מי לא רוצה להיות מדריכה בצה"ל. הן מתהדרות בשרוך נחשק, תנועת ידיים ברורות, כריזמה שמושיבה לוחמים ללמוד בכיתה וידע נרחב למדי בנשקים, מערכות מורכבות ותורות לחימה. וזה עוד בלי להזכיר את המוטיבציה, הרעל והמרץ התמידי שבאים עם התפקיד. רגע לפני שאתן מתמיינות לתפקידי הדרכה, ובדיוק כשאתן מתלבטות באיזו יחידה להדריך, פז"ם עושה לכן סדר. ראיינו שבע מדריכות, כל אחת משרתת ביחידה אחרת, אבל כולן מסבירות למה התפקיד אצלן הוא הכי טוב שיש. תותחנים או איסוף קרבי? הגנה אווירית או פיקוד העורף? או אולי בכלל מדריכת חי"ר? כמה זמן נמשך הקורס ועל מה מדריכים? כל התשובות למדריכה המתחילה.
מדריכות איסוף קרבי
הן יודעות כל מה שקורה במדינות האויב, ומכירות ראשונות כל מערכת חדשה שנכנסת לשימוש בחיל. סמל מיכל גרוברמן מסבירה למה איסוף קרבי הוא המקום הנכון להדריך בו.
למה הגעתי לתפקיד: "תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מדריכה. על חיל האיסוף הקרבי לא שמעתי בכלל. הגעתי ליום חשיפה, בו הציגו את כל סוגי ההדרכה, והייתה שם גם מדריכת איסוף קרבי. היא הסבירה על היעוד של החיילים, דיברה על ניווטים ותצפיות, וזה היה נשמע לי מאוד מעניין. יותר מאתגר מחי"ר למשל. ככה הגעתי לתפקיד".
הכשרה: "המדריכות עוברות קמ"ד (קורס מדריכות), שביחד עם הטירונות נמשך ארבעה חודשים. במהלכם מתחלקים למגמות השונות, וכל אחת מתמקצעת בנושא שלה. אפשר להיות במגמת תודעת אויב, בה מעבירים ללוחמים מאפיינים ומידע מודיעיני של הזירות השונות. ומסבירים להם מה מחכה להם שם. מגמה אחרת היא תצפית וסיור, בה מתעסקים יותר בהכוונת כוחות למטרות, ניווטים וקריאת השטח. עוד מגמה היא אמצעים, בה מתדרכים על אמצעי התצפית המשוכללים של החיל. תקופת ההכשרה היא מאוד אינטנסיבית, ודורשת הרבה משמעת עצמית. היינו כל הזמן בכוננות, כמו לוחמים. מה שאני זוכרת זה המון המון למידה. הקורס הוא חוויתי, מדהים, וקשה. מסיימים אותו בתחושה עצומה של גאווה. אחד הזיכרונות המשמעותיים שלי מההכשרה הוא שבוע הניווטים. ניווטנו בבוקר ובלילה, אין כמו למצוא את הדרך הנכונה ולהגיע למיקום המדויק בשטח. זה היה אדיר".
בסדיר: "מכשרים את הלוחמים בקורסים השונים, כל מדריכה בהתאם למגמה שלה. יש המון תחומים. את הטירונים למשל מלמדים להשתמש באמצעים, ללוחמים בגדודים מעבירים הדרכות בהתאם לגזרה שהם עומדים לתפוס, ולקצינים מסבירים על מערכות חדשות שנכנסות לשימוש בחיל. זה מאוד מעניין כי חיל האיסוף הקרבי הוא חדש יחסית, וכל הזמן יש התפתחות. הרבה דברים קורמים עוד וגידים תחת הידיים של המדריכות. אנחנו מוקד הידע המקצועי של החיל. אם נכנסת מערכת חדשה אנחנו הראשונות ללמוד ולהתמקצע. האווירה עם הלוחמים מעולה, אנחנו חברות שלהם אבל יודעות להיות בשיעור הכי רציניות ומקצועיות. יש הרבה גיוון, הרבה פעמים אנחנו יוצאות להדרכות בגדודים ומתנתקות קצת מהבסיס. אנחנו גם מדריכות תצפיתניות, שזה בכלל עולם אחר. אחרי הלוחמים פתאום יושבות בכיתה בנות שרוצות כותרות יפה, וכל הגישה משתנה".
