מתקפת הפתע שבה פתחה ישראל הלילה (ו') נגד איראן כוונה, בין היתר, להתנקשות בחייהם של מפקדים בכירים וגורמים בולטים בהנהגה האיראנית, במנגנונים הצבאיים ובתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים. אלו האישים המרכזיים שחוסלו במתקפה:
מוחמד באקרי: רמטכ"ל צבא איראן
מוחמד באקרי, בן 65, נחשב לדמות הבכירה בהיררכיה הצבאית אחרי עלי חמינאי. הוא נבחר ע״י חמינאי לכהן כראש המטה הכללי של הצבא האיראני ביוני 2016, כשהוא מדלג על פני מועמדים ותיקים ובכירים ממנו, ובגיל 56 היה לקצין הצעיר ביותר שממונה לתפקיד. באקרי הוא מפקד הכוחות המזוינים, אשר לו כפופים הן הצבא האיראני והן משמרות המהפכה.
באקרי, שנולד כמוחמד חוסיין אפשורדי, היה פעיל פוליטי מגיל צעיר, והשתתף בין השאר במצור על השגרירות האמריקאית בטהרן ב-1979 כשהיה סטודנט להנדסה. הוא הצטרף ב-1980 למשמרות המהפכה, שם הקים אחיו הגדול חסן באקרי את זרוע המודיעין הצבאי. כשחסן נהרג ב-1983 אימץ מוחמד את השם באקרי. ב-1988 הוא עבר לצבא האיראני, שהוקם זמן קצר לפני פרוץ מלחמת איראן-עיראק במטרה למזג את הכוחות הלאומיים והכוחות המהפכניים, וכיהן בתפקידי מודיעין ואסטרטגיה. לפני בחירתו לרמטכ״ל כיהן כסגן הרמטכ״ל למודיעין ולמבצעים. הוא סיים דוקטורט בגיאופוליטיקה ולימד באוניברסיטה הגבוהה לביטחון לאומי באיראן.
באקרי נחשב למי שהוביל את ההתעצמות הצבאית של איראן בטילים, בהגנה אווירית ובלוחמה אלקטרונית. עד מינויו לרמטכ״ל הוא מיעט להופיע בציבור ולהתבטא בפומבי, אך מאז פורסמו כמה התבטאויות חריפות שלו, בין השאר נגד ארה״ב. ב-2019, לאחר שארה״ב הכריזה על משמרות המהפכה כארגון טרור, אמר באקרי ש״הכוחות האמריקאיים במערב אסיה הם טרוריסטים״. ב-2022 דיווחה ״רויטרס״ כי באקרי אמר שאיראן תמשיך בפיתוח תוכנית הטילים הבליסטית. באותה שנה טען הבית הלבן כי באקרי שיתף פעולה עם רוסיה במלחמה מול אוקראינה ופיקח על ייצור והעברת כטב״מים לכוחות הרוסיים. בעקבות מעורבותו במלחמה הטילו עליו בריטניה והאיחוד האירופי סנקציות אישיות. מאוחר יותר הוטלו עליו סנקציות גם על ידי ארה״ב וקנדה בעקבות מעורבותו בדיכוי האלים של המחאות באיראן. ב-2023 אמר באקרי כי איראן עשויה לפעול מול ארה״ב כדי לדחוק אותה מהמזרח התיכון. באפריל האחרון נפגש באקרי בטהרן עם שר ההגנה הסעודי – הפגישה בדרג הגבוה ביותר שנערכה בין המדינות מזה שנים רבות.
לאחר חיסול באקרי מונה חביבאללה סיארי למחליפו הזמני. סיארי שימש קודם כסגן הרמטכ״ל לתיאום, וקודם לכן פיקד על חיל הים האיראני. בהמשך מונה לתפקיד עבדולרחים מוסאווי, מפקד צבא איראן. את מקומו של מוסאווי תפס אמיר חתאמי, יועצו הצבאי של חמינאי ומי ששימש כשר ההגנה בממשלת רוחאני בין 2017 ל-2021.
ר'ולאם-עלי רשיד: ראש מפקדת החירום
ר'ולאם-עלי רשיד, בן 72, עמד מ-2016 בראש חאתם אל-אנביה (״חותם הנביאים״) – מפקדת החירום האיראנית אשר אחראית על תיאום הפעולות בין זרועות הביטחון השונות, פיתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות (כמו בסיסים ובונקרים) ומעורבות בפרויקט הגרעין (לרבות בניית המתקנים בפורדו ובנתנז). רשיד הוא אחד מנושאי התפקידים הבכירים ביותר במערכת הביטחון האיראנית.
