הקרב על מרון א-ראס, מלחמת לבנון השניה: כוחות של גדס"ר צנחנים, שריון והנדסה מנהלים קרב סוער מול היחידה המיוחדת של חיזבאללה. מכשיר קשר שנלקח מגופתו של לוחם חיזבאללה, מועברת אל חוקר שבויים של יחידה 504, שמאזין ומנתח את מהלכיו של האויב.
רסן ע', קצין שיתוף ארטילריה של הגדס"ר, פותח באש ארטילרית כבדה על כוחות חיזבאללה. המפות הישנות מקשות עליו ואין לו מספיק נתונים. הוא ממשיך בירי שמתקרב בהדרגה לכוחות צה"ל שנלחמים בתוך הכפר. "לפתע אני מקבל סיוע ממקור לא צפוי", הוא מספר: חוקר השבויים שצוטט לקשר של החיזבאללה מצליח להכווין אותו למטרות המדויקות. בזכות אותו מהלך, הוכרע הקרב שהביא גם לפגיעה קשה בחיזבאללה.
במהלך שמונה השנים העוקבות, חלה בצה"ל קפיצת מדרגה אדירה שהפכה את מפקדי הסיוע החטיבתי לקצינים ששולטים בכמות אדירה של אש. כיום בכל חטיבה ישנו קצין תותחנים המשמש כמס"ח. אותם קצינים מנהלים מפקדה מפלצתית המכונה "המכלול" – גוף המשלב שליטה ותיאום של כוחות ארטילריה בזירות קרב. במסגרת השינוי של השנים האחרונות, המכלול אחראי גם על הכוונת אש ממסוקי ומטוסי קרב, על ירי טילים מדויקים וגם על אש מהים.
במהלך מבצע צוק איתן, תחת פיקודם של המס"חים, הוכיח המכלול את חשיבותו - כוחות צה"ל נכנסו לרצועה לאחר "ריכוך" ארטילרי של יעדים ויצאו תחת אש מסייעת. כדי להבין את חשיבות התפקיד ישבתי עם שלושה ממפקדי הסיוע החטיבתי. הם סיפרו על הקפיצה הטכנולוגית של תפקידם, כמו גם סיפורי קרבות מסמרי שיער ממבצע צוק איתן. רס"ן במיל' ק' - מס"ח גולני, רס"ן ע' - מס"ח 188 ורס"ן במיל' ש', מס"ח 7.
האש שלפני המחנה
"אם עד לא מזמן האש היבשתית נשענה כולה על ארטילריה בלבד, הרי שהיום יש לנו מגוון רחב יותר. מאש מאוד מדויקת, דרך סמי-מדויקת ועד לאש סטטיסטית", מציין גורם בכיר בחיל התותחנים. "אנחנו יודעים לתת את זה במגוון טווחים ועוצמות ובהתאם למה שדורשים מאתנו. כמובן שהמסה המרכזית היא הארטילריה, מהסיבה הפשוטה שזו עוצמת אש גדולה שמגיעה במהירות ולכל מקום שאנחנו רוצים. זו אש מאוד גמישה, כל מה שצריך זה לצודד את הקנה מסיוע לחטיבה 7 ולעבור לחטיבה 188".
לדברי הגורם הבכיר, במלחמת לבנון השנייה ירה החיל את כמות פגזי הארטילריה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלו, כולל מלחמת יום כיפור. "למעלה מ-150,000 פגזים. זו עוצמה מטורפת. זו עוצמת אש שמלווה את הכוחות לפני הכניסה וכמובן גם במהלך הפעילות. אנחנו מבינים שצריך יותר אש כי האויב הוא נסתר הרבה יותר מאשר בעבר". ההרחבה המשמעותית של כמות האש, מסתמכת על מודיעין, מה שמחזק את הדיוק המופתי של הכוחות. "אם יש לי מודיעין על אדם מחלון, אני יודע לייצר אש מתאימה לאותו חלון. אם יש לי מודיעין על אדם בדירה, אבל אני לא יודע איפה הוא בתוכה, אז יש לי יכולת אש שמנטרלת את כל הדירה".
