תמונות לוויין חדשות מצביעות על כך שעבודות בקרת נזקים ושיקום נמשכות במתקן להעשרת אורניום בפורדו שבאיראן, שהותקף על ידי המפציצים האמריקאיים במבצע "פטיש של חצות" ב-22 ביוני. על פי הדיווחים ותיעוד לוויינים, צוותים איראנים הגיעו למקום, ככל הנראה להערכת נזק. בישראל טוענים לפגיעה קשה באתרי הגרעין וגורם צבאי בכיר מוסיף ש"גם האיראנים עוד לא יודעים מה היקף הנזק שספגו, והם מנסים להעריך את מצבם".
נזכיר שבתקיפה האמריקאית הטילו מפציצי B-2 כ-14 פצצות חודרות בונקרים על אתרי הגרעין בפורדו ובנתנז, בעוד שטילי טומהוק ששוגרו מצוללת אמריקאית פגעו באתר הגרעיני באספהאן. לדברי יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, הגנרל דן קיין, הפצצות מסוגMOP כוונו לעבר שני פתחי אוורור עיקריים בפורדו.
בצילומי חברת Maxar Technologies מיום ראשון השבוע, התמונות כך נמסר מהחברה "חושפות פעילות מתמשכת בסמוך לפתחי האוורור ולמוקדים שנפגעו בתקיפות האוויריות בשבוע שעבר על מתחם העשרת הדלק בפורדו". סמוך לפתחי האוורור תועדו הפגיעות של הפצצות הכבדות מסוג GBU-57 שהוטלו על ידי המפציצים החמקנים.
Iranian activity at the MOP impact points of the underground Fordow Enrichment Plant observed in satellite imagery taken by @Maxar yesterday and today indicate preparations for downhole damage assessment and possible downhole entry of cameras and/or personnel. Imagery from today… pic.twitter.com/urrhDSEoXi
המפקח לשעבר על מתקני גרעין באיראן, דיוויד אולברייט, העומד כיום בראש המכון למדע ולביטחון בינלאומי, ונחשב למומחה מוביל בתחום, אמר כי צילומים משבת הראו ש"האיראנים עובדים באופן פעיל על שני מוקדי הפגיעה של פצצות MOP שחדרו לפתחי האוורור". לדבריו, הפעילות "עשויה לכלול מילוי חוזר של המכתשים, הערכות הנדסיות לנזק שנגרם, וסביר להניח שגם דגימות. המכתשים שמעל לפתחים המרכזיים נותרו פתוחים".
אולברייט זיהה בתמונות פעילות של עגורנים ושופלים. בנוסף כמה ממשאיות שנראות כמשאיות עפר, המיועדות ככל הנראה לפינוי פסולת להערכתו. "להערכתנו, לכל הפחות, איראן תחדיר תחילה מצלמות לעומק, ואם הדבר יתאפשר ויימצא בטוח – תכניס בהמשך גם אנשי צוות. ככל הנראה, הדבר יחל באתר שבו העגורן כבר מוצב", כתב אולברייט בחשבון ה-X שלו.
"לאיראנים קל יותר לגשת לפתחי אוורור מס' 2 (לפי תרשים משרד ההגנה האמריקאי) מאשר לפתחי אוורור מס' 1, וזאת כיוון ש־2 ממוקמים על סלע יציב יותר", המשיך אולברייט. הוא העריך כי בפתח אוורור מספר 1 הקרקע לא יציבה, "תוצאה של פגיעות מרובות של פצצות GBU-57 מסוג MOP שיפוע המכתש תלול במיוחד, והוא נמצא על קרקע רופפת ובלתי יציבה, ולכן לא ניתן להגיע אליו באמצעות עגורן נייד רגיל".
לפי Maxar, בתמונות ניתן לראות "מחפר וכמה אנשי צוות הממוקמים בסמוך לפתח האוורור הצפוני, על רכס ההר שמעל למתחם התת-קרקעי. מנוף נראה פועל בכניסה לפתח או לחור". בנוסף נראים גם מספר כלי רכב נוספים מתחת לרכס, שחונים לאורך דרך שנבנתה לצורך גישה לאתר. כזכור, חיל האוויר הישראלי תקף את דרכי הגישה למתקן לאחר התקיפה של ארה"ב.
על פי צה"ל, פרויקט הגרעין האיראני ספג מכות קשות ש"החזירו אותם שנים לאחור", כפי שאמר גורם צבאי בכיר. הוא הסביר שהתקיפות של חיל האוויר במסגרת מבצע "עם כלביא" פגעו בלב פרויקט האיראני, שנבנה באופן מבוזר וביתירות כדי להתמודד עם מתקפה ישראלית. אולם נראה שהאיראנים לא ציפו למתקפה רציפה של מאות גיחות במשך ימים ארוכים.
במסגרת המבצעים "חתונה אדומה" ו"צא כיוון", חוסלו עשרות מדעני גרעין מהשכבה העליונה והושמד אתר הגרעין בנתנז כמו גם אתרים נוספים, מה שהביא לפגיעה הקשה יחד עם תקיפות של אתרי הנשקה, כלומר האתרים שהופכים את האורניום המועשר לנשק. רבים מאותם אתרים ממוקמים מתחת לאדמה, ולכן הגישה אליהם קשה עבור שני הצדדים, האיראנים והמודיעין הישראלי.