זה אחד מהסיפורים הלא מוכרים סביב 7 באוקטובר. באותו היום כל צה"ל רץ דרומה לעזה, גם אם באיחור של שעות, וגם לצפון שם חששו מפלישת כוח רדואן של חיזבאללה. גם אמצעי התצפית והמודיעין הופנו כולם לגזרות האלה, בעיקר לעזה וזה גרם לכמעט "חור שחור" בזירות רבות שמאיימות על ישראל, מדינות קרובות ורחוקות.
מה שהאזרחים ורוב אנשי צה"ל לא ידעו, זה שממש באותו הזמן התקשרו אנשי יחידת מש"ב – מחלקת שיתופי פעולה בין-לאומיים של אגף המודיעין, לקולגות שלהם בכל העולם, כדי שאלה יסייעו להם "להחזיק זירה" בזמן שצה"ל רץ לעזה עם כל האמצעים שלו.
גופי ביון של מדינות רבות, שאת שמן לא ניתן לפרסם אבל חלק מהשמות מפתיעים מאוד, הפנו את כלי הטיס הבלתי-מאוישים (כטב"מים), הלוויינים ושלל אמצעי איסוף טכנולוגים ואנושיים, לאותן זירות שצה"ל עזב וגיבו את מערך המודיעין הישראלי, כדי שלא יהיו הפתעות משם. המהלך הזה מנע מהאירוע להתרחב בממדים שקשה להעריך ואיפשר למפקדי הצבא להתמקד בהתאוששות מהמחדל בעזה. האירועים האלה חזרו על עצמם כמה פעמים מאז.
יחידת מש"ב, שכבר מזמן גדלה יותר מגודל של מחלקה, זו יחידה באגף המודיעין של צה"ל שמנהלת את הדיפלומטיה המודיעינית ואת הקשרים עם גופי ביון בעולם. הם למעשה מנהלים דיסציפלינה ייחודית שבמרכזה שיטת האיסוף ממקורות זרים, "פורינט" (Forint - Foreign Intelligence), שהיא שיתוף פעולה מודיעיני עם צבאות זרים והעברת מידע שחולקים יחד.
באופן הזה, ישראל למעשה מכפילה ויש שאומרים שהיא יותר ממשלשת את יכולות איסוף המודיעין שלה, בזכות משאבים של גופי המודיעין בעולם, בעיקר ארה"ב אבל גם מדינות מפתיעות באירופה ואפילו מדינות מוסלמיות במפרץ הפרסי.
"אני יכול לבקש ממדינה מסוימת להפנות כטב"ם למקום שמעניין אותי, או לבקש מהם 'חוזי' במקום שלי אין אפשרות להפעיל", הסביר ל-mako אחד מראשי הזירות. מנגד, כשישראל יצאה לתקיפות בתימן, כפי שקרה לאחרונה בנמל חודידה, אנשי המודיעין של מש"ב ידעו להפיק למטוסי הקרב שבקצה מידע מודיעיני מדויק, שהגיע ממדינות נוספות שלא ניתן לציין את השם שלהן.
מה שמפתיע שביחידה עושים את עבודת המודיעין החשאית שלהם ממה שנראה כמו בניין משרדים הייטקי במרכז הארץ. היינו שם כדי לראות איך זה עובד, איך גופי מודיעין ממדינות רבות בעולם משלימים אחד את השני במחקר ואיסוף ומעצימים את היכולות, הרבה מעבר למשאבים שיש לכל מדינה.
מצד אחד זאת כוורת דבורים מלאה בפעילות ומהאחר הרבה מאוד מסכים, מערכות ובעיקר שקט. אחד המקומות המסקרנים ביחידה אלה החדרים שהם כמו אקווריום אטום לעולם שבחוץ, שם מתנהלות שיחות, החלפות מידע, תיאום וישיבות של הקצינים הישראלים עם מקבילים של מגופי המודיעין בשלל מדינות. "אבטחת המידע וההצפנה, הישראלית, קריטית כדי שהשותף ידע שהוא יכול לסמוך עליך, ואנחנו מחזיקים כאן מערכת מודולרית שאין לאף אחד, אפילו לא למוסד ולשב"כ. חדר כזה הוא "גיים צ'יינג'ר" שמאפשר לי לדבר עם עשרות שותפים".
ליחידה הזאת יש מטרה אחת גדולה ועיקרית, שהיא בעצם הגדלת המאגר המודיעיני של צה"ל והעצמת היכולות באמצעות המשאבים המודיעיניים של מי שמכונים שם "השותפים". כל שותף כזה הוא גוף מודיעין צבאי או סוכנות ביון של מדינה זרה. בלא מעט מקרים מדובר בגופי מודיעין של מדינות שפועלות במקומות שישראל לא יכולה לפעול בהם, והם ידעו להגיד מה קורה שם ומעניין את ישראל. עשייה ייחודית ומאוד מיוחדת בתחום המודיעין, שצמחה משמעותית בשנה וחצי האחרונות.