תפקיד המס"ח הפך בשנים האחרונות לעסק מורכב במיוחד. לא פשוט להעיף פגז של 45 ק"ג לנקודה מדויקת בין הנמ"ר של מ"פ פלס"ר גולני לבין זה של מג"ד 51 (כפי שקרה במבצע האחרון). "כדי שהקשר בין היחידות בשטח לארטילריה יפעל כמו שצריך, אנחנו שמים שם את האנשים שלנו - מס"ח ברמת החטיבה וקש"א ברמה הגדודית. הם משתתפים באימונים וכשמח"ט ומג"ד נכנסים לקרב, הם צמודים ומדברים פנים אל פנים".
כיום המכלול מחולק למחלקות: מחלקה אווירית - שם יושבים טייסי קרב ותיקים, מחלקת מודיעין, מחלקת ארטילריה ומחלקת אש מדויקת שמאויישת בידי קצינים של מיתר ויחידות נוספות. "לכל תחום יש את התת קטגוריה שלו, שעל הכל מנצח המס"ח", ציין הבכיר.
רס"ן ע', מס"ח 188, מספר שבמבצע האחרון הבשלות של התפקיד אפשרה לנהל קרבות על פי הספר: "במרכז הרצועה ניהלנו קרב התקפה של צוות חטיבתי שכלל בתוכו את כל מרכיבי הקרב והאש והגענו מנקודה אחת לשנייה עם אפס נפגעים ובזמן מהיר. הייתי על הטנק וזה תאם בדיוק למה שתרגלנו. בוא נגיד שהצד השני חטף את מה שהיה צריך לחטוף".
רס"ן במיל ש', מס"ח 7, משרת בחטיבה מאז 1994. הוא התחיל כקמב"ץ סיוע והתקדם עד לתפקיד הנוכחי. בשירותו הוא חווה את ישיבת צה"ל בדרום לבנון ואת שלל המבצעים שהתרחשו לאורך השנים. "תמיד היה מנהל סיוע חטיבה שניהל את הנשק הסטטיסטי, אבל היום המס"ח מחזיק תפקיד עצום. הצוות גדל פי ארבע במצבה שלו וגם במערכות. אתה מנהל מטוסי קרב, מסק"רים וטילים מדויקים. אני מעריך שבעתיד יכנסו עוד תפקידים לאחריות המס"ח. נוספו תחתי קצינים שלא גדלו בחיל התותחנים, טייסים ויחידות מיוחדות".
רס"ן ק', מס"ח גולני, מוסיף: "צוק איתן זה דוגמה למשהו שנבנה לאורך שנים. אני מניח שזה עוד ילך ויתחדד כי היכולות גדלו וגם כמות אמצעי האש. היום יש לחטיבה כמות אמצעי אש שבעבר הייתה לאוגדה שלמה. היו לנו ימים שתקפנו 150, 200 מטרות. תסריט שלא העזנו להעלות אפילו בתרגילים".
סיכון מקצועי: "הנמ"ר שלי ספג שלושה טילי נ"ט"
בימים אלה נמצא רס"ן ק' במקום הכי שונה משדות הבוץ של עזה, עמק הסיליקון, או ליתר דיוק אוניברסיטת סטנפורד, שם הוא עושה פוסט דוקטורט. "הייתי אמור לטוס ביולי ובשבוע הראשון של צוק איתן שלחתי להם מייל שאני לא מגיע ונעלמתי", סיפר. הוא מצא את עצמו הכי רחוק מהכיתות הממוזגות של האקדמיה, אבל עבורו לא מדובר במשהו חריג. הוא לחם בלבנון השנייה, בעופרת יצוקה ובעמוד ענן. לצוק איתן הוא הגיע כמס"ח גולני, צמוד למח"ט - אל"מ רסאן עליאן.
"בהתחלה התכוננו למשהו אחר ממה שעשינו לבסוף" הוא מספר. הם היו אמורים להיכנס לשכונה ביום שישי, אולם זה לא קרה בגלל שלא הצליחו להבריח משם את כל האזרחים. את האינדיקציה לכך שהאוכלוסייה התפנתה, הם קבלו רק ביום שבת. "זה משהו שהיה חשוב לצבא. ירינו עשנים לצדי השכונה כדי לגרום להם להבין שאנחנו מגיעים".