רשיד השתתף במלחמת איראן-עיראק, ולאורך השנים טיפס בשרשרת הפיקוד הצבאית עד לתפקיד סגן הרמטכ״ל. לאורך השנים היה ממוביליה המוצהרים של המדיניות האיראנית ליצירת קשרים עם ארגונים ומיליציות במזרח התיכון, בהם ראה צבאות איראניים מחוץ לאיראן. הוא איים כי איראן עשויה לתקוף את ישראל, ושכל פעולה צבאית נגד איראן תהיה שגיאה אסטרטגית.
עלי שדמאני: ראש מפקדת החירום
עלי שדמאני מונה למחליפו של ר'ולאם-עלי רשיד כראש מפקדת החירום לאחר חיסולו של האחרון ב-13 ביוני. כמפקד הכוחות המזוינים, הוא נחשב לרמטכ"ל המלחמה מתחילתה. על פי צה"ל, הוא היה האיש המקורב ביותר למנהיג חמינאי.
בעבר מילא שדמאני שורה של תפקידים במשמרות המהפכה, בהם סגן מתאם המטה המרכזי של מפקדת החירום. בתפקיד זה הוטלו עליו סנקציות על ידי האיחוד האירופי בעקבות מעורבותו באספקת מל"טים לרוסיה במלחמתה מול אוקראינה.
ביולי 2024, לאחר חיסולו שמנהיג חמאס איסמעיל הנייה, הבטיח שדמאני "נקמה קשה" מידי איראן. לאחר פתיחת המלחמה וחיסול בכירי המערכת הביטחונית אמר שדמאני כי הפעולות הצבאיות של איראן ימשיכו "בקנה מידה רחב יותר והרסני יותר משהיו עד שהאויב הציוני הפושע והתוקפני יתחרט על מעשיו".
שדמאני הספיק לכהן במשך ארבעה ימים בתפקיד ראש מפקדת החירום לפני שחוסל ב-17 ביוני בתקיפה אווירית של ישראל בטהראן.
חוסין סלאמי: מפקד משמרות המהפכה
חוסין סלאמי, בן 65, כיהן כמפקד משמרות המהפכה מאז 2019. הוא נחשב לדמות מפתח בעיצוב המדיניות האזורית של איראן, השימוש בארגוני פרוקסי וביסוס ״ציר ההתנגדות״. הוא גם מילא תפקיד משמעותי בתוכנית המל״טים והטילים הבליסטיים, והיה מהדוברים התקיפים ביותר באיראן נגד ישראל, ארה״ב וסעודיה. עפ״י דיווחים באיראן, סלאמי חוסל ע״י ישראל בתקיפה במטה של משמרות המהפכה בטהראן.
סלאמי היה סטודנט להנדסת מכונות כשהצטרף למשמרות המהפכה ב-1980, עם פרוץ מלחמת איראן-עיראק (הוא סיים את הלימודים בתום המלחמה). הוא התקדם בתפקידים בארגון, ופיקד בין השאר על חיל האוויר של הארגון, עד שמונה לפני שש שנים לעמוד בראשו במקום מוחמד עלי ג׳עפרי. זמן קצר לפני מינויו הבטיח סלאמי להילחם באויביה של איראן ״במישור הגלובלי, לא רק במקום אחד. המלחמה שלנו איננה מקומית. יש לנו תוכניות להביס את הכוחות העולמיים״. ב-2020, בהלוויית מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, הבטיח סלאמי לנקום באמריקאים, ״נקמה שתהיה קשה (...) ותגרום להם להתחרט״.
ב-2017 הוטלו על סלאמי סנקציות בעקבות החלטת מועצת הביטחון של האו״ם נגד בכירים בתוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית. ב-2019 הוטלו עליו סנקציות ע״י ארה״ב בעקבות ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור, ובשנים שלאחר מכן הוטלו עליו סנקציות נוספות ע״י קנדה והאיחוד האירופי בעקבות מעורבותו בדיכוי המחאות באיראן ובמלחמת רוסיה-אוקראינה.
