מפילים קירות, פורצים שדות מוקשים, מציבים זירות של מטענים וכמובן מפעילים רובוטים זעירים וגדולים. בשקט ובלי הרבה כותרות, כבר חצי שנה שחיל ההנדסה הקרבית מקבל דחיפה אדירה של אמצעים חדשים, בעיקר כאלה שמתפוצצים, והיד – כך מספרים לנו – עוד נטויה.
בשיחה עם סא"ל רענן בן יעקב, רע"ן מקצועות בחיל, קיבלנו סקירה על מטענים מיקוש וחבלה. אין ספק מדובר בחיל מפוצץ, תרתי משמע; לפעמים במהלך השיחה היה נדמה לנו שאי שם באזור בהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית) מסתירים בכירי החיל את Q, המהנדס האגדי של ג'ימס בונד.
מטען קטלני שנמצא בכיס
"יש לנו סוגים שונים של מטענים נגד רק"ם ונגד אדם", פותח סא"ל בן יעקב. "נגד אדם ישנו מטען חדש שמחליף את הקלימגור הישן, 'הרעם'". מדובר במטען שניתן להסוות בכל זירה, המפזר כמה אלפי כדוריות בשטח פנים מאוד רחב ולטווחים גדולים. הוא נמצא למעשה בכיסו של הלוחם, ופשוט מאוד להצבה – למשל במארבים.
מערכת חבלה נוספת המיועדת לרמת החייל היא ה"שועל". "זה מטען שנועד לפרוץ דלתות", מספר סא"ל בן יעקב. "הוא בגודל של זרוע של אדם. אתה עומד מאחורי זיג אחרי שהתקנת אותו על דלת, ומפעיל אותו – כשניתן גם להפעיל מרחוק". מטען נוסף הוא "מסגרת פריצה", שנועדה לפרוץ קירות. "הכוח פורץ מקיר לקיר וכך מתקדם מבלי להיחשף", הוא מספר. "זה אותו עיקרון בו נקטו ב'חומת מגן', רק שאז הוא לא היה במלאי. בעצם, 'מסגרת הפריצה' היא הפקת הלקחים משם".
אבל לפעמים לוחמי החיל רוצים להיות קצת יותר מתחשבים, ולהשאיר את קיר הבית שלם. "יש כמובן את ה'סימון': אמצעי הדומה לררנ"ט (רומה רימונים) של פעם, וגם לוחם חי"ר שאינו לוחם הנדסה קרבית יכול להפעיל אותו. ל'סימון' יש כמות מסוימת של חומר נפץ בראש, וברגע הפגיעה הוא פותח את הדלת בשביל הכוח".
"כמו המטענים של הפלסטינים - רק יותר מתוחכמים"
כיום מכניס החיל גם סוג חדש של לבנת חבלה, שהיא ממש כמו פלסטלינה. "לבנת החבלה הישנה הייתה קשיחה, באמת בצורה של לבנה קטנה", מסביר סא"ל בן יעקב. "בשונה מהישנה, את הלבנה החדשה ניתן לעצב ולשים אותה בכל צורה שהלוחם רוצה: הוא יכול לשים אותה על קנה של טנק, למשל, או לבצע כל התאמה אחרת שצריך לבצע בשטח".
לכל אלה יש להוסיף גם את "מטען ההטלה", כשמו כן הוא. "זה מטען שנועד לזריקה, לפי כמות הכוח שיש ללוחם והמשקל שלו, ומגיע לצורך זה בקופסה ייעודית", מספר סא"ל בן יעקב. "ניתן להפעיל אותו גם לפי מנגנון זמן, ולפוצץ בעזרתו מנהרות ובונקרים".
לחיל יש גם מטענים נוספים, גדולים יותר, כמו "תירוש" ו"חלוש", שהם מטעני קלע. מדובר במטענים שברגע שהם מופעלים כיפה גדולת ממדים עפה לכיוון המטרה ומסוגלת להשמיד גם כלים שממוגנים בכבדות. "אלו מטענים כמו שהפלסטינים משתמשים נגדנו", מספר סא"ל בן יעקוב, "רק שהם קצת יותר מתוחכמים וזה בעצם מה שאני יכול לומר עליהם", מסיים בנימה סודית את ההסבר.