למה דווקא מדריכת איסוף קרבי: "בגלל הגיוון בין הלוחמים, התצפיתניות, ההכשרה והגדודים. בגלל שהמקום של המדריכה בחיל מאוד מכובד ומוערך. בגלל שהחומר שאנחנו מעבירות מעניין מאוד. גם מבחינה טכנית, לדוגמא השנה הכניסו אמצעי חדש ומורכב לחיל. אני בעצמי הלכתי לחברה שפיתחה אותו כדי ללמוד איך להפעיל אותו בצורה הטובה ביותר. גם מבחינה מודיעינית, המדריכות שמעבירות תודעת אויב מבינות את מה שקורה במדינות סביבנו ויודעות לפרשן כל מה שקורה בחדשות. גם מבחינה פיזית התפקיד מאתגר. ללמד לוחמים לנווט, לדעת להוציא מפה, לקרוא אותה ולהבין את השטח, זה אדיר".
חוויה משמעותית מהשירות: "אני לא מכירה מישהי שכל כך מתלהבת מהצבא שלה, אז קשה לי לבחור חוויה אחת. אם בכל זאת צריך אז הרגשתי מאוד משמעותית במהלך מבצע עמוד ענן. הוחלט שאחת הפלוגות תפעיל אמל"ח חדש שאני מדריכה עליו. מ"מ מהפלוגה התקשר אלי לחוץ, ואמר שהאמל"ח לא עובד והם יוצאים לשטח תוך כמה דקות. עזרתי לו, האמל"ח עבד כמו שצריך והוא אמר לי שממש הצלתי אותו. זה סיפוק אדיר".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "לא להירתע בגלל שאת לא מכירה את חיל האיסוף הקרבי. הוא חדש אז זה טבעי, אבל תלמדי, תחקרי, ואל תפסלי בלי סיבה. התפקיד מתאים למי שרוצה לתת מעצמה טיפה יותר, ללמד בצורה הכי מקצועית שיש, ולדעת שהלוחמים יבינו את התפקיד שלהם יותר טוב בזכותה. אם את מחפשת חומר מעניין, שירות עם בנות אדירות ואתגר – איסוף קרבי זה המקום בשבילך".
מדריכות אוכלוסייה לשעת חירום בפיקוד העורף (מאלש"חיות)
הן מכינות את אזרחי ישראל למצב חירום, מצילות חיים, ויודעות לאתר מרחב מוגן לפני שתספיקו להגיד 'צבע אדום'. רב"ט רונית חדד מספרת התפקיד שייקח אותך כל יום למקום אחר.
למה הגעתי לתפקיד: "ביום המא"ה בחנו את יכולות ההדרכה שלי, וכך קיבלתי במנילה את התפקיד. לא שמעתי עליו לפני כן, ולא ידעתי מה בדיוק עושים, אבל כשהבנתי שמדובר בהדרכה, ועוד הדרכה של אזרחים, זה כבש אותי. אין כמעט תפקידים כאלה בצבא, ובמדינה מוקפת אויבים כמו שלנו, שירות בפיקוד העורף נראה לי כמו תרומה גדולה".
הכשרה: מתחילים בטירונות 02 מורחב, טירונות קצת יותר מאתגרת מהטירונות הבסיסית מכיוון שמאלש"חית יכולה למצוא את עצמה במצבי חירום. הטירונות הייתה בזיקים, שמענו הרבה צבע אדום, וכבר בהתחלה הבנו שזה קשור לתפקיד שלנו. אחר כך ממשיכים ל-12 שבועות של קורס בבה"ד פיקוד העורף בצריפין. הקורס מאוד עמוס, לומדים המון חומר, ומתמחים בכל מצבי החירום האפשריים. רעידות אדמה, ירי טילים, שריפות. מעבר לכך יש גם הווי גדול, ישנים ביחד, לומדים ביחד וחווים את הכל ביחד. זה מאוד מגבש ומלמד. הייתי חוזרת לשם עכשיו".
