זה היה בעיצומו של אחד ממשחקי המונדיאל המותחים ביותר. רוסיה וקרואטיה התחרו על העלייה לחצי הגמר וסיימו את המשחק בתיקו. בזמן שהשחקנים עלו להילחם על חייהם בקרב פנדלים, לוחמי גדוד 74 של חטיבה 188 נצמדו למסך. ואז המח"ט פתח בתרגיל פתע.
התרחיש: צוק איתן, סיבוב שני. "יוצאים למלחמה בעזה", הוא אומר למג"ד סא"ל אלעד צורי. חמאס ושאר הארגונים משגרים לשטחי ישראל אלפי רקטות; שריפות ממשיכות לכלות את שדות הדרום; וצלפי חמאס טווחים בחיילים על הגדר. חיל האוויר עושה את שלו, אך לצה"ל ברור שהכוחות הקרקעיים חייבים להיכנס.
צורי מזעיק מיד את כל מפקדי הפלוגות שלו ומקפיץ את כל אנשי המילואים. תוך 12 שעות יש סד"כ ופקודת מבצע. כמו ארי שואג הפורץ מכלוב, הגדוד של צורי יוצא לדרך, וגדודי השריון של היום הם לא גדודי השריון של פעם. היום הם "צוותי קרב גדודיים", או בעגה הצה"לית: צק"ג. יחידות משולבות של טנקים, הנדסה קרבית לוחמי חי"ר ויחידת "רוכב שמיים". אחרי 36 שעות בלי שינה, הם חוזרים לבסיס צאלים לתרגיל לוחמה בשטח בנוי באש חיה.
נוע נוע סוף
בין המבנים ההרוסים, העצים והשיחים, שועטים עשרות טנקים ולוחמים. הגיע הזמן לצאת למלחמה. לצד הטנקים צועדים גם מפקד החטיבה אל"ם גל שוחמי ואיתו קצין שריון ראשי תא"ל גיא חסון, שבוחנים באלף עיניים כל צעד של הלוחמים. "יאללה, קדימה, צאו כבר", הם צועקים לעברם – וזורקים אבן על הטנק כדי להתניע את מי שצריך.
אני רץ לצדם יחד עם קצין אג"ם רס"ן דורי סער. מולנו לוחמי החי"ר יורקים אש מכלי הנשק והמקלעים. המראה מרשים, במיוחד הזריזות בה הם מטהרים את המבנים ופותחים ציר נקי לטנקים, אך שום דבר לא מכין לרגע האמת בו אחד הטנקים משחרר פגז. פיצוץ ענק מפלח את האוויר, ואז דממת אלחוט. אני עומד 2-3 מטרים מהטנק ובקושי נושם. תא"ל חסון, שעומד ממש לידי, לא מניד עפעף. ברגע הזה נופל לי האסימון ואני מפנים שלא כדאי להיות בצד הלא נכון של הכוונת.
רס"ן סער מחזיר אותי לתרגיל. "הם מתרגלים התקדמות בעזה", הוא מסביר. "שטח בנוי הוא אתגר לכל כוח מתמרן. אנחנו מתרגלים את הקרבה של הטנק לחי"ר, להנדסה ולמודיעין הקרבי, מרכזים את כל העוצמה של צה"ל כדי לתת מענה למנהרות, לרחפנים ולשאר האמצעים שחמאס פיתח בשנים האחרונות".
השטח הבנוי כבר לא מאיים כמו בעבר. רס"ן סער מסביר שהוא אפילו הפך ליתרון. "השטח הבנוי מאפשר ללוחמים להסתתר ולנוע באופן חושי יותר. גם הטנקים מוגנים יותר מטילי נ"ט ארוכי טווח. האויב מאוד מורתע, קשה לו לתת מענה למתקפה העמוקה והמהירה". הוא עוד לא מסיים לדבר, והצק"ג יוצא להתקפה משלושה מוקדים שונים. יש דברים שצריך לראות כדי להבין.