"יש מנגנון זמן מאוד חדש שעכשיו נכנס לחיל", מעדכן סא"ל בן יעקוב ומסביר שלא רק המטען עצמו חשוב כי אם גם מה שמפעיל אותו. "ממש כמו בסרט אתה מדביק את זה ורואה את השניות רצות לאחור. אתה יכול לשים לצדו חומר נפץ מכל סוג ומשקל וליזום אותו. בנוסף לאחרונה נכנסו לחיל מערכות הפעלה אלחוטיות, בעזרתן ניתן ליזום ממרחק של קילומטרים זירה של מטענים שהצבת מראש".
חשוב לציין שהאמצעים קיימים בכל החיל, גם ביחידות מיוחדות וגם בגדודים הלוחמים. חלק מהם נכנסים גם לפלוגות החבלה של החטיבות. "למעשה כיום אנחנו מכשירים את כל מי שמסיים בה"ד 1 בגדוד גפן (חי"ר) להפעיל חלק מהאמצעים כמו למשל את המסגרת פריצה".
פריצת שדה מוקשים: המילה האחרונה בתחום
כשמדברים על התמודדות עם שדה מוקשים אנחנו נכנסים לליגה של הגדולים. פה מפעילים לוחמי החייל כמויות חומר נפץ שגורמות לרעידות אדמה קטנות. וגם פה החיל מתחדש בחודשים האחרונים בשלל אמצעים.
אחת המערכות החדשות בתחום פריצת שדה מוקשים זה "החטפן". "זו מערכת חבלה שיורים אותה מנגמ"ש לטווח מסוים ויש בה טון של C4", אומר סא"ל בן יעקב. "היא נפרסת על השטח עם שרשרת של מטענים, יוזמים אותה, היא יוצרת לחץ על הקרקע וכך אנחנו פורצים מעבר. מערכת זו מצטרפת למערכת המוכרת 'צפע שריון' (צפ"ש) שכוללת 1.1 טון C4 ופועלת על אותו עיקרון. יש גם מערכת 'צפע נ"א' - רקטה שעפה ומפזרת מטענים קטנים יותר - שנועדה לפתוח מעבר לכוחות חי"ר. המערכת שוקלת חמישים קילו ושני חיילים מפעילים אותה".
מערכת נוספת שהחיל מפעיל בתחום זה, "ריצוף", נמצאת על נגמ"ש הפומה. יש בה 20 רקטות של דלק אוויר, שמתפוצצות מעט מעל האדמה ויוצרות לחץ מסיבי על הקרקע - מה שמפוצץ שדות מוקשים, וכשצריך גם זירות מטענים. "במערכת הזו השתמשו הרבה במלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה. היא גם גורמת פחות נזק לסביבה לעומת הצפ"ש למשל, שזה יתרון אדיר", מסביר סא"ל בן יעקוב.
אומנם בחיל אוהבים לפוצץ דברים אבל לפעמים ניתן להסתפק בכדורי 0.5. מערכת שאמורה להיכנס עוד חצי שנה לחיל זה "הדרקונית". "זה בעצם הדור ב' של מערכת הקטלנית. ניתן לירות איתה על מטענים ממרחק בטוח. יש לה אפשרויות ראיית לילה טובה יותר ממה שהיה עד עכשיו והיא מאוד אמינה".
בחיל מספרים שלא רק מטענים ופורצי מוקשים נכנסו בחודשים האחרונים. "החיל הצטייד גם במגלה מוקשים חדש בשם "צ'יאה", שלו יכולות גבוהות יותר ממה שהיה מוכר עד כה, ואפילו בסכיני פלס חדשות".
על הרובוטים הכי משוכללים אסור לנו לספר
רצינו לספר לכם גם על תחום הרובוטיקה שנמצא בפיתוח מתמיד בחיל ההנדסה, רק שפה נאלצנו לעצור בשל מגבלות הסודיות. המעט שסא"ל בן יעקוב הסכים לשתף אותנו זה ש"יש בחיל המון רובוטים שנועדו לאתר מטענים מרחוק ולנטרל אותם בצורה כזו שתשמור על חיי אדם. ישנם רובוטים מאוד קטנים בגודל של כף יד ויש כמובן את הרובוט הגדול D9, הדובי אותו מפעילים מרחוק עם ג'ויסטיק".
לוחמי החיל נמצאים בכל גזרות הלחימה, ובדרך כלל הם אלה שמובילים את המחנה ופותחים את הדרך לשאר הכוחות, תוך כדי פיצוצים אדירים ושימוש באמצעים משוכללים. לאור כל זאת אפשר להבין מדוע חיל ההנדסה זכה בשנים האחרונות - וכמו שזה נראה יזכה גם בשנים הבאות - לתוכנית הצטיידות אדירת ממדים, שהקפיצה אותו משמעותית גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת היכולת המבצעית.