בסדיר: "היום של מאלש"חית מתחיל בבתי ספר. כל שבוע מגיעים לכיתה ה' בבית ספר אחר, ומסבירים לתלמידים על כל הדרכים הנכונות להגן על עצמם במצב חירום. אחר הצהריים אנחנו מדריכות מגוון רחב של אוכלוסיות. במקומות עבודה, מפעלים, חברות, הוסטלים, או בתי אבות, כל מקום והמאפיינים שלו".
למה דווקא מאלש"חית: "כי זה מגוון. יוצא לי להדריך ילדים בבית ספר, אנשים בעלי מוגבלות בהוסטלים, ומנהלים בכירים באלביט. כי אני יודעת שאני נותנת להם מידע שיכול להציל להם את החיים".
חוויה משמעותית מהשירות: "אחרי הדרכה בהוסטל נשארתי במתחם, ועזרתי לכל אחד מהדיירים לאתר את המרחב המוגן הטוב ביותר בחדר שלו, הסברתי והרגעתי אותם. זה מקום שלא הייתי מגיעה אליו אם לא הייתי בתפקיד הזה, ובסוף כשהם אמרו לי תודה הרגשתי סיפוק שאי אפשר לתאר במילים".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "לא להיבהל בהתחלה מראשי תיבות המלחיצים- מאלש"חית. לא הרבה יודעים את המשמעות, אבל אי אפשר לטעות בחשיבות של הדרכה לשעות חירום. התפקיד מתאים למי שאוהבת לעמוד מול קהל, מוכנה להתמודד עם סוגים שונים של אוכלוסיה, ומעוניינת בשירות משמעותי, מלמד ותורם".
מדריכות הנדסה
הן מלמדות לוחמים לעבור מכשולים, לסלק פצצות ולנטרל מוקשים, ויוצאות איתם לתרגילים בשטח. סמל נעמה גלבוע קוראת לכן לבוא להדריך במקום בו חבלה, משוריינים וחי"ר מתחברים – חיל ההנדסה.
למה הגעתי לתפקיד: "אחותי הגדולה הייתה מדריכה בצבא, דרכה הכרתי את העולם הזה ובגללה רציתי גם להדריך. גם היה לי ניסיון בתנועת נוער והרגשתי מתאימה לתפקיד. אחרי שנבחנתי ביום המא"ה קיבלתי את התפקיד במנילה".
הכשרה: מתגייסים ישר לקמ"ד שכולל טירונות ונמשך ארבעה חודשים. במהלך הקמ"ד מתמקצעים בהתחלה בנושאים של מיקוש וחבלה, שהם הבסיס של חיל ההנדסה. בחודש האחרון של הקורס מחלקים את הבנות למדורים השונים, ומתחילים להתמקצע באופן ספציפי. לומדים להדריך על האמל"ח המיוחד של החיל, פומות, נגמ"שים, אמצעי סילוק פצצות, D9 ועוד המון דברים מעניינים. זה ממש אדיר. יש המון מסעות, כשהמשמעותי ביותר הוא מסע הכומתה. הקפיצו אותנו באמצע הלילה,. והלכנו 15 ק"מ עם פק"לים, מוזיקה והמון מורל. בזריחה הגענו לצוק מדהים, שם קיבלנו את הכומתות. המפקדת שלי העניקה לי את הכומתה והייתי בעננים".
בסדיר: "מעבירים ללוחמים שיעורים בכיתה, וגם יוצאים איתם לשטח. הבסיס שלנו נמצא במדבר, וזאת ממש חוויה לנהוג שם ולצאת עם הלוחמים לשטח. אני התחלתי כמדריכת נגמ"ש, ובהמשך קודמתי לתפקיד של מדריכה בכירה, בו אני מרכזת את הפעילות של המדור, מפתחת הדרכה, ומתאמת בין הקצינים והמדריכות".