מי שהוביל את השינוי הדרמטי ביחידה, הוא א', אזרח עובד צה"ל, שבמשך שנים היה גולנצ'יק שעבר לעולם המודיעין. בעבר היה לו תפקיד משמעותי ב"מב"ם" – "המערכה שבין המלחמות" אותו שם כולל לתקיפות בסוריה שלפני 7 באוקטובר. כיום הוא חושב שמדובר במערכה ומדיניות כושלת, שהייתה בין הגורמים המובילים למחשבה המוטעית שניתן לחיות עם איום ולנהל אותו.
את יחידת מש"ב קיבל א' אחרי משבר עד כדי מחשבות על פירוק היחידה, ובאמ"ן אומרים שהוא "הטיס אותה לגבהים חדשים ומהפכה של ממש". מש"ב זו יחידת איסוף מודיעין על בסיס מודיעין זר, "פורינט", שאוספים ומטמיעים לכל מערכות אמ"ן.
רגל שניה של היחידה היא איך להבין את השותף. כאשר ראש אמ"ן ביקר לפני כשבועיים בארה"ב, היה שם גם בכיר היחידה, שסייע להבין מה בעצם מעניין את האמריקאים ודרך זה לקחת את האינטרסים שלהם לשילוב עם אלה של ישראל. נקודה מעניינת בעניין הזה, היא שברוב המקרים שיתוף הפעולה הוא אישי, על בסיס כמעט חברי. אנשי היחידה שמעו בלא מעט מקרים את המקביל שלהם ממדינה זרה, אומר להם שלא יתייחסו לביקורת והם איתם מלא.
בהקשר הזה יש לציין שיחידת מש"ב הייתה גם גורם קריטי בשינוי מדיניות של מנהיגים בעולם, אחרי אירועים בעזה. למשל, אחרי תקיפת בית החולים בעזה שעוררה ביקורת על ישראל. כאשר מנהיגים הגיעו לישראל או נפגשו עם גורמים ישראלים, הם קיבלו תיק מודיעיני של היחידה על האירוע. זה גרם לאותם מנהיגים לשנות את העמדה שלהם על האירוע ונטרל את הביקורת שלהם. ביחידה מדגישים שהם לא פועלים למען הלגיטימציה של ישראל, שתפקידם להביא את המודיעין שיגבה את העמדה הישראלית.
היחידה מחולקת לשלושה ענפים עיקריים, ענף מדינות הסכמי אברהם, ענף אירופה והענף המרכזי שכולל את בריטניה ואת ארה"ב, שהם אגב 80 אחוז מפעילות היחידה. למרות האחוזים, היו מקרים רבים שמי שנחשבו "שותפים קטנים" הביאו יכולות ומידע פורץ דרך, שגם מדינות גדולות מאוד לא היו יכולות או שלא רצו לספק.
"השותפים באזור מבינים את השכונה שלנו"
סרן י', ראש חוליה בענף מדינות הסכמי אברהם שעובד מול גופי המודיעין של מדינות אלה, הסביר ש"ביחד אנחנו מנסים לייצר מודיעין רלוונטי איפה שצריך למדינת ישראל". לא מדובר רק במודיעין איסופי, אלא גם במחקר. עבודה מול שותף למשל, מאפשרת למודיעין הישראלי להבין טוב יותר תרבויות אחרות באזור.
לא טבעי לשתף מודיעין עם מדינות ערביות, שבאחריות הענף שבו הוא משרת כראש חוליה. "אתה עושה את זה בזהירות ועם הרבה מחשבה וניהול סיכונים. מדובר במדינות שיכולות לתת לי הרבה דברים שאין במקומות אחרים. בסוף כולנו באותה השכונה עם איומים ומכנה משותף שיש לשני הצדדים. היתרון מולם זה שמדובר במי שמכירים היטב את האזור, נמצאים באזור, מכירים היטב את השכונה שלנו והם מכפיל כוח לאמ"ן. פורינט בא ואומר שלאמ"ן יש איקס יכולות והרבה חולשות, והם נמצאים במקום שאין לי יכולת ומסייעים לי. אגב, זה ממקום של צניעות וענווה, זה מודל חדש שלא היה לפני לדבר ככה עם שותפים ולהגיד ביושר שכאן יש לי חולשה והם מסייעים לי".