כמו דג במים
במערכה הבאה הטנקים יהיו בחזית. במבצע צוק איתן, ללא ספק שעתו היפה של הטנק, השריונרים ירו יותר מ־20 אלף פגזים, חיסלו כמעט 500 מחבלים והשמידו עשרות אתרים. למעשה, רק זרוע היבשה הצליחה לטהר שטחים ממשגרים.
מדובר בשינוי משמעותי מהימים בהם שטחים בנויים היו אימת הטנקים. בעבר, כל מחבל עם מטול יכול היה להשמיד טנק, אך לא עוד. הטנק המציא עצמו מחדש, ומיגון מיוחד וטכנולוגיה מסווגת מאפשרים לו לשחות בשטח בנוי כמו דג במים. זה בדיוק מה שיקרה במלחמה הבאה בעזה. "בסוף גם לחי"ר אין תחליף לתחושת המיגון והעוצמה שהטנק מביא לשטח. החיילים והקצינים רוצים לידם טנקים".
רגע לפני שהלוחמים יוצאים לכבוש עוד יעד, אני פוגש את המג"ד על צריח המרכבה סימן 3 שלו. האיש הוא הטנק והטנק הוא האיש. התרגיל הזה היה הפתעה גם בשבילו. "המח"ט נחת אצלי באמצע המשחק של המונדיאל", הוא מספר. "מהר מאוד דרכתי את כל המערכות מאפס למאה. אנחנו אמנם מתורגלים לזה, אבל כשזה קורה זה מביא אותנו למצב קיצון. התרחיש הוא אמנם עזתי, אך הוא באותה מידה יכול להיות גם תרחיש בצפון".
סא"ל צורי חי ונושם טנקים ויודע טוב מאוד עד כמה הם יכולים להיות קטלניים. ביולי 2006 הוא היה מפקד פלוגת טנקים, ומהראשונים להגיב לחטיפה שפתחה את מלחמת לבנון השנייה. על פועלו במלחמה הוא קיבל את צל"ש אלוף הפיקוד. "הטנק שהתפוצץ ואנשי הצוות שלו שנהרגו היו מהפלוגה שלי", הוא מספר. "יש מעט אנשים שפיקדו על פלוגת טנקים במלחמה. גם כתושב הצפון זו גאווה. הפלוגה השתתפה כמעט בכל קרב גדול במלחמה".
מעניין לציין שבשריון כבר פחות מתרגשים מאיום הנ"ט. "השד לא כזה נורא", אומר צורי. "זה כואב לראות צוות טנק שנפגע מנ"ט, אבל כשמסתכלים מלמעלה על הנתונים, יש ירידה משמעותית בפגיעות נ"ט. זה בזכות הטכנולוגיה, אבל גם טכניקות קרביות שאנחנו מתאמנים עליהן".
הוא חושף שבקרוב החטיבה תקלוט אמצעים נספים. "יש פה שתי פלוגות טנקים, פלוגת צנחנים, פלוגת הנדסה, פלוגה מסייעת, צוותי רוכב שמים, ארטילריה ונמשיך להתרחב. זו עוצמה צבאית שתמיד תהיה חזקה פי כמה מהעוצמה של האויב שלנו", הוא מדגיש, למרות שברור לו שגם המנצחים משלמים מחיר כבד.
עוד בפז"ם:
>> "לספר את הסיפור שלנו זה אתגר, אבל בשנה האחרונה יש שינוי"
>> מבט מבפנים: כך נראה צוות טנק בפעולה
המבחן קרב
האימון מסתיים. לקצינים וללוחמים ברור שבצד השני לא יהיו מטרות קרטון; לוחמים יפגעו, וכן, גם טנקים. ככה זה במלחמה. למרות זאת, הם מבינים שזה התפקיד שלהם – והם מוכנים. לצערנו, נראה שהיכולות שלהם יעמדו למבחן בקרוב.