למה דווקא מדריכת הנדסה: "כי חיל ההנדסה הוא מרתק ומגוון. יוצא להדריך בנושאים קלאסיים של הנדסה כמו מוקשים ומכשולים, אבל יש גם היבטים של חי"ר, ושל כוחות משוריינים, הכל משולב ביחד. כי הקמ"ד הוא ארוך, מקצועי, ויש יחס אישי לכל אחת. כי יש כאן אנשים מדהימים ואיכותיים. פשוט כדאי להגיע".
חוויה משמעותית מהשירות: "כשלוחמים, קצינים ומפקדים, אומרים לי 'בלעדייך לא היינו יודעים מה לעשות'".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "לבוא בראש פתוח. להשקיע, כי מי שמשקיעה בקמ"ד מקבלת בחזרה. לדעת שבחרו בפינצטה כל מדריכה לתפקיד, ולהרגיש משמעותית".
מדריכות שריון
הן נוהגות בטנק, רגילות לכתמי גריז ומוקסמות מהשריונרים. סמל סהר נוימן מבטיחה לכן שבומים של פגזים זה שום דבר.
למה הגעתי לתפקיד: "תמיד רציתי להיות מדריכה, אבל לא הייתי סגורה על חיל מסוים. הייתי בצופים, רציתי לעבוד עם אנשים, והתפקיד עניין אותי. זימנו אותי ליום השמה של תפקידי הדרכה, ובין כל המדריכות שבאו להסביר על התפקיד, הייתה גם מדריכת שריון. היא הייתה לבושה בסרבל, ונראתה מגניבה כל כך. ככה החלטתי סופית שאני רוצה להיות מדריכת שריון".
הכשרה: "הקמ"ד נמשך שלושה חודשים וחצי, ביחד עם הטירונות. במהלכו לומדים ממש כל דבר על חיל השריון ועל מיומנויות הדרכה. איך לעמוד מול קהל, איך לקלוע, איך לתפעל את הטנק, כל מה שצריך לדעת כדי להיות מדריכה מעולה. בהמשך מתחלקים למגמות לפי המקצועות של אנשי הצוות בטנק. החלק המגניב הוא ההתנסות. יוצאים לשטח ומפעילים את הטנק והנשק באופן מעשי. הקמ"ד הוא אדיר גם בגלל שמגיעות בנות מכל הארץ, וכולן בראש שלך. זה ממש כיף".
בסדיר: "המדריכות בסדיר כל הזמן עושות דברים. אין רגע לנוח. אנחנו מכשירים את הלוחמים כשהם עוד טירונים, בהכשרה המקצועית, בקורס המפקדים ובהשלמת הקצונה. מלווים אותם לאורך כל השירות ועוזרים להם להתפתח. אני לדוגמא בתור מדריכה במגמת תותחנות מעבירה חודש וחצי עם הלוחמים, מלמדת אותם על כל טכניקות הירי. זאת תקופה מדהימה, אני תמיד מוצאת את עצמי נקשרת ממש לחיילים".
למה דווקא מדריכת שריון: "זה פשוט הכי טוב. בגלל שאצלנו המדריכות מקבלות כל הזמן פידבקים חיוביים, מחיילים, ממפקדים ומקצינים. השריונרים הם הכי נחמדים והכי מקסימים, יש הווי מיוחד, וזה מורגש בעבודה שלנו. גם רמת המקצועיות שלנו היא גדולה מאוד בהשוואה למקומות אחרים. אחרי הקמ"ד יש ארבעה חודשים של חפיפה במהלכם את לומדת, חוקרת ומבינה לעומק את התפקיד. מדריכות שריון כל הזמן מתקדמות ומתפתחות. גם הרווחתי חברות לחיים בזכות התפקיד. אנחנו כולן ביחד מיום הגיוס. מי שישבה לידי באוטובוס בדרך מהבקו"ם ישנה לידי בחדר כבר שנתיים והיא החברה הכי טובה שלי".