סגן ש', קצינה ראש חוליה בענף אירופה מוסיפה ש"העבודה מול האירופאים שונה לחלוטין ממקומות אחרים, זה יותר שת"פ". היא מוסיפה שיש פחות אתגרים בשיח מאשר מול מדינות ערביות. "השת"פ מולם הרבה יותר מבצעי", בנוסף "השותפים שאני עובדת מולם הרבה פחות בירוקרטים ולכן קל לנו להניע דברים וזה מה שהופך את הענף שלנו לבעל קצב עבודה יותר גבוה".
המחשבה של כולם היא שהאמריקאים והבריטים פרוסים פה, וכולם מכירים את זה. אבל "בקואליציה שפרוסה במזרח התיכון יש עוד מדינות, לא מעט מהן שנחשבות קטנות באירופה. הארגונים שאנחנו עובדים מולם אמונים על ביטחון האנשים שלהם במזרח התיכון, וזה החיבור שלנו לשיתוף פעולה מודיעיני. לפעמים ארגון (ביון) קטן של מדינה אירופאית שאין לו בירוקרטיה עוזר לי הרבה יותר ויודע להביא לי ידיעת זהב. אני אעשה הכל לסכל פיגוע נגד כוח אירופאי שנמצא כאן, וזה חלק ממשוואת השת"פ שמביאה אותם לסייע לי".
סגן ק', קצין אופרטיבי שעובד מול השותפים הבכירים ביותר, מנסה להכניס אותנו לעולם ה"פורינט" דרך הלחימה של ישראל נגד המיליציות בעיראק, כשאלה שיגרו לכאן כטב"מים על בסיס יומי, שגם גרמו לנפגעים. "כשלי יש חוקר אחד שמתעסק עם המיליציות, אצל השותפים יש לצורך העניין אגף שלם שנמצא שם, ומכאן גם היתרון היחסי שלהם".
עוד אמר, "אותן מיליציות תקפו אותנו וגם את הנכסים של השותפים שאני עובד מולם ומכאן האינטרס המשותף של שני הצדדים לשתף פעולה מודיעינית". זאת אותה הכפלת כוח שאפשרה למשל לחיל האוויר הישראלי להיות מוכן ליירוט של אותם כטב"מים, או שאותו שותף יסכל בעצמו שיגור כטב"ם לישראל בעצמו וגם זה קרה.
שילוב האינטרסים הזה שהוא הבסיס למודיעין הזר, נכון לכל מקום. "חלוקת העבודה זה לא רק למבצעים. להפך, זה גם לדברים כמו מחקר ותשתית שנבין את הזירות שיש לנו. היום אנחנו רואים גם את ההערכות שהשותף מוציא וזה נותן לנו עוד זוויות. אם למשל אני מעריך שפעיל טרור הולך לשגר טיל והשותף שלי מעריך שהוא לא מתכוון לשגר טיל, חלק מהעניין הוא להבין למה החשיבה שלנו שונה, ויחד כשכולנו על השולחן ניישר קו ונבין את הזירה שמעניינת אותנו טוב יותר", אמר סגן ק'.
כאשר אמ"ן נותן מטרה מודיעינית ליחידת מש"ב, כדי להכין מבצע התקפי או כחלק ממבצע מתמשך או מחקר, מטה היחידה חוקר מי יכול להיות השותף או אפילו השותפים שיכולים לתת להם את המודיעין באותה זירה, ולאחר מכן הם יוצרים קשר עם גוף המודיעין הזר ומנהלים מולם קשר שיספק את אותו מודיעין, שלפעמים לאמ"ן יהיה קשה לייצר. גם ניהול הקשר הזה מורכב מאוד ורגיש. כל פעולה כזאת דורשת מקצועיות מאוד גבוהה והבנה של השותף ומה שהוא יכול לספק.
תהליך הקשר הזה לצורך מידע ממשאבים של מודיעין זר, הוא מקצוע בפני עצמו. לא פעם הקצינים האופרטיביים שהם החזית של הקשר הזה, יטוסו למפגש חשאי באותה מדינה או שינהלו את זה כאן בישראל. לפעמים המפגשים האלה יהיו דווקא באירוע ציבורי או אפילו על כוס של בירה באיזה פאב. כחלק מעבודת המודיעין, הקשר האישי נמצא במרכז העבודה שלהם. סיפור מעניין לאור העובדה שהקצינים והקצינות מישראל בני 23, 24 בעוד שהקולגות שלהם בני 40 ויותר.
המודיעין על החנות בחו"ל שעצר חוליית טרור
סגן ש' מספרת "מקרה אמיתי שקרה לי, עלה איזה מידע במודיעין על משהו שמתחולל באזור מסוים. האינטרס שלנו ושל אחד מאותם שותפים שהדבר הזה לא יקרה, כי זה מקושר לטרור. הצגתי להם את המודיעין והם הלכו עם זה גם לממשל שם. כעבור שבוע, תהליך ממש לא קל, נעצרו שני אנשים שהתגלה כי הם מכרו חלקים ששימשו לטרור". באופן הזה ישראל הצליחה לעצור נתיב אספקה חשוב לארגוני טרור משמעותיים.