סלאמי נחשב לאחד ממובילי מדיניות ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון: המעורבות בעיראק, הסיוע הצבאי לצבא אסד בסוריה, שיתוף הפעולה עם חיזבאללה בלבנון והתמיכה בחות׳ים בתימן. בשנים שבהם עמד בראש משמרות המהפכה הובילה איראן בין היתר תקיפות בסעודיה, בכורדיסטאן, בפקיסטן ובסוריה, ותמכה במיליציות שנלחמו בכוחות האמריקאיים בעיראק.
סלאמי התבטא לאורך השנים נגד ישראל, וטען לא פעם שעל איראן להשמידה. ב-2014 הבטיח שאיראן תרדוף את הישראלים ״בית אחרי בית ותנקום כל טיפת דם קדוש בפלסטין״, ובנאום אחר ניבא ש״בקרוב לא יהיה משטר ציוני בעולם״. ב-2018 הזהיר כי אם ישראל תתקוף את איראן, ״הדבר יוביל להשמדתה ולשחרור השטחים הכבושים״. ב-2019 אמר כי איראן מתכננת ״לשבור את אמריקה, ישראל ובעלות בריתן. כוחותינו צריכים לנקות את האדמה מקיומן המזוהם״. ב-2020 טען כי הקורונה עשויה להיות ״מלחמה ביולוגית אמריקאית״.
סלאמי היה ממובילי המתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024, ואחריה אמר שהמבצע ״הצליח מעבר לציפיות״. הוא תקף את מעשיה של ישראל בעזה וקרא לג׳יהאד נגד המערב ולמען שחרור המוסלמים מתרבות המערב.
מוחמד פאכפור, מפקד זרוע היבשה של משמרות המהפכה, קודם לתפקיד מפקד הארגון. מוחמד כרמי החליף את פאכפור בתפקידו.
אסמאעיל קאאני: מפקד כוח קודס
אסמאעיל קאאני, בן 67, עמד בראש כוח קודס – החטיבה המיוחדת מיוחדת במשמרות המהפכה אשר אחראית לפעולות מחוץ לאיראן. קאאני פיקד על כוח קודס מאז ההתנקשות האמריקאית בקאסם סולימאני ב-2020. מקורות איראניים מסרו ל״ניו יורק טיימס״ כי הוא חוסל בתקיפה הישראלית בטהראן, אך ב-24 ביוני, לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, הוא נצפה בחגיגות "הניצחון" בטהראן.
קאאני נולד ב-1957 במשהאד, העיר השנייה בגודלה בטהראן. ב-1980 הצטרף למשמרות המהפכה ושימש כמפקד במלחמת איראן-עיראק. במלחמה פגש את קאסם סולימאני, ולאחריה הצטרף לכוח קודס. קאאני פעל באזור ח׳וראסאן, נלחם בהברחות סמים לאורך גבול איראן-אפגניסטן וסייע לארגון הברית הצפונית במלחמתו נגד הטאליבאן. ב-1997 מונה לסגן מפקד כוח קודס תחת סולימאני. בתפקיד זה לקח חלק פעיל בסיוע למשטר אסד במלחמת האזרחים, והיה הבכיר האיראני הראשון שהודה (בנאום בפני סטודנטים) בכך שכוח קודס פועל בסוריה.
קאאני התבטא בחריפות נגד המעורבות האמריקאית במזרח התיכון ונגד הנשיא טראמפ (בכהונתו הראשונה). ״אמריקה ספגה מאיתנו יותר אבידות מאשר אנחנו ספגנו ממנה״, אמר ב-2017. ארה״ב הזהירה ב-2020 כי קאאני הוא בן-מוות, זמן קצר לפני שחיסלה את מפקדו סולימאני. לאחר מותו של סולימאני אמר קאאני ל״אל-ג׳זירה״: ״אנחנו אומרים לכולם, תהיו סבלניים ותראו גופות של אמריקאים בכל המזרח התיכון״.
קאאני נחשב לאדם נאמן לחמינאי, אך גם לפחות דומיננטי ומוכשר מסולימאני. מאז 7 באוקטובר הוא ספג ביקורת על כישלונה של איראן ב״איחוד הזירות״ נגד ישראל. מאז אוקטובר 2024, נוכח היעדרויותיו מאירועים ציבוריים גדולים, צצו שמועות באשר לגורלו. בין השאר, הועלתה האפשרות כי הוא חוסל ע״י ישראל בביירות, ומנגד – שהוא נעצר בחשד לריגול לטובת ישראל ונגד חיזבאללה.
