הגרעין הקשה: חמש שאלות על המלחמה בין ישראל לאיראן

למה פתחה ישראל במתקפה על איראן ב-13 ביוני?

לאחר שנים ארוכות של התקדמות איראנית בתוכנית הגרעין תחת סנקציות כלכליות ועל רקע מגעים דיפלומטיים בין איראן למערב, החליטה ישראל לפגוע בתוכנית באמצעות פעולה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר, בהצהרה מוקלטת שפרסם ב-14 ביוני, כי ״היינו בדקה ה-90. היה כאן מרוץ של צוותי הגרעין של איראן להביא בעצם ליצירת פצצות גרעין, פצצות אטום להשמדת ישראל״. הרמטכ״ל אייל זמיר טען בפתיחת המבצע ש״הגענו לנקודת האל-חזור״. נתניהו הסביר בריאיון לפוקס ניוז ב-15 ביוני כי ישראל תקפה כעת משום שעמדה מול ״איום קיומי כפול: ראשית, האיום בכך שהאיראנים מאיצים להפוך את האורניום המועשר שלהם לפצצות גרעין, עם כוונה ספציפית ומוצהרת להרוס אותנו. שנית, האצה להגדלת ארסנל הטילים הבליסטיים שלהם לקצב שיאפשר להם לייצר 3,600 בשנה, 10,000 טילים בליסטיים בתוך שלוש שנים, כל אחד במשקל טון, מגיע במהירות של 6 מאך לתוך הערים שלנו (...) אף מדינה לא יכולה לסבול את זה, אז היינו חייבים לפעול״.

מהן מטרות המלחמה?

הממשלה לא הגדירה או פרסמה עד כה את מטרות המלחמה, וכך גם צה״ל. עם זאת, נתניהו הצהיר עם פתיחת המבצע שמטרתו ״לפגוע בתשתיות הגרעין של איראן, במפעלי הטילים הבליסטיים של איראן וברבות מיכולותיה הצבאיות של איראן״. במסיבת עיתונאים ב-16 ביוני אמר נתניהו כי ״היעד הוא להביא לחיסולו (של הגרעין – נ״ש). יכול להיות שהוא יחזור יום אחד, אבל אני מעריך שאנחנו מרחיקים אותו בהרבה זמן (...) יש לנו עוד מטרות, אנחנו הולכים באמת לעשות כאן טיפול שורש״. נתניהו הוסיף כי ״אנחנו רוצים שלוש תוצאות: חיסול הגרעין, ציר הטרור ויכולת ייצור הטילים״.

עד כמה פגעה ישראל בתוכנית הגרעין האיראנית?

חיל האוויר השיג פגיעות מרשימות במתקני גרעין איראניים, ובפרט במתקן בנתנז – מתקן העשרת האורניום המרכזי והגדול באיראן – שהותקף ב-13 ביוני. על פי הערכות ישראליות, המתקן בנתנז הושמד. ״הניו יורק טיימס״ פרסם כי האתר שמעל הקרקע אכן הושמד. הסוכנות לאנרגיה אטומית אישרה שהחלק העליון במתקן, שבו הועשר האורניום, יצא מכלל פעולה, אך לא ברור איזה נזק נגרם למרחב התת-קרקעי שבו נמצאות, בין השאר, צנטריפוגות (צה״ל טען כי גם מרחב זה נפגע בתקיפה).

צה״ל תקף גם את האתר באספהאן. האתר משמש כמרכז מחקר, אך על פי ישראל נעשתה בו המרה של אורניום מועשר לצורך הפיכתו לדלק גרעיני או לפצצה גרעינית. צה״ל מסר כי תקף מעבדות באתר, אך לא פגע במאגרי דלק גרעיני. נתניהו אמר כי מתקן ההמרה הושמד, וכי ״בלעדיו אי אפשר באמת לבנות נשק גרעיני״. הסוכנות לאנרגיה אטומית מסרה כי ארבעה מבנים חשובים באתר ספגו נזק. תשתיות גרעין נוספות באתר, ובהן מאגר אורניום מועשר ברמה של 60% (אותו ניתן להעשיר לרמה הדרושה לנשק גרעיני, 90%, בתוך ימים בודדים), לא הותקפו ככל הנראה.

ישראל תקפה, על פי הטענות, גם מתקן גרעין בכרמאנשאה, וכן באזור אראכ שבו מצוי כור מים כבדים (שמשמש, לכאורה, לצרכים אזרחיים) – אם כי לא ברור אם הכור עצמו הותקף, ולפי צילומי לוויין נראה שהוא לא ניזוק. גורם ישראלי סירב להכחיש או לאשר, בשיחה עם רויטרס ב-19 ביוני, האם ישראל תקפה גם בבושהאר.

כמו כן חיסלה ישראל לפחות 14 מדענים שלקחו חלק בתוכנית הגרעין ובראשם ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית לשעבר פריידון עבאסי-דוואני, והשמידה בטהראן את גיבוי ארכיון הגרעין אותו גנב המוסד ב-2018. היא חיסלה גם אישים רבים בצמרת הביטחונית אשר הובילו את מאמצי ההתחמשות, ובהם רמטכ״ל צבא איראן מוחמד באקרי, ראש מפקדת החירום ר׳ולאם-עלי רשיד וממלא מקומו עלי שדמאני, מפקד משמרות המהפכה חוסין סלאמי, מפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני, היועץ הצבאי הבכיר לח׳אמנאי עלי שמחאני, מפקדי זרועות במשמרות המהפכה ועוד עשרות קצינים בכירים.