חוויה משמעותית מהשירות: "עשיתי המון דברים שבחיים לא חשבתי שאעשה. לפני הגיוס לא האמנתי שאדע לירות, לנהוג בטנק, לשרוד בשטח. בהתחלה כשרק הגעתי לבסיס, הבומים של הפגזים היו מבהילים אותי, היום אני לא שמה לב אליהם, הם ממש עוברים לידי".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "הקורס הוא תקופה לחוצה ומעט קשה. חשוב לקחת אותה בצחוקים ובחיוך, כי ככה מגלים כמה זה בעצם כיף. אין מה לדאוג, זה תפקיד אדיר ומשמעותי. אני ממש לא רוצה להשתחרר".
מדריכות הגנה אווירית
הלוחמים הם הילדים שלהן, והשמיים הם לא הגבול אלא הגזרה עליה הן מדריכות. סמל ענבר אפל מתגאה במערך שהוא בשבילה הבית.
למה הגעתי לתפקיד: "אחרי המיונים ביום המא"ה קיבלתי את התפקיד במנילה. דוד שלי שירת במערך ההגנה האווירית אז הוא סיפר לי קצת. קראתי על האמל"ח והיעוד של המערך, והתלהבתי ממערכות הנשק השונות שהוא מפעיל. זה שונה מאוד מלהדריך על נגמ"ש או על נשק, התפקיד שלנו הוא להגן על השמיים. זה מיוחד וזה מה שקרץ לי. היום הרבה בנות רוצות להגיע בגלל מערכת 'כיפת ברזל' וההצלחה שלה".
הכשרה: "הקמ"ד מחולק לשניים ונמשך שמונה שבועות. החלק הראשון הוא הטירונות, בה מתמקצעים בנושא האווירי. אחריו בא החלק ההדרכתי. לומדים על התפקיד, על מיומנויות הדרכה, ומתחילים להבין איך עובדות המערכות השונות. לקראת סוף הקמ"ד מתחלקים בין שלושה מדורים, מערכות נשק, זיהוי מטוסים וקליעה. לאחר מכן כל אחת עוברת קורס שנקרא 'הכשרה מדורית' בהתאם למדור אליו היא מיועדת. כשההכשרה מסתיימת נכנסים לתפקיד ומתחילים להדריך".
בסדיר: "להדריך לוחמים זה מקצוע מאוד משמעותי. הרבה פעמים חושבים שלהיות מדריכה בצבא זה כמו צופים. זה לא. אם אני לא אלמד משהו כמו שצריך, הלוחם יגיע לשטח לא מוכן וזה על אחריותי. התחלתי בתור מדריכת מערכות נשק, ועכשיו קודמתי לתפקיד מדריכה ראשית. יום של מדריכת הגנה אווירית מתחיל בשמונה בבוקר. אנחנו נמצאות כמעט כל היום עם הלוחמים, ומעבירות קורסים שנמשכים בדרך כלל בערך חודשיים. זה אדיר, הלוחמים הם כמו הילדים שלך, וכל מה שחשוב לך הוא שהם יצליחו. החניכים הם טירונים, קצינים ומפקדים, לפעמים גם פרחי טיס בשלב הטירונות".
חוויה משמעותית מהשירות: "החוויות הגדולות עבורי הן לעבוד עם לוחם שמתקשה ולא כל כך מסתדר עם החומר שאני מעבירה. בתור מדריכה יש לי הזדמנות לפתח אותו, לעזור לו להשתפר, ולהביא אותו לרמה הכי גבוהה. בקורס הראשון שהעברתי הייתה לי חניכה שהיה לה מאוד קשה. היא לא הצליחה במבחנים, ולא הייתה רגילה ללמוד בכיתה גדולה עם הרבה רעש. לקחתי אותה כפרויקט, עברתי איתה על החומר בסוף כל שיעור, עזרתי לה להתכונן למבחנים, והרגעתי אותה כשהיא הייתה נלחצת. היא עברה תהליך מדהים מתחילת הקורס, וסיימה אותו בציון גבוה מאוד. היא הדהימה את כל המפקדים. זאת הייתה חוויה מאוד מרגשת לראות אותה עומדת גאה בטקס הסיום".