סעיד איזאדי: מפקד גיס פלסטין בכוח קודס
סעיד איזאדי, בן 61, היה מפקד גיס פלסטין בכוס קודס ונשא באחריות לתיאום בין איראן לחמאס. הוא נחשב על פי ישראל לאחד ממייסדיה של התוכנית להשמדתה. איזאדי חוסל בדירת מסתור בפרובינציית קום בליל ה-21 ביוני, בפעולה שאותה הכתיר הרמטכ״ל זמיר כ״אחת מנקודות המפתח במלחמה״.
איזאדי, בעל תואר שני בהנדסת חשמל, הצטרף למשמרות המהפכה במהלך מלחמת איראן-עיראק. הוא שירת בזרוע המודיעין, ובהמשך הוכשר כקצין באקדמיה הצבאית. בשנות ה-90 הוא פעל על פרויקט הטילים של חיזבאללה בלבנון ועל הברחות נשק דרך סודאן.
ב-2014 מונה איזאדי לראש גיס פלסטין בכוח קודס והיה לבעל תפקיד מרכזי בכינון ״ציר ההתנגדות״. הוא עמד בקשר עם ראשי חמאס בעזה וביו״ש ופיקח על ייצור טילים, הברחות אמל״ח והעברת עשרות מיליוני דולרים לארגון מדי שנה. ב-2019 הטילו עליו ארה״ב ובריטניה סנקציות.
איזאדי, ״איש סודם של סינוואר ודף״ על פי הרמטכ״ל, היה מהאנשים הבודדים שידעו על מתקפת 7 באוקטובר טרם ביצועה. איזאדי נחשף לתוכנית כשבועיים לאחר מבצע ״שומר חומות״ ב-2021 והתבקש לסייע בסכום של חצי מיליארד דולר. שנה לאחר מכן תיווך איזאדי בין מנהיגי חמאס לנסראללה על מנת להציג גם לו את התוכנית להשמדת ישראל. שלושה חודשים לפני 7 באוקטובר ארגן איזאדי פגישה בטהראן בין בכירי חמאס לח׳אמנאי, הנשיא דאז ראיסי ומפקד משמרות המהפכה סלאמי. כעבור חודש נפגש איזאדי עם ח׳ליל אל-חיה, סגנו של סינוואר, והתבקש לפעול מאיראן במקביל לתקיפת חמאס.
במהלך המלחמה בעזה היה אחראי על שיקום כוחו של הארגון ברצועה ועל הפעלת זרועו של חמאס בלבנון. לאחר חיסולו חשף צה״ל מסמכים שנמצאו במפקדה שבה חוסל מוחמד סינוואר, אחיו ויורשו של יחיא סינוואר, ובהם מופיעות תוכניות לחימוש חמאס בעשרות מיליוני דולרים.
ב-21 ביוני חוסל גם בהנאם שהאריארי, מפקד יחידת העברת אמצעי לחימה בכוח קודס. במסגרת תפקידו שהריארי היה אחראי לחימוש שלוחותיה של איראן במזרח התיכון ובכלל זה חמאס, חיזבאללה, החות'ים וארגונים נוספים. שהריארי פיקד, עפ"י צה"ל, גם על העברת מאות מיליוני דולרים מדי שנה לאותם ארגונים באמצעות רשת כספים בטורקיה ובלבנון. הוא חוסל בעת שנסע ברכבו במערב איראן.
אמיר עלי חאג׳יזאדה: מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה
אמיר עלי חאג׳יזאדה, בן 63, כיהן כמפקד חיל האוויר מאז 2009. הוא לקח חלק מרכזי בתוכנית הטילים הבליסטיים ובמתקפות האיראניות נגד ישראל באפריל ובספטמבר 2024 – פעולות שעבורן זכה בעיטור כבוד מהנשיא חמינאי. חאג׳יזאדה חוסל לצד מפקדים בכירים נוספים בחיל האוויר, בהם מפקד מפקדת הכטב״מים טאהר פ׳ור ומפקד ההגנה האווירית דאוד שיחיאן.
חאג׳יזאדה הודה בעבר ואף התגאה בעובדה שאיראן מחמשת כוחות ברחבי המזרח התיכון. ״עד לא מזמן הם התגוננו עם אבנים״, אמר ב-2023 על הפלסטינים בעזה, ״היום יש להם רקטות וחימוש מתקדם״.