"הרבה פעמים יש חנות שנראית תמימה, ובפועל מוכרים שם חלקים שפוגשים אותנו בשדה הקרב. פה אני לגמרי אגיד להם מה אני מצפה שיעשו ואיך יפעלו. חבר, נתתי לך את המודיעין ואני מצפה שיעצרו ותצא בהצהרה לתקשורת על מה שהיה שם. זה מבצע ואירוע לא פשוט בכלל". באופן הזה ישראל, דרך אנשי המודיעין של מש"ב הצליחה לעצור אספקה של חלקים שונים לאמל"ח של מדינות עוינות שכולנו מכירים.
תחום חשוב נוסף אלו המפגשים בין גורמים ישראלים לזרים ברמת הבכירים בצבא ואפילו הדרג המדיני. למשל הביקורים התכופים של מפקד סנטקום, פיקוד מרכז האמריקאי, גנרל קורילה או מפגש בין ראש הממשלה נתניהו לטראמפ. לפני כל מפגש כזה, "אנחנו נדרשים ברמה הכי טקטית לכתוב דף תדרוך מודיעיני. מה הסטטוס כולל של השת"פ בין המדינות. לתת את האינפוט שלנו לקצין או למדינאי הישראלי, ויצא לי להעביר לרמטכ"ל וגם לנשיא המדינה, כדי שיבין מה קורה. לא קרה לי שהיה ביקור או מפגש כזה ולא כתבתי דף עזר", סיפר סגן ש'.
סגן ק', קצין אופרטיבי בענף האמריקאי-בריטי, אמר ש"אני עובד עם אנשי המודיעין של קורילה. כל מי שתחתיו ישירות במודיעין שלו, בכל הדרגים. ככה אני יודע שהוא מקבל את המודיעין שלו. ואם הוא מחליט שהוא רוצה לעשות פעולה, נוודא שהמודיעין יאושר. אם אנחנו יודעים שהוא מגיע לבקר כאן, אנחנו גם יכולים לנצל את ההזדמנות כדי להעביר לו מודיעין ישירות כדי להבהיר את החשיבות". אגב, זה נכון גם לביקור או מפגש של ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב.
מאז מתקפת 7 באוקטובר, הקצינים האופרטיביים מרגישים שהשותפים שלהם בגופי הביון הזרים יותר רוצים לעזור לישראל. "אני יודע במסגרת התפקיד שלי לרתום ואחרי 7 באוקטובר יש לי הרבה יותר לגיטימציה לדרוש כי אני בסיטואציה מורכבת ומסוכנת למדינת ישראל", אמר סרן י' שעובד מול מדינות ערביות במפרץ, "ובאופן חד משמעי אני כחבר שלך יש לי הרבה יותר לגיטימציה ונכונות לבקש שתעזור לי. כשאתה תהיה מחר במצוקה אני אבוא ויעזור לך כי אני מבין למה אתה צריך. זה חלק מהשיח שאנחנו מנהלים איתם, והם איתנו באותו דף".
סגן ש' הוסיפה שיש שת"פים שלפני 7 באוקטובר היא הגדירה אותם כ"בסדר". אבל אחרי "הקשרים יותר פוריים ואנחנו קוראים להם כוכב עולה. הם רוצים לעזור לי גם כחברים. אני יכולה להגיד שבתעבורת חומר, אנחנו מעבירים פי שבע מסמכים. הענף שלי יותר בתחום המבצעי, ופתאום יש שותפים שאנחנו יושבים איתם ברמה המחקרית, מה שלא חשבנו שיהיה לפני. זה השינוי הכי משמעותי". במקרה של האמריקאים ואפילו הבריטים, התחושב הייתה של רק תגידו מה אתם צריכים ונספק.
לפני שיצאתי מהיחידה בקשתי מהם לנסות עד כמה שאפשר לספר על אירוע מבצעי שהביאו לכדי מימוש. "אני לא אגיד שום דבר וזה ברור למה. אבל לדעתי בחצי שנה האחרונה הייתי חלק משבעה אירועים היסטוריים וזה היופי פה", אמר סרן י'. "הפסקתי לספור מזמן את המופעים שאתה יוצא מהם ושואל מה היה כאן עכשיו. אבל עבורי זה בעיקר מפגשי בכירים, שבתקופה מאוד רגישה אחרי כמה אירועים בעזה, ראינו שהצהרות של המנהיג שם שהיו מאוד בעד ישראל וזה היה על בסיס מידע מודיעיני שהצגנו להם", אמר סגן ק', שהוסיף "בכל מקום שיש פעולה משמעותית, ברור שיש מודיעין ואנחנו שם".