למה דווקא מדריכת הגנה אווירית: "זה מאוד קל. אצלנו ההדרכה מאוד שונה ומיוחדת. בזכותי הדור הבא של הלוחמים ידע להגן על השמיים, וזאת גאווה גדולה. יש דגש מאוד גדול אצלנו על פיתוח אישי, וכל אחת עוברת בשירות מסלול מדהים, משתפרת כל הזמן ומתקדמת. רמת החניכה מאוד גבוהה ואני מרגישה תמיד שדואגים לי ועוזרים לי. באים לבסיס ביום ראשון ואין שביזות, כי זה כמו לחזור הביתה. אנחנו משפחה אחת גדולה. בזמן האחרון המערך הוכיח את עצמו בגדול עם 'כיפת ברזל', וזה מוכיח שאנחנו מקום מיוחד".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "לא להתבאס בשלב השיבוץ למדורים. זה לפעמים קשה לבנות שלא קיבלו את מה שהן רצו, אבל בסופו של דבר זה לא משנה לאיזה מדור הגעת, כי את נמצאת במקום הכי טוב בצה"ל. המדריכות תמיד מתאהבות בסוף במערכת שלהן ומגלות שהתפקיד מדהים".
מדריכות חי"ר
הן עוברות הכשרה של לוחמים, מתחברות לשטח, ויודעות לעשות שמנ"ש. רב"ט דנה כהן מתארת את התפקיד בו אפשר לבדוק ממקור ראשון האם הצנחנים באמת צהובים, מה בעצם קרה להם עם הגולנצ'יקים ואיפה הנחלאווים משתלבים בכל הסיפור.
למה הגעתי לתפקיד: "הגעתי לתפקיד בעקבות חברות שמאוד המליצו עליו. הייתי בצופים ומאוד רציתי להמשיך לתרום בנושא ההדרכה, ידעתי שיש לי רקע בתחום ואוכל לבצע את התפקיד בצורה טובה".
הכשרה: "קמ"ד חי"ר נמשך חודשיים וחצי ביחד עם הטירונות. זאת התנסות אדירה, יש המון הווי בין הבנות והחומר מאוד מעניין. במשך הקורס מתחברים לחוויה החי"רניקית, מסעות, מטווחים, הכל כדי שנכיר את העולם הזה. כך כשלוחם יעמוד מולי יהיה לי מושג מה הוא עובר במסלול ואיך הוא מרגיש. מהקורס אני זוכרת במיוחד ערב הנצחה לחייל מפלס"ר צנחנים שארגנתי עם עוד חברה. היה ממש מרגש ומלמד. בסוף הקורס משבצים את המדריכות למדורים השונים. יש המון מדורים אצלנו. למשל מרגמות, רתק, נגמ"שים, נמר, עורב, גיל ועוד. אחרי השיבוץ למדורים מתחילים בהכשרה ספציפית. למשל אני בתור מדריכת עורב עברתי הכשרה של שלושה חודשים על הטיל עצמו. היינו המון שבועות בשטח, וגם עברנו את הקורס שהלוחמים עוברים, כדי להרגיש איך זה להיות חניך. בסוף הקורס לוחם צנחנים הוריש לי את הכומתה שלו וזה היה מאוד מרגש".
בסדיר: "אני מדריכת עורב בענף גדס"ר בצאלים. אנחנו מכשירות לוחמי גדס"רים באימונים, בהכשרה ובמילואים. מה שמעניין בתפקיד הוא שאני לא מלמדת רק איך ללחוץ על ההדק, אני מלמדת את כל תורת הלחימה של הטיל. איך להשתמש בו, מתי זה הכי מתאים, מה אפשר להשיג בעזרתו. מעבר לכך אני גם מלמדת לנווט, שזה גם מאוד מעניין. בשבוע הראשון של הקורס אנחנו מעבירים שיעורים עיוניים בכיתה, החי"רניקים בדרך כלל לא רגילים לשבת וללמוד. הם מגיעים מהשטח וזה אתגר להצליח לעניין אותם ולרתק אותם".
חוויה משמעותית מהשירות: "אנחנו מסיימים כל שבוע בשיחת סיכום שבוע. אין שבוע שבשיחה לא עולה נושא המדריכות. תמיד מביעים הערכה, מודים לנו על העזרה ומפרגנים לנו. זה לא מובן מאליו בשביל לוחם שבחורה תדריך אותו על נשק, אז עוד לקבל מהם אחר כך מילה טובה זה בכלל אדיר".