ב-14 ביוני התייחס נתניהו בהצהרה מוקלטת לטענות כי הפגיעה בתוכנית הגרעין לא הייתה משמעותית, ואמר כי ״פגענו בתוכנית הזאת פגיעה ממשית (...) פגענו במתקן ההמרה שהוא חיוני להשמשת פצצות גרעין. אנחנו פגענו גם בצוות המוביל של המדענים (...) וזה בוודאי מסב אותם לאחור, וייתכן שמסב אותם לאחור שנים רבות״. מאוחר יותר, בריאיון ל״פוקס ניוז״, אמר נתניהו כי המבצע הסיג את תוכנית הגרעין לאחור ״לא מעט״.

למה ישנן טענות כי תוכנית הגרעין לא נפגעה באופן משמעותי?

מאז תחילת המלחמה טוענים מומחים שונים כי הפגיעה בתוכנית הגרעין עד כה לא הייתה משמעותית, בניגוד לטענת נתניהו. ב״ניו יורק טיימס״ נכתב כי ישראל אמנם ״פגעה קשות באחד מאתרי הגרעין של ישראל (...) אבל כשהשמש זרחה לאחר המתקפה ההרסנית, היה גם ברור עד כמה תוכנית הגרעין האיראנית שרדה, לפחות לעת עתה״.

הטענות נסמכות על כך שישראל לא פגעה במלאי האורניום המועשר שבידי איראן – כך עפ״י הסוכנות לאנרגיה אטומית. ישראל גם לא תקפה את מאגר האורניום באספהאן, וייתכן שגם הצנטריפוגות בנתנז לא נפגעו בהפצצות. מעבר לכך, המכשול העיקרי בהשגת יעד השמדת הגרעין הוא המתקן בפורדו, שבו מוצבות אלפי צנטריפוגות חדישות. המתקן, שנחצב בהר בעומק של 90-80 מטרים, נחשב בלתי-חדיר להפצצה אווירית רגילה. הוא הותקף ככל הנראה פעמיים במהלך המלחמה, אך לא ספג נזק משמעותי.

האם ישראל יכולה לפגוע במתקן בפורדו ולחסל לבדה את תוכנית הגרעין בפעולה צבאית?

מרבית המומחים סבורים שלא. למעשה, לא בטוח שאפילו ארה״ב מסוגלת לכך.

האמריקאים הם היחידים בעולם שמחזיקים בנשק שעשוי לחדור את המתקן בפורדו: GBU-57, או Massive Ordnance Penetrator (MOP) – פצצה חודרת בונקרים עוצמתית במשקל של יותר מ-13.6 טון. הפצצה חודרת לעומק הקרקע. טרם הפיצוץ באמצעות מבנה פלדה עבה, שנועד לרסק סלעים בדרך, ומרעום שמפעיל את חומר הנפץ בשלב מאוחר. ארה״ב מחזיקה בכ-20 פצצות כאלו, וגם בכלי הטיס היחיד שמסוגל להטיל אותו: המפציץ החמקן B-2. כל מפציץ מסוגל לשאת שתי פצצות כאלו. "אנחנו היחידים שיש לנו את היכולת לעשות את זה, אבל זה לא אומר שאני הולך לעשות את זה", אמר טראמפ ב-18 ביוני.

עם זאת, יש ספק האם גם הפצצה האמריקאית מסוגלת לחדור למתקן בפורדו; הפצצה חודרת לעומק של 61 מטרים מתחת לאדמה, בעוד שהמתקן, כאמור, מצוי בעומק של 90 מטרים. על פי הדיווחים, הנשיא דונלד טראמפ ביקש מאנשיו הבהרות בנוגע ליכולת של הפצצה להשמיד את המתקן לפני קבלת החלטה על תקיפה באיראן. "הפצצה חודרת הבונקרים תעבוד״, אמר גורם אמריקאי בכיר. ״זה לא עניין של יכולות. יש לנו את היכולת. אבל יש תוכנית שלמה לתקיפה אפשרית. זה לא רק להטיל פצצה ולהכריז על ניצחון".

גורם ישראלי אמר ל״וול סטריט ג׳ורנל״ כי ישראל מתכוונת לתקוף את האתר ומסוגלת לעשות זאת בכוחות עצמה. אתר ״אקסיוס״ דיווח ב-19 ביוני כי ישראל אמרה לממשל האמריקאי שהיא עשויה לנקוט פעולה קרקעית כדי להשמיד את האתר.

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט כתב, במאמר שפרסם עם ההיסטוריון ניל פרגוסון באתר The Free Press ב-19 ביוני, כי ישראל אינה יכולה להרוס לבדה את המתקן בפורדו, וכי רק חיל האוויר האמריקני יכול לעשות זאת. במאמר מסביר גלנט שהקדיש ״זמן ומאמץ לבחינת הדרכים שבהם ישראל יכולה להשיג את התוצאה עם מטוסי F-15Es שברשותה או בפעולת קומנדו נוסח מלחמת העולם השנייה. אף אחת מהאופציות איננה מציאותית. רק אמריקה יכולה לעשות זאת. רק הנשיא טראמפ יכול להורות על כך״.

הנשיא טראמפ שומר בינתיים את הקלפים קרוב לחזה ומשגר מסרים מעורפלים ולעתים אף סותרים: איום בפעולה צבאית ודרישה לכניעה איראנית מוחלטת, לצד העדפה מוצהרת של מסלול דיפלומטי וניהול מגעים עם בכירי המשטר בטהראן. ב-19 ביוני הודיע הבית הלבן כי הנשיא יחליט בתוך שבועיים איך לפעול באיראן. עמית סגל פרסם כי בישראל לא מתכוונים לחכות לטראמפ לאורך זמן; אם ארה"ב לא תנסה להשמיד את האתר בפורדו, ישראל תעשה זאת בכוחות עצמה.