תפקידו של חיל התותחנים הוא לשתק ולהשמיד את כוחות האויב על ידי הפעלת כוח אש בעומק שדה הלחימה. החיל אחראי על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך, תוך מתן סיוע לכוחות החי"ר ולחיל האוויר.
התותחים אחראים בעיקר לסיוע ישיר לכוחות הלוחמים, בעוד המערך הרקטי ממוקד מטרות בעומק שטח האויב. במקביל, מערכות האיכון מאתרות ומסמנות את ארטילריית האויב, ומעל משלים מערך המזל"טים של החיל את המעגל.
בעבר סבל חיל התותחנים מתדמית לא מלהיבה בקרב המועמדים לגיוס וחיילי צה"ל. טכנולוגיות חדישות וביצועים בקרבות שיפרו את התדמית, ואילולא רעמו התותחים, אפשר היה לכנות זאת "המהפכה השקטה".
סמל החיל: סמל חיל התותחנים כולל זוג תותחים על רקע צבעי החיל: אדום ושחור.
שיעור היסטוריה: חיל התותחנים הוקם ב-1948 והוא מהוותיקים בחילות צה"ל. בראשית דרכו היה אחראי על תותחי השדה, שעד להקמת צה"ל היו בידי המחתרות. הלוחמים הראשונים בחיל היו עולים חדשים, שצברו בעבר ניסיון בתחום התותחנות בצבאות מרחבי העולם. חיילי חיל התותחנים נטלו חלק בכל מלחמות ישראל.
במלחמת ששת הימים הדביקו התומ"תים (תותחים מתנייעים) בקלות את קצב כוחות השריון בסיני ובמלחמת ההתשה סייעו לכוחות הלוחמים על גדות תעלת סואץ. במלחמת יום הכיפורים סיפקו התותחים מחסה באש לחיילים הלכודים במוצבי רמת הגולן. במבצע שלום הגליל סיפק חיל התותחנים אש מדויקת וסייע לכוחות צה"ל, שפרצו לדרום לבנון משלושה כיוונים.
חיל התותחנים השתתף במבצעים "דין וחשבון" ו-"ענבי זעם". במלחמת לבנון השנייה היווה החיל את מוקד האש השני בעוצמתו אחרי חיל האוויר, ופעילותו התרכזה בסיוע לחילות היבשה במתקפה ובמגננה, בזיהוי שיגורי קטיושות, בהשמדת קנים וביצירת לחץ על החיזבאללה על ידי הפצצות מחוץ לכפרים.
במהלך המלחמה נורו למעלה מ-70,000 פגזים לעבר כוחות חיזבאללה וכ-1,800 רקטות "מנתץ". במבצע "עופרת יצוקה" גדודי התותחנים ירו אלפי פגזים לעבר הרצועה. החיל ריכך מטרות ברחבי רצועת עזה, הגן על הכוחות המתמרנים בתוך הרצועה וחיסל מחבלים ומקורות אש. עד היום פועל חיל התותחנים בכל זירה, בכוננות, בפעילויות בט"ש חי"רניקיות ובפעילות מבצעית שוטפת בגזרות לבנון, סוריה, עזה ועוד.
מבנה: בראש חיל התותחנים עומד הקתמ"ר - קצין התותחנים הראשי בדרגת תא"ל. החיל הוא חלק מזרוע היבשה והוא אחראי על בית הספר למקצועות התותחנות בשבטה (ביסל"ת). הכוחות המבצעיים מורכבים מאגדים ארטילריים (א"א) בסדר גודל חטיבתי ומאגדי מילואים.
בנוסף, מכיל החיל גם את מערכי האיכון השונים ואת מרכז חת"ם, מערך האימונים של החיל, הממוקם במל"י (המרכז הלאומי לאימוני היבשה) שבצאלים ובמחנה עמנואל שבג'וליס.
לאחרונה החל החיל להפעיל כמה יחידות מזל"טים, כשהמרכזית שבהן היא "רוכב שמיים" - מזל"ט איסוף המלווה את החיילים מלמעלה ומעביר מידע ומודיעין מדויק בזמן אמת. החיל מכשיר גם קציני קישור, המשובצים ביחידות המתמרנות (חי"ר ושריון) ומהווים את יד ימינו של מפקד הכוחות הקרקעיים בכל הקשור להפעלת האש הארטילרית. בין השאר נדרשים קציני הקישור להפעיל אמצעי תצפית מתקדמים.
