אחרי כל המיונים לתפקיד הפרמדיק, מתחיל הקורס עצמו בארבעה חודשים של קד"צ (קורס קדם צבאי). זהו השלב העיוני של הקורס, בו מדריכים של מד"א מעבירים שיעורים בהם לומדים את כל התכנים התיאורטיים ומתרגלים את הפרקטיקה על בובות תרגול משוכללות. השלב הזה לא פשוט וכולל הרבה מבחנים עיוניים ומעשיים, וכשהוא נגמר בעצם מתגייסים ומתחילים טירונות.
מההגעה אל המטופל ועד העברתו לחדר המיון
זו טירונות רובאי 03 שנמשכת 10 שבועות בערך, וכשהיא מסתיימת סופסוף מתחיל השלב הכי מעשי בקורס - שלב ההשתלמויות. במשך חמישה שבועות עושים משמרות בבתי חולים, במחלקות מיון, ילדים, טיפול נמרץ, לב, חדרי ניתוח וחדרי לידה. לומדים ורואים המון, ומתנסים בדברים מעניינים שעד עכשיו הכרנו רק בתיאוריה.
כשמסיימים בבתי החולים, מתחילים תקופה של כחמישה חודשים במשמרות במד"א. במשמרות האלה יוצאים עם צוות אמבולנס של מד"א לאירועים של טיפול בחולים, בפצועים ובכל מה שבאמצע. במשמרות מתרגלים בנוכחות פרמדיק מוסמך של מד"א ניהול של מקרה מההתחלה ועד הסוף, מההגעה למטופל ועד העברתו למיטת המיון דרך כל הפעולות, התרופות והבדיקות שמבצעים באותו המקרה.
אחרי תקופת המשמרות ניגשים למבחן מסכם מעשי ועיוני, ואחריו, אם עוברים, מוסמכים כפרמדיקים. אחרי ההסמכה שחיכינו לה כל כך הרבה זמן מתחיל החלק הצבאי של הקורס, ההשלמה הצבאית. במהלך ההשלמה לומדים איך משתלב תפקיד הפרמדיק בצבא וביחידות השונות, ביניהן גדודים (חי"ר, שריון, תותחנים, הנדסה, פיקוד העורף), בסיסי הדרכה ואימונים, יחידות מיוחדות ועוד.
מטפלים בכל חייל ואזרח שנפצע
אני התחלתי את התפקיד בגדוד תותחנים. הגעתי לגדוד כשהוא היה בגזרת יהודה ושומרון, ותפסנו שם קו. הפעילות שלי הייתה מגוונת וכללה הקפצות לאירועים צבאיים ומבצעיים, כמו זריקות אבנים והפרות סדר, הקפצות לאירועים רפואיים אזרחיים וצבאיים, כמו תאונות דרכים, נפילה מגובה ואפילו תינוק שפרכס וגם ליווי של מעצרים ופעילויות אחרות שהגדוד ביצע. התקופה הזאת הייתה עמוסה בפעילות, גם ביום וגם בלילה, ולא הייתה משעממת לרגע. אח"כ הגדוד ביצע אימון, במהלכו גם התאמנתי עם כל מחלקת הרפואה ותרגלנו את הפעילות שאנחנו אמורים לבצע אם תפרוץ חלילה מלחמה, וגם, כמו תמיד, המשכנו לדאוג לכל חייל שנפל או נחתך, ואפילו טיפלנו בחיילים שהתהפכו עם רכב משוריין ונפצעו באורח קל. בהמשך תפסנו קו נוסף באזור נהרייה (גבול לבנון), וגם שם נתנו מענה לאירועים אזרחיים ולאירועים צבאיים, שהמשמעותי מהם היה חייל שנפצע מכדור בבטנו.
התפקיד השני שלי הוא תפקיד בטנ"צ ערבה - טיפול נמרץ צבאי. בתפקיד הזה אני תופס כוננות עם צוות של חובשים על אמבולנס בערבה, בעין יהב או ליד אילת. החשיבות והחיוניות של הפרמדיק בתפקיד הזה אפילו יותר בולטת, כי מדובר בגזרה גדולה מאוד עם מספר ישובים, בסיסים צבאיים וקטע כביש ארוך ומסוכן (כביש הערבה). היו לי כאן מספר אירועים שהוקפצנו אליהם, ביניהם תאונות דרכים, חבלה בגלל מכות, החייאה של אזרח, אירועים של כאבים בחזה ופרכוסים. כמעט בכל האירועים האלה הצוות שאיתו אני תופס כוננות מגיע מהר מאוד אל המטופל, נותן טיפול רפואי עם ציוד מגוון, תרופות, מכשירי ניטור וכדומה ונמצא עם המטופלים מספר דקות לא מבוטל עד להעברתם למד"א או למסוק למטרת פינוי.
כיום מסלול הפרמדיק במסגרת חיל הרפואה השתנה במעט. במקום שני תפקידים של שנה, כל פרמדיק עושה תפקיד אחד של שנתיים, כאשר למצטיינים ניתנת אופציה של קידום לתפקידים ביחידות מיוחדות ותפקידים של הדרכה ופיקוד.