למה דווקא מדריכת חי"ר: "קודם כל כי יש אצלנו המון מקומות מעניינים להגיע אליהם. העיסוק נורא מגוון וכל אחת תמצא משהו שמתאים לה. המגוון של החניכים מאוד גדול, כי מדובר בכל חטיבות החי"ר. אני מדריכה גולנצ'יקים, צנחנים, נחלאווים, כל חטיבה זה סיפור אחר לגמרי. חוץ מזה אני גם יכולה ללכת עם כל כומתה חי"רניקית שארצה, והצבעים מאוד מגוונים ומגניבים".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "הרבה בנות מפחדות מהקמ"ד ולחוצות לקראתו. אני ממליצה פשוט ליהנות מהרגע, להיות עצמך בקורס ולקחת את הקשיים בסבבה. לא לדאוג מהעניין הפיזי, יש בר אור ויש מסעות, וגם אני הייתי בטוחה שלא אצליח. אבל בונים במהלך ההכשרה את הכושר ועובדים על זה ביחד, ככה שמי שיש לה מוטיבציה תמיד מצליחה".
מדריכות תותחנים
יש להן רישיון על תומ"ת, הן יודעות לירות רקטות, ויכולות לנהל קרב ארטילרי. סמל תום פולק מבטיחה לכן שאין מקום טוב יותר להדריך בו, ומגלה שחיל התותחנים עוד ימשיך להפתיע.
למה הגעתי לתפקיד: "אני חיילת בודדה, המשפחה שלי בגואטמלה ואני חזרתי לארץ כדי להתגייס. הגעתי בידיעה שאני מאוד רוצה להדריך, עשיתי מיונים וקיבלתי תותחנים. ידעתי שזה מקום מאוד משפחתי וחם ושמחתי מאוד".
הכשרה: "עוברים טירונות 02 ואז קמ"ד. מסיימים תוך ארבעה חודשים ואז מתחלקים למגמות. אפשר להגיע למגמת תותחן, קשר, ניהול אש, ועוד. לומדים על החומר המקצועי, על חיל התותחנים, וגם רוכשים מיומנויות הדרכה, כדי שנוכל להדריך לוחמים. יש אווירה מאוד כיפית, ועושים המון דברים מגניבים כמו להוציא רישיון על תומ"ת ולירות רקטות. זה חוויה ממש הזויה ונדירה".
בסדיר: "מדריכות תותחנים מעבירות קורסים לטירונים, מפקדים, קצינים ומילואימניקים. אנחנו מדריכות על כלי נשק עם הרבה מאוד עוצמה, לפגז שנורה מתומ"ת או לרקטות MLRS יש המון כוח וזה מאוד מרגש. כל הזמן הכלים מתפתחים, והחיל מתקדם בשנים האחרונות בטירוף. יש המון עבודה וזה כיף מאוד".
חוויה משמעותית מהשירות: "עכשיו אני מפקדת בקמ"ד וזאת ממש סגירת מעגל. אני מפקדת על בנות שאני יודעת שימשיכו את המורשת שלנו, ועוזרת לפתח דור חדש של מדריכות מצוינות".
למה דווקא מדריכת תותחנים: אנחנו לא מדריכות רק על כלי אחד ספציפי. אלא מסתכלות על הכל בראייה רחבה ומעניינת. אני מכירה כל מערך בצורה מקיפה, יודעת ללמד תותחנים לנהל את הפעלת האש בקרב ועובדת עם חומר ברמה גבוהה מאוד. חוץ מזה חיל התותחנים הולך ונהיה משמעותי יותר, והתפקיד של המדריכות בהתפתחות שלו מאוד חשוב ומשמעותי".
טיפ למתגייסת לתפקיד: "הקורס לא קל, ולחלק מהבנות הוא אפילו קשה, אבל הוא שווה כל רגע. אין מקום טוב יותר להיות בו מדריכה מאשר חיל התותחנים".