"המנתץ" (MLRS) היא מהמערכות המתוחכמות והקטלניות בצה"ל. הוא נועד לתקוף את האויב בעומק השטח באמצעות מערכת רב קנית לשיגור רקטות, המתאפיינת בגמישות וביכולת ניידות ועבירות. להבדיל משאר התותחנים, משגרי ה-MLRS פועלים עצמאית, לרוב במרחק רב מהמשגרים האחרים, מתקדמים בשטח בצירים נסתרים, מסתווים וממתינים למטרה. "מיתר" היא יחידת תותחנים מיוחדת המפעילה טכנולוגיה מתקדמת, שרוב פעילותה מסווגת, ולה מסלול ייחודי.
בחיל התותחנים נקרא הכוח המקביל לכיתה בחילות הירוקים צוות. מפקדו הוא מפק"צ ולא מ"כ. פַלגַה מקבילה למחלקה, ומפקדה נקרא מפל"ג ולא מ"מ. סוללה מקבילה לפלוגה, ומפקדה נקרא מסו"ל ולא מ"פ. האגד מקביל לחטיבה.
תנאי קבלה: פרופיל 72-97 ופרופיל 82-97 ל"מיתר". על מנת להיות לוחם במערך המזל"טים ובשאר היחידות המיוחדות של התותחנים, יש לעבור מיונים מיוחדים וגיבוש. בנות המעוניינות להשתלב בתפקידי לחימה נדרשות לפרופיל 97, קב"א גבוה, מעבר גיבוש לוחמות ותעדוף "לוחמת תותחנים".
מדריכת תותחנים ומיתר נדרשת לפרופיל 72 ומעלה, וקב"א גבוה; השתתפות ביום המא"ה; בחירה ב"תפקידי הדרכה ביחידות השדה" בשאלון ההעדפות; יום השמה בו ייקבע השיבוץ הסופי.
הכשרה: בית הספר למקצועות התותחנות בשבטה, הידוע בזכות האבק המדברי הלבן שלא עוזב את המדים (הפודרה), אמון על הכשרת והסמכת המתגייסים כלוחמים בצה"ל וכתותחנים. הטירונות (רובאי 03) אורכת חודשיים, ובמהלכה מתבצע גם הגיבוש ליחידות המסווגות. המתגייסים ממוינים לסוללות, עוברים שיעורי חיילות, תרגילי פרט, לומדים קליעה, שדאות ועוד. שבוע השדאות המסכם את הטירונות מסתיים בתרגיל משימתי לרמות הצוות והפלגה.
לאחר מכן מגיע שלב האימון המקצועי, הכולל לימוד תכנים מקצועיים, הנוגעים לתפעול מערכות הלחימה והכלים הייעודיים. הכשרות תותחן, "מנתץ" ומערכות איכון אורכות תשעה שבועות. הכשרת משנה טכני אורכת עשרה שבועות ובתום שלב זה נערך מסע הכומתה.
לאחר המסע מגיע שלב האימון המתקדם. במטרה להעמיק את הידע המקצועי נערכים אימוני שטח, ליכוד צוותים, הכנת הסוללה ללחימה וביצוע משימות מבצעיות. האימונים מתבצעים בשבטה או בגדוד, ונמשכים שבעה שבועות. האימון נערך בכל הרמות, מהצוות ועד הסוללה. במהלך ההכשרה נבנה הכושר הקרבי של הלוחמים והם עוברים שיעורים רבים בתחומי החינוך, הקשר, העזרה הראשונה, האב"כ וכו'. מערך האיכון אינו עובר אימון מתקדם.
בשלב השיבוץ המבצעי נשלחים החיילים ליישום הידע המקצועי שרכשו בפעילות מבצעית ארטילרית או בישובי קו התפר, במשך 2-4 חודשים. בסוף התהליך עוברים החיילים לגדודים, והמצטיינים יוצאים לקורס מ"כים וקורס קצינים.
מדריכות תותחנים ומיתר עוברות קורס אינטנסיבי בן ארבעה חודשים, הכולל טירונות, מסעות, מטווחים ולימודים מקצועיים על מנת שהמדריכה תהפוך למקור הידע העיקרי של הלוחמים. המדריכה משתלבת בקורסים ובהדרכות, ומעבירה תכנים במקצועות: תותחן (תרגולות צוות בתותחים, פגזים ומקלעים), איכון (הבאת הפגז למטרה באמצעות אמצעים משוכללים), קשר (בדגש על תשדורות דיגיטליות), משנה טכני (ניהול אש ארטילרית, חישוב נתוני אש ותפעול מחשוב מתקדם), נט"ר (נהיגה וטיפול בכלי רכב קרביים ומשוריינים בשטח) ומנתץ (תרגולות צוות במשגר, ניהול אש במערך הרקטי ותפעול מערכות מחשוב מתקדמות).