כבר בהתחלה נוצר הרבה מאוד חיכוך בין לוחמי גולני למחבלי חמאס. "שעתיים אחרי הכניסה היה כבר אירוע הנגמ"ש שהתפוצץ. אני נמצא עם המח"ט בחפ"ק שנמצא בחזית ורואה הכל בעיניים שלי, יחד עם המכלול. תוך כדי ההתפתחויות אנחנו מעלים את רמת האש. היה חשש לחניבעל וירינו בצורה מדודה עדיין ואחראית לחסימה".
המכלול של ק' תיעד את פשעי המלחמה של חמאס לטובת הפעלת אש מדויקת של טילים, טנקים ותותחים לעבר היעדים, עד להשמדתם בידי חיל האוויר. "היה לנו ברור שמי שמפקד על האירוע נמצא באותם יעדים".
בגולני מבינים שחמאס "נלחם עד הסוף" והמכלול מגביר את האש הנפיצה לשטח הבנוי. לוחמים מגדוד 13 והגדס"ר נפגעים וגם המח"ט נפגע כשהמכלול לצדו. "רסאן החליט להיכנס והגענו לגדוד 51, אז חטפנו כמו גדולה של טילים, משהו סביב ה-30 טילי נ"ט. רסאן נפגע וגם הקש"א של 51 נפצע", מספר ק'. "הנמ"ר שלי חטף 3 טילים ברצף. אני לא ידעתי שהקש"א של 51 נפצע ובקשר הוא צועק עלי לירות. כל זה ואני עשרה מטרים ממנו".
למרות הירי הכבד, כולל הטילים שפגעו בכלי שלו, רס"ן ק' מנהל את האש בצורה רגועה. "אני מכיר את כולם באופן אישי ומתקשר לכל מג"ד ארטילריה שנמצא ברצועת עזה ב'ורד הרים' ואומר להם - תעלו ברשת ניהול אש חטיבה ותתחילו לירות לאן שאומרים לכם. למכלול אני אומר תירו קרוב אלינו. בשלב הזה אנחנו יורים 150 מטרים מהכוחות שלנו ואני קורא להם לירות יותר קרוב. אנחנו חוטפים פגיעות ישירות של טילים בכלים והיה ברור שצריך לירות יותר קרוב".
במקביל, ניהל המכלול את הפינוי המוסק של המח"ט ושל שאר הפצועים. הוא יוצר קשר עם מפקד האגד הארטילרי ומבצע את ניהול האש בצורה יותר מסודרתף, מהטלפון האישי שהרים למג"דים. ק' מציין שבשלב הזה הובן שצריך לעשות "משהו חריג".
"כולם חוטפים ואני מדבר עם מפקד האגד כשברור לנו שאי אפשר לירות לפה ולשם גם אם זה קרוב. על סמך מידע מודיעיני אנחנו מחליטים על שלוש נקודות שנמצאות במרחק לא רב מהכוחות שלנו. הכנסנו את כולם לכלים שלא יפגעו ובתוך דקות נחתו 600 פגזי נפיץ על השכונה, כשאני רואה את האש בצורה טובה. השכונה פשוט רעדה. זה משהו שלא היה מאז מלחמת לבנון הראשונה". אותה התרחשות נעשתה בתיאום מופתי בין כוחות תותחנים שפזורים בגזרות שונות ובשילוב מודיעין. כמו שק' אומר, המטרה הייתה להציל חיי חיילים ולא לעשות "רעידת אדמה".
התוצאה הייתה מהירה מאוד. אחרי 12 שעות של לחימה רציפה "ללא הפסקה של שניה", הירי של חמאס פסק לחלוטין ובאופן מידי. "זה היה מדהים כשמקביל לכל, קבלנו פידבקים מודיעיניים על פגיעה במחבלים. דברו על למעלה ממאה הרוגים כשאנחנו יודעים שלא היו שם אזרחים". עוד הוא הוסיף "הייתי בסלוקי, הייתי בבינת ג'בל ובעוד מקומות ואף פעם לא ספגתי אש כזו. בעצם היה לנו בינת ג'בל בכל גדוד". כל אלה רק הגבירו אצלו ובמכלול את תחושת הסיפוק מהתוצאה המידית.
