השבוע יסתיים קורס טיס מספר 170, ועל רחבת המסדרים יעמדו המעטים שהצליחו לעמוד באתגר הקשה, אחרי שלוש שנים ארוכות ומתישות. רגע לפני שזה קורה אנחנו חושפים בפניכם מסורת ארוכת שנים ומרגשת, שנולדה וצמחה באחת מהתקופות הקשות ביותר של קורס הטיס – השנה הראשונה.
השנה הראשונה בקורס טיס כוללת בין השאר את אחד מהמהלכים הכי קשים בקורס: טיסות הצ'קים שבסופן מודחים חלק ניכר מפרחי הטיס. אם זה לא מספיק מדובר בשנה עם היציאות הכי גרועות בצה"ל, שנה שלמה בה החניך יוצא לחופשה פעם ב-28 או 21 ימים, וברובן הוא חוזר לחצרים כבר במוצאי השבת. ואם זה לא מספיק מדובר בשנה בהם הם נאלצים להתנתק ממכשיר הטלפון שלהם, שנה שלמה בה המנוי לא זמין. מפה נולדה המסורת של העברת מסרים מהמשפחות והחברים באמצעות פתקים. ועל זו אחראים חניכי הקורס שמוגדרים כקתפ"טים, או בשפת העם קצין תורן פרח טיס.
סגן א' יסיים את הקורס במגמת נווטי תובלה. "זה קורס מאתגר, קשה וארוך. בשנה הראשונה אתה מנותק מהבית. שנה שלמה אתה סוגר הרבה ובמהלך השבוע אתה בלי טלפון. יש זמנים מוגדרים שמותר לך להשתמש בטלפון ציבורי, אבל מהטלפון שלך אתה מנותק". לא סיפור פשוט עבור הדור הנוכחי, אולם סגן א' מספר שבסוף לא מדובר בגזירה אכזרית מדי, ויש גם יתרונות. "לא היה לי קשה מדי להתנתק מהטלפון. גם ככה אתה מתחיל מסגרת קשה, ובאיזה מקום זה נותן לך את ההזדמנות להיות בקשר טוב יותר עם שאר האנשים ככה שיש בזה גם פן חיובי".
"דמעות בלעדיך"
א' מסביר שהקתפ"טים מקבלים את השיחות של המשפחה או החברים, כל מי שרוצה להשאיר הודעה, כשהם זמינים 24\7. "הם רושמים את ההודעה שמעבירים להם ומעלים את זה על הכתב, כאשר בסוף כל יום אותו חניך תורן מעביר לחניכים את הפתקים".
הוא מספר שרוב הפתקים שמעבירים לחניכים כוללים מסרים של עידוד, איחולי הצלחה ודברים מהסוג הזה. אבל כפי שניתן לראות בתמונות של הפתקים שאנו מציגים פה, יש גם כמה משעשעים למדי. כמו למשל המסר שהעבירו החברות של פרח הטיס מ', שגם את שמן נצנזר ונקרא להן ל' ול'. הן כתבו לפרח הטיס, "גילינו אחת על השנייה ואנחנו מאוד כועסות!". אבל הן הוסיפו גם חלק פרקטי יותר: "הגיעו ציוני הבגרות". וגם "שיהיה לך יום קסום, נתראה ברגילה".
אמו של אחד החניכים מגף ג' העבירה לו מסר מעניין לא פחות, "הגיע רישיון הנהיגה שלך. מזל טוב!". ואנחנו נוסיף שעכשיו הגיע גם רישיון הטיס שלך, מזל טוב!. א' מגף א' קיבל בקשה, "כשאתה על א' תעביר תמונה", וגם מסר של חיזוק ואילו פרח טיס אחר קיבל מסר בו נכתב, "מקווים שהטיסה הראשונה עברה בהצלחה. אי אפשר לתאר כמה אנחנו מתגעגעים אליך". ה"אח הקרוב" כתב לחניך מ', "זה הלילה החמישי דמעות בלעדיך". וגם הוסיף כי "מאז שהלכת חברה שלך לא עוזבת אותנו".
סגן א' מספר שיש סוגים רבים של פתקים, "רובם של הורים שמתקשרים, מזדהים ואומרים לאיזה חניך זה מיועד. לרוב זה פתקים של בהצלחה בטיסות וכאלה שנועדו להעלות את המוטיבציה". הוא מוסיף כי "פה ושם יש גם פתקים מצחיקים עם בדיחות פרטיות, לרוב מהחברים של החניך שברור לך שזה יעלה לו חיוך". והיו גם פתקים של "אנשים שלא ממש מבינים את המשמעות שמאחורי הפתקים, ויוצא שמבקשים ממך להעביר לחייל שייצור קשר דחוף. כמובן שאתה נותן לזה את המענה הראוי".
א' מוסיף שלפתקים האלה יש משמעות מאוד גדולה עבורו ועבור חבריו לקורס, הקשר היחיד לעולם שמבחוץ, "ובשלבים הראשונים שאתה רוצה להתאקלם, ויש כאלה שיותר קשה להם, אני מניח שזה נותן איזה נחת. כיף לראות משפטים מהאנשים שקרובים אליך".
לא הצלחנו לגלות מי המציא את המסורת הזו, גם לא מתי היא נולדה, אבל אין ספק שזו מסורת שמרגשת את פרחי הטיס בתקופה קשה ומתישה, והאמת שגם אותנו.