הם היו שישה, חמש תצפיתניות ולוחם אחד, כולם נחטפו ממוצב נחל עוז ורק הוא עדיין שם, חי, מחכה לחילוץ. בסרטון מהשבי, מתן אנגרסט, שולח מסר למשפחתו: "אני אוהב אתכם, מתגעגע אליכם מאוד. אני לא יודע איך קרתה הסיטואציה הזאת, באמת. אני מקווה באמת באמת לראות אתכם בקרוב".
אמש (חמישי) נחשף ב"עובדה", באישור משפחתו של מתן, תמונות בלתי נתפסות, מרגעי החטיפה שלו, בידי ההמון. בפעם הראשונה אפשר לראות מקרוב את המחבלים וגם את ההמון העזתי שפלש בינתיים למוצב, מבצעים בו לינץ' וחוטפים אותו והוא מחוסר הכרה.
"ראיתי שהוא פצוע, לקח לי שנייה לקלוט – הוא גם חטוף"
הראשונה לפגוש אותו בשבי הייתה נעמה לוי, זה היה עוד בעיצומה של העסקה הראשונה, כשעוד האמינו שממש תכף הם חוזרים הביתה. "בהפסקת אש הראשונה, ביום ה-50 למלחמה בעצם פגשתי את מתן באוטו, בנסיעה, הם העלו אותו לרכב. הוא ישב לידי ולקח לי שנייה לקלוט, שזה גם חטוף. חשבתי בהתחלה שזה גם מישהו מחמאס", היא מספרת להוריו של מתן, ענת וחגי. "הוא היה כזה עם כובע. ראיתי שהוא פצוע בכף יד והוא גם אמר שהוא פצוע ביד השנייה, בכתף, אבל בכף היד ממש ראיתי את הכוויות ואת הפציעה. השובה שאל את שנינו שאלות ואז הבנו", הוסיפה.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה פגשו ישראלים, עד אז – שני החיילים שנחטפו בבוקר השבת ההיא מאותו המוצב הוחזקו בשבי, בנפרד. "בשאלות שאחד השובים שאל, הוא שאל מאיפה הוא, מאיפה אני ואז הבנו ששנינו מנחל עוז", היא מספרת. "הייתה לי איתי כזו שקית עוגיות קטנה ושמעתי שהוא אמר שהוא לא אכל הרבה זמן, הבאתי לו את העוגיות שהיו לי. היה איתנו חטוף נוסף באוטו והוא גם הביא את זה לחטוף הנוסף".
"הבנתי שהוא מנחל עוז, הוא הספיק להגיד שהוא בשריון, שהוא היה בטנק, שהוא ישן ב-6:00 בבוקר ב-7 באוקטובר וקם מהמיטה שלו, הוא גם אמר שעוד שלושה ימים יום ההולדת שלו", סיפרה. "הוא היה נראה פצוע, מבוהל קצת, אבל הוא גם הרגיע אותי ואמר לי: 'יהיה בסדר, יהיה בסדר'. הוא חשב שזה עניין של כמה ימים, שעוד מעט נצא. הוא עשה נראה לי חישוב לעצמו, ואז ירדנו למנהרה - אבל היינו בנפרד".
נחקר במנהרה – לאורך שעות, הכו אותו – עד ש"הבין"
אבל כל הזמן הזה, העיניים של התצפיתניות ובעיקר האוזניים היו מכוונות על מה שקורה ממש לידן, בתאים הסמוכים. "אני זוכרת שאחד מהמפקדים הגדולים ישב איתנו, סיפר לנו שיש חטופים שבוא נגיד, אם הם לא מקשיבים להוראות, למה שהם אומרים להם - הם נותנים להם בראש", סיפרה דניאלה גלבוע. "ברמיזה הוא (השובה) אמר לנו שזה מתן. הוא אמר לנו שמתן הלך לאיזה מקום שהוא לא היה צריך ללכת במנהרה וכשגילו את זה אז... לא עשו, בוא נגיד, לא עשו איתו... לא ריחמו עליו, בוא נגיד. ואז הוא ידע לא לעשות את זה שוב". לדבריה של קרינה ארייב, שהוחזקה עימן גם, המחבלים "אמרו שהם הרביצו לו עד שהוא הבין ושהוא הפסיק ללכת יותר, למקום הזה. הם הסבירו לו שהוא לא צריך לחצות גבולות עד שהוא באמת הבין. לימדו אותו".
"הם מענישים, הם מתעללים, גם אם זה לא פיזית ויש פיזית, אז זה נפשית וזה פסיכולוגית, 'אתם לא תחזרו', 'כמו גלעד שליט'", הוסיפה לירי אלבג. "גם אנחנו עברנו את זה כי גם אנחנו היינו חיילות, 'אתן חיילות, אתן בסוף'. ככה הם אמרו לנו, כי זו התפיסה". הבנים והבנות הוחזקו בנפרד, ולפי עדותה של דניאלה – זכו ליחס אחר. "מאוד נזהרו איתנו בלהגיד על חטופים אחרים, בעיקר על בנים. והדברים שהם אמרו הם מאוד רמיזות כזה ודברים קטנים, אבל את מבינה בתור בן אדם עם... כאילו, עם ראש על הכתפיים, את מבינה. שהתנאים שלהם שונים".