עוצמת אש קטלנית
המס"ח הפך לאחראי של כל האש שמגיעה לחטיבה: ירי טילי תמוז, הפעלת אש מהאוויר של מטוסי קרב ומסוקים, ואש מהים. "כדי לעשות את זה עומד לרשותו 'מכלול אש' שכולל לא פחות מ-15 קצינים שנמצאים במפקדה הקדמית של החטיבה. יש לו מערכות שו"ב ותקשוב מאוד מתקדמות ודרכן הוא יודע לדבר עם המודיעין, חיל האוויר או יחידת מיתר שמפעילה נשק מדויק. מתחת לזה, יש למס"ח גם את הקש"אים, שנמצאים ברמת הגדוד ואת קציני התצפית הקדמיים שנמצאים בחזית".
הגורם הבכיר מספר שכבר שמונה שנים, אנחנו נמצאים בתהליך של בניין כוח ושינוי, שהציג את פירותיו בצוק איתן. "בנינו מחדש הכשרות מסודרות וארוכות לתפקיד המס"ח. עד אז היית יכול להיות מ"פ או סמג"ד בגדוד ובוקר אחד מס"ח. הבנו שזה לא הולך. שינינו את המבנה כשהוספנו מערכות ותפקידים ובנוסף הקמנו ענף שלם שמתעסק באימונים שלהם. רכשנו סימולטורים מאוד מתקדמים שמדמים את שדה הקרב. כחלק מהרחבת הסמכויות, התחברנו בצורה מאוד חזקה לחיל האוויר, שעד אז היה מאוד סגור".
רס"ן ע', מס"ח 188, לחם בלבנון השנייה, שימש כמפקד סוללת תותחנים בעופרת יצוקה וכמס"ח בעמוד ענן: "לכל תפקיד קבלתי מבצע, אז מי שרוצה שיגרה שיתרחק ממני", הוא אומר בחיוך. לדבריו, המס"ח הוא יועץ המח"ט לכל אש שהיא לא טנק או M-16. "אני צמוד אליו בטנק מלווה כשהמכלול נמצא יחד איתי. מהמיקום המשתנה של הקרב, אני יודע מה הוא רוצה ואיזו עוצמת אש לספק לו. כמס"ח אתה בשיח ישיר עם המח"ט".
בזמן המבצע, המכלול אפשר פינוי מהיר של פצועים כשהמס"ח מבודד באש את אזור הפעולה. "גם זה חלק מהתפקיד שלנו. באירוע רב נפגעים יש לנו את היכולת להביא פינוי מהיר ולהגיע כמה שיותר קרוב לכוח שנפגע. מי שמפעיל את המסוקים נמצא תחת פיקודי, כשהרעיון זה להפעיל מעטפת אש מאמצעים שונים שהדומיננטי הוא הארטילריה".
לדבריו של מס"ח 188, תמיד קיים החשש לפגיעה בכוחותינו, אולם בזכות המערכות המתקדמות של המכלול ומערכת צי"ד, "יש לנו מהאמצעים המתקדמים בעולם שמאפשרים שליטה טובה בכוחות. הרבה השתנה מאז המפות הישנות של לבנון השנייה. היום אפשר להפעיל אש מטווח אפס ולעשות הטיות אש, כמו שעשינו בצוק איתן, מה שהשפיע על האויב באופן ישיר".
למרות שהתפקיד הפך מאתגר הרבה יותר, רס"ן ע' מספר שממלחמת לבנון השנייה, הוא יצא עם "הרבה מאוד צלקות", בניגוד לצוק איתן אליו נכנס באופן הרבה יותר בוגר לדבריו. "באופן אישי דאגתי לוודא שאנחנו ממצים את האש בצורה מקסימלית, שתפגע באויב בצורה הנכונה ביותר. לצד זה נזהרנו מאוד גם כשאנשים זעקו. צריך להבין שהעוצמה של מס"ח מטורפת".
