הרמטכ"ל האמריקאי, גנרל דיוויד אולווין, שיתף ברשת איקס (טוויטר) גרפיקה שחושפת פרטים חדשים על מטוס הקרב העתידי מדור 6, ה-F-47 תוצרת בואינג. לצד הגרפיקה כתב גנרל אלווין שחיל האוויר האמריקאי "ימשיך להיות הדוגמה הטובה בעולם למהירות, זריזות וקטלניות". הפרסום מעיד על מצב הפרויקט של מטוס הקרב החמקני מהדור ה-6, שנראה כי היא מתקדם הרבה יותר ממה שחשבו מומחים רבים. עובדה מרשימה, כשמדובר בפרויקט שהתנהל במשך שנים בלי שדלף ממנו אף פרט של מידע.
הגרפיקה שפורסמה על ידי גנרל אולווין מציגה לוח זמנים מאוד שאפתני. על פי הפרסום הרשמי המטוס צפוי להיכנס לשירות מבצעי בין השנים 2025-2029. זה מגיע אחרי שבהצהרות קודמות, כולל אלו שנעשו במהלך ההכרזה הרשמית על המטוס, נטען שה-F-47 מתוכנן לטוס לפני תום כהונתו של הנשיא טראמפ, בשנת 2029.
Our @usairforce will continue to be the world’s best example of speed, agility, and lethality. Modernization means fielding a collection of assets that provide unique dilemmas for adversaries—matching capabilities to threats—while keeping us on the right side of the cost curve. pic.twitter.com/vqjxCdBYid
כעת נותר לראות האם התאריכים בתמונה זו מתייחסים לכך, כלומר מסירה לחיל האוויר האמריקאי של המטוסים הראשונים לצורך המשך טיסות ניסוי והכנות לשירות מבצעי או ליעד שאפתני יותר, של כניסה לשירות מבצעי בפועל. במקרה של מטוס ה-35-F למשל, עבר כמעט עשור בין הטיסה הראשונה לבין כניסתו לשירות מבצעי.
בכוונת האמריקאים לייצר ולהכניס לשירות יותר מ-185 מטוסי קרב מהדור הזה. סביר להניח שמדובר בנתון גמיש, שיכול להשתנות בהתאם לעלויות ולדרישות של חיל האוויר האמריקאי.
עוד עולה שלמטוס F-47 יהיה רדיוס פעולה מבצעי בטווח של כ-1,600 ק"מ בלי תדלוק אווירי. נתון גבוה יחסית שמעיד על צריכת הדלק וביצועי המטוס. מדובר בטווח ארוך יותר מרוב מטוסי הקרב הקיימים בחיל האוויר האמריקאי, שעשוי לאפשר תקיפה בטווח משמעותית ארוך והפחתת עומס מצי מטוסי התדלוק שמתוח כיום ברחבי העולם בשל עומס משימות, שצפוי רק לגדול.
במה שפרסם הרמטכ"ל האמריקאי רואים גם שחיל האוויר של ארה"ב מבצע סיווג נדיר למדי של רמות חתימת המכ"ם הנמוכה, מה שמכונה חמקנות. בקצה הנמוך ביותר נמצא ה-F-35, שרשום כמטוס חמקן בלבד. ה-F-22, שארה"ב לא מוכרת למדינות אחרות והוא מטוס בלעדי שלה, רשום כ-"חמקן+". ה-F-47 עומד בראש הטבלה עם התווית "חמקן++".
אין זה מפתיע שלמטוס החדש יש יכולת חמקנות גדולה יותר מהמטוסים שפותחו ונכנסו לשירות לפניו. מדובר בנתון כללי שלא מספק נתונים שניתן לנתח. אבל הפרסום הזה מעורר עניין כשצריך להוסיף לזה גם את ההובלה האמריקאית בתחום. התעשיות הביטחוניות בארה"ב פיתחו וייצרו מטוסי חמקן כבר משנות ה-80, כשהן בפער אדיר מול המתחרים מרוסיה, סין ומדינות נוספות.
לצד מטוס ה-F-47 בקטגוריית העליונות האווירית של הדור הבא (NGAD) נמצאים מטוסי הסילון הבלתי מאוישים YFQ-42A ו-YFQ-44A. מטוסים אלה מתוכננים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מטוסי דור שישי כמו ה-F-47 על מנת לספק מכפיל כוח עם קיבולת מטען נוספת, עוד חיישנים ומשימות שיבוש והטעיה.
המהירות המרבית של כלי הטיס אלה רשומה כמסווגת, ושניהם מצוידים ביכולות ותכונות חמקנות. כמטוסים קטנים יותר, רדיוס הקרב שלהם קטן יותר בהשוואה ל-F-47 ואינו מפתיע, אבל 1,200 ק"מ עדיין נחשב גבוהה ושם אותם מעל ללא מעט כלי טיס קיימים.
בארה"ב מתכננים לייצר למעלה מ-1,000 כלי טיס בלתי מאוישים מהסוג הזה, כאשר תאריך ההפעלה רשום גם הוא כ-2025-2029. הצגת כלי טיס בלתי מאוישים אלה עם ה-F-47 כבר מההתחלה הגיוני בהתחשב לאור זה שכל מערכת ממנפת את השנייה והם צפויות לעבוד יחד במבנים משולבים. תוכנית ה-NGAD עצמה כוללת הכוללת כלי טיס מאוישים ולא מאוישים, ולא כלי טיס בודד ספציפי.