"האמת, קצת לפני שנחתם ההסכם שמענו אותו במנהרה, שהייתי חדר ליד, שמענו אותו נחקר, בחקירה של הרבה שעות, כמה שעות רצוף", סיפרה נעמה. ולירי הוסיפה: "מחבל אחד אמר לי: 'יש לנו חייל מנחל עוז והוא הזהב שלנו'. כמו שהיו אומרים לנו, אנחנו הזהב ש...כאילו "אתן הזהב שלנו", אז היו אומרים: "הוא, זה הניצחון".
"היה איזה מפקד אחד שתמיד היה שואל את מתן מה הוא זוכר מ-7 באוקטובר, אם הוא זוכר בכלל מה קרה ואיך הביאו אותו. אז הוא אומר: 'תשמע, אני לא זוכר כלום'. המפקד ממש ציטט אותו", סיפרה קרינה, על סיפור ששמעה ממפקד המחבלים שהחזיקו בהן. "זה היה אחד הציטוטים, שמתן אמר לו: 'תשמע, אני בכלל מחוסר הכרה הייתי, לא יודע מה היה משמאלי, מימיני'".
לינץ' ברוטלי בידי ההמון
בתיעוד מתוך סרטון החטיפה של מתן, שמשפחתו מפרסמת הערב לראשונה, נראה הטנק סמוך למוצב בשעה עשר בבוקר לערך כאשר המון אדם מוציא אותו בכוח, כשהוא מחוסר הכרה – מתוך הטנק. "הוא נחטף מתוך הטנק ואז הוא עבר לינץ' ברוטלי ממש, על ידי ההמון", סיפרה ענת אימו וחגי אביו הוסיף – "ראיתי את הסרטון שמוציאים אותו, עושים לו לינץ', ואז חוטפים אותו על אופנוע, הוא ללא הכרה, וזרקו אותו מהטנק על הרצפה".
"גם תמיד המפקד הזה אמר שיש לו הרבה כוויות", הוסיפה קרינה. "גם ראו את זה וגם, גם המפקד בא ואומר את זה, את אומרת... גם ראינו ביולי-אוגוסט כזה סרטון שלו פשוט מתאחד עם עוד איזה שלושה חטופים. לא רואים את הכוויות כי הוא עם חולצה. אבל המפקד היה תמיד אומר שכאילו מביאים לו, כאילו, תחבושות וזה, אני לא יודעת אם באמת מביאים לו, אבל ככה הוא אמר".
מוחזק בכלוב, במצב רפואי קשה
עכשיו מתברר שמצבו הרפואי של מתן אילץ את מחבלי החמאס להוציא אותו לגיחה קצרה אל מעל לפני הקרקע רק כדי שישרוד. "אמרו לנו, שהוא באמת פצוע וזה ושאולי יעלו אותו למעלה גם בגלל הפציעה ואז אחרי כמה זמן הוא באמת עבר מקום", סיפרה נעמה. כעבור זמן לא רב התצפיתניות יצליחו לחלץ מהחוטפים שלהן מידע נוסף, גם על המנהרה החדשה שאליה מתן עבר.
"ראיתי את החדר שהם היו בו, זה היה ממש כלוב קטן, עם שער כזה. היינו קוראים לזה 'הכלוב', היא סיפרה. "את לא יכולה לעמוד ישר, כאילו, זהו, התקרה נגמרה", הוסיפה אגם על החלל החשוך והקטן. "ספציפית המנהרה הזאת אנחנו יודעות שזו לא מנהרה שהיינו אמורים לרדת אליה, לא מנהרה שערוכה לקבל חטופים", הדגישה. "כנראה שהביאו אותם כי המצב היה שצריך להביא אותם, אבל אז פחות הייתה שם גישה לאוכל. אני ונעמה היינו שם, וזה היה קשה שם עם האוכל".
"מתן הוא חלק מנחל עוז, הוא חלק מאיתנו, הוא צריך לחזור. עוד בלי שום קשר אפילו לזה הוא חייב לחזור", הדגישה קרינה. "כנראה שבזכותו יש אנשים גם חיים", אמרה דניאלה והוסיפה כי חייבים להשיב גם את חבריו של מתן שנחטפו עימו מהטנק ועדיין מוחזקים בעזה – דניאל פרץ, ואיתי חן: "שלושת הגיבורים האלה צריכים לחזור אלינו, מגיע להם לחזור אלינו. לשניים צריך למצוא מקום קבורה עם כבוד. הם הצילו הרבה אנשים, ולמתן צריך לתת צל"ש ענק בעיניי. הוא הציל אנשים ונחטף, ועכשיו הוא מופקר".
כשנפרדו לשלום מחגי וענת, לקח רגע לקלוט את מה שקרה כאן עכשיו. חמש תצפיתניות שחזרו הביתה ועדיין מרגישות בתפקיד, מוכרחות לשים על השולחן כל בדל מידע שאספו על חברן למוצב שנשאר בשבי. ואולי הפעם האנשים שם למעלה סוף סוף יקשיבו להן ויעשו את הדבר הנכון.