מפקדים ביחידות מילואים ממשיכים להניף דגל אדום בגלל מחסור חמור בחיילים ומזהירים שהמצב גם פוגע במשימות מבצעיות ובכשירות של היחידות. כפי שפרסמנו מוקדם יותר ב-mako, ממוצע הגיוס של אנשי המילואים ירד לאזור ה-70, 75 אחוזים. בחלק מהיחידות מדווחים גם על נתון נמוך יותר אותו הם מכסים עם מתנדבים וסיפוחים זמניים.
מדובר בבעיה ברמה הלאומית, אחריות מלאה של הממשלה, אבל גם של צה"ל, שלא נראה שהם מצליחים להתמודד עם הנושא ואפילו לא מבינים עד כמה המצב חמור. מפקד חטיבת מילואים אמר: "זה כבר הפך להיות שיקול במשימות ובניהול החטיבה. אבל במפקדת קצין מילואים ראשי מקטינים את הבעיה ואפילו אמרו שיצאנו מפרופורציה".
אחרי למעלה משנה של מלחמה צה"ל מתוח עד הקצה בכל הגזרות. הפעילות בעזה התגברה עם כניסת הכוחות של אוגדה 162 לצפון הרצועה שם יש כוונה, לפחות נכון לרגע זה, לכבוש את השטח. מה שדורש הרבה כוחות, וזה גם המצב בציר פילדלפי ובמסדרון. צה"ל גם הרחיב שוב את התמרון הקרקעי בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון יש כיום עשרות גדודים. לכל זה יש להוסיף גם את הכוחות בגבול סוריה, ירדן ומצרים.
כפי שפרסמנו לאחרונה, גורמים בצבא אמרו שהצפי הוא שהנתון ימשיך לרדת כשהם מדברים גם על ממוצע של 60 אחוזי התייצבות ופחות. על פי הנתונים כ-40 אחוז ממשרתי המילואים עשו בין 100 ל-150 ימי מילואים השנה. 24 אחוזים עשו עד 250 ימי מילואים ו-10 אחוזים עשו 300 ויותר ימי מילואים. אלה נתונים שאזרחים לא יכולים לעמוד בהם, כאשר הצפי לשנה הבאה מוערך במאה ימי מילואים בממוצע לכל הפחות ולרבים גם יותר מזה.
"יש תופעה שקטה של יציאה ממילואים, בלי הכרזות והצהרות", אמר מח"ט במילואים. "זה קורה בגלל שילוב של סיבות. העיקריות זה המצב האישי של הלוחמים והקצינים. הם לא רואים את בנות הזוג ואת הילדים שלהם. הם קורסים כלכלית, מאבדים את מקומות העבודה. אני יכול להוציא לך את הלפטופ שלי ולעבור חייל חייל ומפקד מפקד, לכל אחד יש סיבה שאין לי דרך להתמודד איתה".
"ויש עוד משהו", אמר המח"ט במילואים ואז שתק מספר שניות לפני שהמשיך. "לפני שנה כולם התגייסו כי הבינו שזה למען הגנת המדינה באופן הכי טהור של זה. עכשיו אנשים מבינים שיש כאן פוליטיקה, שהמטרות לא מתיישבות עם כלל גווני החברה הישראלית. הם לא אומרים את זה ומחפשים כל מיני סיבות אחרות, אבל גם זה הביא לירידה במוטיבציה לבוא למילואים".
מג"ד שריון במילואים אמר: "מי שהפסיק להגיע אלה לוחמים ומפקדים שלי שנלחמו בעזה, שעשו שלושה סבבים וצברו 190 ימי מילואים. הזמן לא עצר מלכת והם איבדו המון בפן האישי והחברתי, בכלכלי. לא אני ולא מפקדי הפלוגות שלי יכולים לבוא לאדם שעשה 190 ימים ולהגיד לו שהוא בורח מהמשימה ושיתגייס". הוא הוסיף, "הנה אני אומר: המחסור בלוחמים ומפקדים משפיע על המשימות שלי. חד משמעית".
בניגוד לשלל פרסומים, לצבא אין מאגר של עשרות אלפי חיילים שאפשר לקרוא להם מחר. אבל כן צריך לומר שניהול כוח האדם במילואים לקוי, והצבא יכול למצוא ולהכשיר כמה אלפים. העובדה שחטיבות מגייסות אנשים ברשתות החברתיות, מלמדת שזה אפשרי. אבל מדובר בסד"כ קטן וחסר משמעות ביחס למשימות ובטח ביחס לעתיד. צבא המילואים צריך להיות בנוי לעתיד קדימה ולא רק למלחמה שעכשיו.
לצד זה גם ניהול החלוקה של המשימות בין חטיבות המילואים בעייתי מאוד. הצבא לא מבצע חלוקה שווה של המשימות, וכך יוצא שיש חייל שעשה מאה ימים ויש שעשה 200 ושניהם עם אותה הכשרה ומשימה דומה של החטיבה שלהם.
למרות שהנושא שבאחריות אגף המבצעים וקצין מילואים ראשי עלה לא מעט פעמים, דומה ששם טומנים את הראש בחול ואף מנסים להקטין את הבעיה, כפי שהעידו מפקדים רבים במערך המילואים. כל זה לא גורע כמובן מהאחריות המלאה של ממשלת ישראל, שגם היא מתעלמת מהבעיות ואף נמנעת מלהעביר חוקים שיסייעו בגיוס של עוד עשרות אלפי חיילים.
