אחרי שהיו בנתק מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 בימים אלו נעשים צעדים מואצים לקראת חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ירדן לסוריה. התקרבות שמגיעה בעקבות סיום שלטון אסד בסוף השנה שעברה והקמת ממשל מעבר חדש בדמשק, ובאה לידי ביטוי לא רק ברמה הפוליטית – אלא גם בהסכמות מעשיות במגוון תחומים.
ירדן מעוניינת להשתלב במצב החדש בסוריה ולצד זאת, הקלות בסנקציות מצד מדינות המערב וארה"ב מאפשרות חידוש סחר בין המדינות. בנוסף יש להן ענייני ביטחון, גבולות וחשש משותף מארגון טרור שעלול להרים ראש.
ביקור ראשון והידוק קשרים
בשבוע שעבר התקיימו צעדים ראשונים בשטח: שר החוץ הירדני, אימן א-ספדי, הגיע לדמשק בראש משלחת מקצועית שכללה שרים מכמה תחומים. זמן קצר לאחר מכן התקיימה שיחת טלפון בין המלך עבדאללה לנשיא הסורי החדש, אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני). לדברי גורמים דיפלומטיים, השיחה נועדה לפתור חסמים טכניים שהתעוררו במהלך הדיונים.
אתגר הסמים והגבול
אבל לא הכול ורוד. במשך שנים, ירדן התמודדה לבדה עם הברחות סמים ואמל"ח לאורך הגבול עם סוריה. לפי דיווחים, מיליציות המזוהות עם איראן וחיזבאללה, בתמיכת דיוויזיה 4 של מאהר אל-אסד, אחיו של השליט שהופל, הפעילו מפעלי סמים בדרום סוריה.
הצבא הירדני ערך לא אחת קרבות מול מבריחים, ואף ביצע תקיפות מהאוויר נגד מטרות בסוריה. למרות עלייה במספר ניסיונות ההברחה – בירדן מציינים דווקא ירידה בכמות הסמים שנתפסים, מה שעשוי להעיד על פגיעה בתשתית ההברחות.
חשש שדאעש ירים ראש
מקורות ביטחוניים הביעו לאחרונה דאגה מחידוש פעילות דאעש בסוריה. לפי הערכות, הארגון מנסה להתבסס מחדש, לגייס לוחמים – לאו דווקא מזוהים עמו – ולחתור תחת השלטון הסורי החדש. עקב כך, שיתוף פעולה ביטחוני בין ירדן לסוריה הופך לצורך ממשי בשטח, עם פוטנציאל לשילוב היכולות המודיעיניות הירדניות בניסיון לבלום את האיום המתרחב.
מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הזהיר לאחרונה כי סוריה "על סף קריסה", מה שעלול להפוך אותה שוב לכר פורה לדאעש. יחד עם זאת מזכיר המדינה רוביו הביע תמיכה בגישת טראמפ להסיר סנקציות מסוריה, וטען שזו הזדמנות היסטורית: "אם נצליח לייצב את סוריה – זה יקרין יציבות על כל האזור, כולל לבנון, ירדן וישראל".
מעברים ומימון
שיתוף הפעולה נובע מהאינטרסים המשותפים לשתי המדינות. ירדן מייצרת עודפי חשמל ומעוניינת לספקם לסוריה – יוזמה שעשויה גם לסייע ללבנון דרך חיבור רשתות החשמל האזוריות. מנגד, ירדן תלויה בסוריה לאספקת מים מהסכרים המשותפים – דבר שלא מומש על ידי המשטר הקודם למרות הסכמים קיימים גם תחום התחבורה עלה לדיון – במטרה לשפר את המעבר בגבולות ולהפחית עלויות שינוע, מה שעשוי לתרום משמעותית לכלכלה בשתי המדינות.
חלק מהדרישות האמריקאיות מהממשלה הסורית החדשה כוללות גם הסדרה של היחסים עם ישראל, בין אם השתלבות ב"הסכמי אברהם" או במתכונת אחרת. עוד נדרש המשטר לגרש כוחות עוינים זרים מהמדינה ולמנוע פעילות קיצונית משטח סוריה, ואכן לאחרונה דווח על לוחמי מיליציות שגורשו מסוריה ועל מסירת נשקים של פלגים שונים לידי השלטון.