רס"ן ש', מס"ח 7, מוסיף שההשפעה של המח"ט על הקרב דרכו, גדולה הרבה יותר מאשר דרך הגדודים שלו. "כשמח"ט שולח את הגדודים שלו למטרה אין לו אפשרות להשפיע על שדה הקרב מעבר למטרה שסימן. ברגע שטנק יוצא לדרך קשה להעביר אותו למקום אחר, אבל אני מסיט קנה בכמה מעלות, בשנייה, ובכך משפיע על גזרה אחרת באופן משמעותי. זו העוצמה הגדולה של המס"ח. בפועל המס"ח יחד עם המכלול שלו נמצאים בשטח מקדימה מול האמצעים ומערכות הקשר. הגענו למצב שבמקום לנסות להשיג מידע, אתה צריך לדעת לסנן ולהגיד לא".
באירוע הפצמ"רים של גדוד 75, הצליח מס"ח 7 להפוך את האש לסוג של כוח שנמצא בשטח. "כשזה התחיל מאירוע נפגעים ופתאום באו טילי נ"ט ממקום אחר וירי נק"ל, המשימה הפכה משנית והיה צריך לנהל לחימה. הסמג"ד שניהל את האירוע נתן לקש"א נקודות ציון לעברן ירינו ומסכנו בעשן. ככה הוא יכול היה להפעיל את הכוחות שלו בצורה מושכלת. מי שמבצע את הירי נמצא אמנם מאחור, אבל המשמעות היא שאנחנו כוח תוקף שסגר פינה מבלי צורך בנוכחות פיזית בשטח".
רס"ן ש' מציין גם כי המכלול של המס"ח משפיע על שדה הקרב הרבה לפני שהכוחות המתמרנים מתחילים לפעול. בלי קשר למשימות של החטיבה בה משרת המס"ח. הוא מספר שצוק איתן לא הפתיע אותו "בניגוד ל – 2006, אז בכלל הייתי בלאס וגאס והגעתי משם ב-36 שעות". הוא מציין שחטיבה 7 הגיעה ראשונה למבצע, מהיום הראשון ועד לאחרון: "הייתה עננה של אי וודאות ושינוי משימות. לא משהו מיוחד. ככה זה במלחמה והיינו מוכנים לזה לחלוטין".
"אני יכול להגיד שסבלנו לא מעט מאש פצמ"רים והיה אחד שנפל 400 מטרים מאתנו וגרם לנפגעים (16 נפגעים של גדוד 75)". למכלול יש יכולת זיהוי טובה ומהירה של שיגורים מסביר ש', "אני יודע על כל שיגור שהיה מהרצועה. לא בכל מקרה סגרנו מעגל על המשגרים" הוא מציין תוך הדגשת המוסר אבל גם בביקורת. "אני רואה ירי ליד מרפאה ויודע שאני לא יכול לעשות כלום. היו מקרים שירו עלינו, ראינו מאיפה זה יצא, וכולם חרקו שיניים והתאפקו. היו את החבר'ה המתלהמים אבל כמס"ח אתה צריך להיות המבוגר האחראי. הנזק האגבי למדינת ישראל לטווח הארוך יכול להיות אדיר".
בהקשר לזה הוסיף רס"ן ש': "שמנו על עצמנו המון רסנים ולדעתי זה גרם למערכה להתארך. אני ציירתי עיגולי בטיחות מסביב לברזים בעזה, ואסור היה לירות בקרבת השיבר הזה. האתגר המקצועי שלנו בגלל זה היה כפול ומכופל ממלחמת לבנון למשל. אבל למרות שחשבנו שלא יהיה מקום לירי פגזים, גם פה הארטילריה הייתה מלכת הקרב".
לא מעט לקחים נלמדו ממבצע צוק איתן. קצין בכיר העריך שהחיל כבר נמצא במקום טוב, אולם מוסיף ש"אנחנו רוצים לחבר בצורה טובה יותר את המודיעין והאש, כרגע זה מעט ארוך מדי". הוא הוסיף כי בצבא ארה"ב יש מכלולים גם ברמת הגדודים (בצה"ל כאמור מדובר בקצין אחד, הקש"א), צוות שמונה שישה אנשים ויודע להפעיל את מה שאצלנו הוא ברמת חטיבה, "עכשיו הם יורדים לרמת הפלוגה" הוא מסביר. בצה"ל אין כרגע אפשרות לרדת לרמת הפלוגה "אבל אנחנו רוצים להקים צוותים כאלה לרמת הגדוד, משהו שאנחנו כבר בשלים אליו".