ב-2019 הוביל חאג׳יזאדה את תקיפת שדות הנפט בסעודיה, וב-2020 לקח אחריות על הפלת מטוס הבואינג האוקראיני שהביאה למותם של 176 בני אדם. ב-2023 איים חאג׳יזאדה לחסל את הנשיא דונלד טרמאפ ושר ההגנה מייק פומפיאו (שניהם כבר סיימו את תפקידם באותו זמן) כנקמה על חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני.
מג'יד מוסאווי מונה למחליפו של חאג'יזאדה.
ב-21 ביוני חיסל צה"ל את אמין פ'ור ג'ודכי, מפקד אגד הכטב"מים השני בחיל האוויר של משמרות המהפכה. ג'ודכי פיקד על מאות שיגורי כטב"מים ממערב איראן לישראל במהלך המלחמה, ותפס מקום בכיר במפקדה האיראנית לאחר חיסולו של טאהר פ'ור.
מוחמד קאזמי: ראש המודיעין של משמרות המהפכה
מוחמד קאזמי, בן 63, עמד בראש המודיעין של משמרות המהפכה מאז 2022. קודם לכן שימש במשך תשע שנים כראש ארגון הגנת המודיעין - סוכנות לריגול נגדי של המשמרות. כראש המודיעין הוא נחשב לאחראי באופן ישיר להפרת זכויות אדם נגד אזרחים איראניים ובדיכוי האכזרי של ההפגנות במדינה, ובין השאר הוטלו עליו בשל כך סנקציות על ידי ארה"ב ובריטניה.
ב-15 ביוני חוסל קאזמי לצד סגנו, חסן מוחקק, בתקיפה אווירית של ישראל.
ב-24 ביוני, זמן קצר לפני כניסתה של הפסקת האש לתוקף, חוסלו שני בכירים נוספים במודיעין האיראני: מוחמד תקי וספונד, מפקד אבטחת המודיעין של ארגון הבסיג' (מיליציית המתנדבים של משמרות המהפכה); ועלי רזא לוטפי, סגן ראש ארגון המודיעין של המשטרה. כן חוסל מית'ם רזואן-פ'ור, ראש האגף החברתי בבסיג'. על פי דיווח באיראן, באותו יום חוסל גם עלי רזא לטפי, סגן ראש המודיעין של משמרות המהפכה.
ר'ולאם-רזא מהראבי ומהדי רבאני: סגן ראש אגף המודיעין וסגן ראש אגף המבצעים בכוחות המזוינים (בהתאמה)
ר'ולאם-רזא מהראבי שימש כמפקד בצבא במהלך מלחמת איראן-עיראק. ב-2016 התמנה לתפקיד סגן ראש אגף המודיעין של הכוחות המזוינים. ב-2013 התבטא בחריפות נגד שיחות הגרעין עם ארה"ב וטען ש"אם ניסוג, הם יתקדמו, לכן עלינו להתנגד". הוא ביטל את איום הסנקציות וטען שהן נועדו להציב את הציבור מול הרשויות האיראניות, "אבל התנהלנו בעוצמה והתקדמנו מעבר לבעיות האלו".
רבאני שירת במשמרות המהפכה במהלך מלחמת איראן-עיראק כמפקד מחנות צבאיים, כמפקד דיוויזיה וכמפקד מחוז ח'וראסאן. בהמשך שימש כסגן מפקד מטה המבצעים של משמרות המהפכה, וב-2016 מונה לתפקיד סגן ראש אגף המבצעים של הכוחות המזוינים.
מהראבי ורבאני חוסלו בתקיפה אווירית בטהראן.
פרידון עבאסי-דוואני: ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית לשעבר
פרופ׳ עבאסי-דוואני, בן 66, מומחה בפיזיקה גרעינית, עמד בראש הסוכנות לאנרגיה אטומית באיראן מ-2011 ועד 2013. הוא נחשב לדמות מרכזית בתוכנית הגרעין, וכראש הסוכנות האיראנית הוביל מדיניות של הטעיה וסירוב לשיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הוא מונה לתפקיד על ידי הנשיא מחמוד אחמדינג׳אד, הועבר מתפקידו כעבור שנתיים בלבד.