ובסדיר: אגדי התותחנים הסדירים מבצעים את משימות הביטחון השוטף בכל הארץ, בגבול לבנון, ביהודה ושומרון ובדרום. הבט"ש היא פעילות חי"ר בדומה לכלל יחידות צה"ל הלוחמות, הכוללת מעצרים ומארבים. בעת מלחמה, משתנה התפקוד לחלוטין והתותחנים חוזרים להפציץ.
תפקידים במסגרת היחידה: מעבר למקצועות התותחנים הלוחמים, משרתים ביחידה חיילים וחיילות גם בתפקידים תומכי לחימה שלישותיים, מנהלתיים, לוגיסטיים, תפקידי הדרכה ועוד.
טווח המערך הרקטי ארוך מזה של התותחים ועושים בו שימוש בתחמושת מצרר, כנגד מטרות לא מבוצרות כמו סוללות ארטילריה ואתרי לוגיסטיקה. "המנתץ" (MLRS) מורכב על נגמ"שי "בראדלי". לכל פלגה, לכל סוללה ולכל גדוד יש מרכז פיקוד, המבצע פעילויות תיאום בטיחות אש (שובלי הלהבה מהרקטות מגיעים למרחק של עשרות מטרים וגזי הפליטה רעילים), מקצה משימות ואחראי על בקרה לוגיסטית.
אחרי שנים של סודיות, הוסר באחרונה מעטה החשאיות מעל שני מערכים של חיל התותחנים שעד כה סווגו "סודיים ביותר": טילי ה"תמוז" הם טילי נ"ט הנחשבים למתקדמים ביותר בעולם; ומערך ה"הרמס", מטוסים בלתי מאויישים המשמשים לאיסוף מודיעין. צה"ל משתמש באופן מבצעי בטילי ה"תמוז" עוד משנות ה-80. הם נחשבים למהירים ביותר ומסוגלים להגיע לטווח של 25 קילומטרים, עם יכולת פגיעה בסוגים רבים של מטרות שעליהן הוא "ננעל", ובמקרה הצורך אף עוקב אחריהן באופן עצמאי. בימי מלחמת לבנון השנייה שיגר צה"ל 600 טילי "תמוז" בעלות של 300 מיליון שקלים. גם במבצע "עופרת יצוקה" ברצועה נעשה במערך שימוש. כלי הטיס הבלתי מאויישים "הרמס 450" נותרו עד כה סודיים, ומצויים בשימוש זרוע היבשה החל משנת 2000. בעודם בשמיים, הם מסוגלים לאסוף חומר מודיעיני ולצלם הן ביום והן בלילה, לסמן מטרות באופן מדויק באמצעות קרני לייזר וכך לסייע לכוחות הפועלים בקרקע תוך תיווך בינם לבין חיל האוויר במידת הצורך. לכלי הטיס יכולת לעבד ולשגר מידע בזמן אמת אל המפקדות. כך מופקים תצלומי אוויר עדכניים ביותר עבור הכוחות הפועלים בקרקע.
מדים: חיילי התותחנים לובשים את מדי החילות הירוקים, נועלים נעליים שחורות וחובשים כומתה בצבע טורקיז, שהחליפה את הכומתה השחורה הוותיקה.
שילוב בנות: בנות משרתות בחיל התותחנים בתפקידים מגוונים: לוחמת "מנתץ" (MLRS), מפעילת מערכות תקשוב, לוחמת ומפעילת איכון ("נורית"), ולוחמת ביחידות המיוחדות (כולל מזל"טים). בנות מתחייבות לשירות חובה בן 36 חודשים. בנוסף, חיילות משרתות בתפקידי מנהלה, שלישות ועוד, וכאמור כמדריכות תותחנים ומיתר, האמונות על חלק נרחב מההכשרה המקצועית של הלוחמים.
כולם יודעים ש: התותחנים קוראים לעצמם "משפחת אש לוחמת". לאורך השנים לא נהנו הלוחמים מדימוי מלהיב בשל העובדה שהתותחנים נתפסים כחיל מסייע, שאינו מסתער ואינו בא במגע ישיר עם האויב. האמת היא שהתותחנים הם חבר'ה איכותיים, המתמקצעים בטכנולוגיה מתקדמת ויכולים להנחית מכה ניצחת וקריטית בזמן אמת, ועדיין להסתכל על הבלגן מרחוק.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל תותחן עוד לא היה לנו, אבל האלוף דן הראל עשה היסטוריה כשמונה בשנת 2007 לסגן הרמטכ"ל, והיה לראשון בתפקיד זה שצמח בחיל.
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il