנה לנו הסבר נוסף בתוך הטנק. התיישבנו בתא התותחן, וכאשר הסתכלנו בעינית ראינו צג דיגיטאלי שמדמה מצב אמיתי. הטנק "נסע", וכאשר זיהינו מטרות הורדנו אותן.
כשיצאנו מהסימולאטור, יעל לקחה אותנו לתוך מרכבה סימן 4, הטנק המתקדם ביותר שיש לצה"ל, ובכלל אחד הטנקים הטובים בעולם. קיבלנו הסבר מדויק על כל המערכות של הטנק ועל כל התפקידים שמוצעים לך בתור איש צוות בטנק. הגיע סוף היום והתחלנו לנוע לכיוון השק"ם לאכול משהו. בדרך פגשנו את סגן פרץ, סגן מפקד פלוגה בחטיבה 188, ושוחחנו איתו קצת. הבנו ממנו שהשירות בשריון מאוד מרתק ומעניין ובאותו הזמן מאוד משמעותי לביטחון המדינה שלנו. בעצם, מהיום הזה יצאנו עם ההבנה של התרומה הגדולה של השריונרים למדינת ישראל.
לאחר ארוחה קצרה בסטייקיה של השק"ם, נפרדנו מיעל ויצאנו לכיוון הש"ג. עלינו על אוטובוס ולאחר שש שעות שוב היינו בבית, אחרי יום ארוך ומעניין מאוד. מה למדנו? שהסטיגמות על השריון לא תמיד נכונות. פגשנו שם אנשים זהב עם חוויות מרתקות מהשירות שלהם, שעזרו לנו להבין יותר לעומק על חיל השריון ועל הייעוד שלו. והכי חשוב, נסענו בטנק בפעם הראשונה – אבל לא בפעם האחרונה.