עבאסי, חבר במשמרות המהפכה, מעורב בתוכניות הגרעין והטילים האיראניות מאז 1984. בעבר כיהן כחוקר באוניברסיטת שאהיד בהשתי ועמד בראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת האימאם חוסיין. ב-2010 ניצל מניסיון התנקשות בטהראן לאחר שמטען נפץ הוצמד לרכבו והוא הצליח להימלט. הוא עמד בראש המכון לפיזיקה יישומית, שנועד על פי החשד להסתיר את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן. ב-2020 נבחר לפרלמנט האיראני, ושם הציג קו לוחמני של תמיכה בתוכנית הגרעין האיראנית.
מוחמד-מהדי טהראנצ׳י: מדען גרעין
פרופ׳ מוחמד טהראנצ׳י, בן 60, היה דמות מרכזית בתוכנית הגרעין האיראנית. הוא סיים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית במכון לפיזיקה ולמדעי הסביבה במוסקבה, לימד באוניברסיטת בהשתי וכיהן כנשיא אוניברסיטת אזאד.
בתקיפה הישראלית חוסלו, על פי הדיווחים באיראן, שבעה מדעני גרעין נוספים: אכבר מטלי זאדה, מומחה להנדסת כימיה; סעיד ברג', מומחה להנדסת חומרים; אמיר חסן פקהי, מומחה לפיזיקה; עבד אלחמיד מינוצ'הר, מומחה לפיזיקת כורים; מנסו רעסגרי, מומחה לפיזיקה; אחמד רידא זואלפקרי דאריאני, מומחה להנדסה גרעינית; ועלי באוכאי כתרימי, מומחה למכניקה.
מקורות איראניים מסרו לרויטרס כי לפחות 14 מדעני גרעין חוסלו באיראן בתקיפות ישראליות, בין השאר בפיצוץ מכוניות תופת ב-15 ביוני, במסגרת מה שמכונה "מבצע נרניה". ב-21 ביוני דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית מהר כי גם מדען הגרעין איסר טבטאא'י קאמשה חוסל, ככל הנראה בלב טהראן, ואיתו שני מדענים נוספים. בליל ה-24 ביוני דווח כי ישראל חיסלה בטהראן את מדען הגרעין מוחמד רזא סדיקי, שעמד בראש ארגון המחקר והחדשנות הביטחוני SPND, אשר הוביל את תוכנית הנשק הגרעיני. סדיקי חוסל שעות אחדות לפני כניסת הפסקת האש בין ישראל ואיראן לתוקף.
עלי שמח׳אני: יועצו הבכיר של חמינאי
עלי שמח׳אני, בן 70, משמש כיועץ פוליטי וצבאי בכיר למנהיג איראן עלי חמינאי מאז 2023. הדיווחים הראשוניים לגבי מצבו לא היו ברורים, אך ב-14 ביוני דיווחה התקשורת באיראן כי הוא אכן חוסל. ב-16 ביוני התפרסמה תמונה של שמח'אני בבית החולים, אך ככל הנראה מדובר בתמונה ישנה. ב-21 ביוני צייץ שמח'אני: "גורלי היה לשרוד פצוע - ונותרתי, עדיין מקור לשנאת האויב. הייתי מקריב את עצמי מאה פעמים למען איראן. הניצחון, המואר בחיוכי השאהידים, קרוב".
שמח׳אני היה חבר בצעירותו בארגון גרילה איסלמיסטי, ולאחר המהפכה באיראן הצטרף לכוחות המוג׳אהדין. בהמשך הצטרף למשמרות המהפכה ושימש כקצין בצי המשמרות ובצי הצבא האיראני. ב-1988 מונה לשר הממונה על משמרות המהפכה, ובהמשך כיהן כשר ההגנה והלוגיסטיקה הצבאית תחת הנשיא מוחמד חתאמי. ב-2001 התמודד בבחירות לנשיאות איראן. ב-2005 מונה לעמוד בראש המרכז למחקרים אסטרטגיים של הצבא וכיהן גם כיועץ צבאי לחמינאי, וב-2013 מונה לתפקיד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ע״י הנשיא חסן רוחאני. ב-2023 הוא עזב את המועצה לביטחון לאומי. מאוחר יותר נחשף כי הוא אולץ להתפטר בעקבות קשריו עם ארגון פשע שעסק בחטיפה ובסחר בסמים.
בינואר 2020, לאחר חיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, אמר שמח׳אני כי על איראן להגיב באופן שיהיה ״סיוט היסטורי לאמריקנים״. ארה״ב השיתה עליו סנקציות אישיות.