הם התקדמו בשקט בחסות החשיכה, כשקודקודים הגדולים לחצו עליהם להגיע לנקודה וצבא שלם חיכה להם. מבלי שאיש הבחין בהם, הלוחמים של חיל האיסוף הקרבי חדרו לעומק רצועת עזה, הפעם לשטח הבנוי, מצאו את הבית שלהם פרצו פנימה בשקט מופתי. הם טיהרו את החדרים, בדקו שאיש לא נמצא שם, שאין מטענים ושאף אחד לא השאיר להם הפתעה. עוד לפני שסיימו לפרוס את הציוד שלהם, החלו האוגדות להניע את הכוחות הגדולים לכיוון הרצועה. כשזה קרה, לוחמי הפלוגה הייעודית של גדוד "נשר" כבר החלו לאסוף מודיעין מלב לבו של האויב. די מהר הם איתרו זירות מטענים, עמדה של צלף ואפילו מתחם הגנה רחב. עוד לפני שצה"ל הגדול הספיק לחצות את הגדר, הם כבר הכווינו למטרות שהעלו על המפה סוללות של תותחים ומטוסים של חיל האוויר. עשרות אנשי חמאס נהרגו ונפצעו עוד לפני שראו צל של חייל צה"ל.
התרחיש הזה היה חלק מתרגיל נרחב וייחודי של הפלוגה הייעודית בגדוד נשר של חיל האיסוף הקרבי, לוחמי המודיעין שאחראים על רצועת עזה וגבול מצרים. בימים האחרונים ניהלה הפלוגה סדרה מתישה של רגילים בשטח בנוי, שמסמנים שינוי משמעותי בעבודה שלהם. בפעם הבאה שצה"ל יצא למבצע בעזה, וזה נכון לכל זירה אחרת, הם יכנסו לשטח, ינועו לפני הכוחות ובין הכוחות הגדולים, יאספו עבורם את המודיעין ויסגרו מעגלי אש מהירים וקטלניים. סרטון קצבי שהעביר לנו דובר צה"ל, מציג לנו איך זה נראה מנקודת מבטם הייחודית של לוחמי המודיעין:
המקצוע הזה, שנקרא מודיעין, הנו חלק בסיסי בכל פעולה של צה"ל. בלי מודיעין הטייס לא יפיל את הפצצה, התותחן לא ירה את הפגז והחי"ר לא ידע לאן ללכת. למרות הקדמה והטכנולוגיה, אין תחליף לאדם ולאמצעים שלו על הקרקע, כפי שהסביר לנו רס"ן אלכס שקליאר, מי שבשנתיים האחרונות מפקד על הפלוגה הייעודית של גדוד נשר: "לא סתם אתה רואה שיש קיצוצים בכל הצבא. יחידות נסגרות כשאצלנו פותחים גדודים חדשים".
לזה נוסיף שבמבצע צוק איתן, לוחמי גדוד נשר נפרסו סביב הרצועה, איתרו משגרי רקטות, מטרות לכוחות ובעיקר התמודדו עם איום המנהרות החודרות. כאמור, בפעם הבאה שזה יקרה הם כבר יהיו בפנים, ואת זה בדיוק הם תרגלו, על פי מפקד הפלוגה בהצלחה גדולה.
יד עם M-16 ויד עם משקפת
"עשינו בעצם תרגיל של לחימה בשטח בנוי, כדי לחזק את הכשרות שלנו ולשפר אותה. ביום יום אנחנו מתעסקים בעיקר בשטח הפתוח, אבל חלק מהכשירויות, שלנו בין אם בשגרה או לחימה, זה כל נושא הלש"ב. המטרה כמובן היא שהלוחמים ידעו להגיע לשטח הבנוי, לנוע בו ולעשות בו תצפית. זה משהו שעושים אותו הרבה פחות בגלל אופי המשימות".
לא צריך להסביר יותר מדי על ההבדל בין איסוף מודיעין בשטח פתוח, מחוץ לאזורי הלחימה, לבין איסוף מלב השטח הבנוי, על כל הסיכונים שיש בזה. רס"ן שקליאר מסביר שבעבר היו מקרים שלוחמי האיסוף הקרבי נכנסו לשטח והתוצאות היו מעולות. כשהיה מפקד צוות צעיר במבצע עופרת יצוקה, הוא נכנס עם כוחות של חטיבת גולני. "נדרשנו להילחם בתוך הבתים ולהקים שם עמדות תצפית", סיפר על המהלך שהביא לאיתור מחבלים וקיצור מעגלי האש.
"זה סיפור הרבה יותר מורכב. בשטח פתוח יש לך פחות מגבלות ודברים נראים בצורה הרבה יותר פשוטה. בשטח בנוי יש לך תפקיד גדול יותר, הזמן שהאויב גלוי הוא הרבה יותר קצר. הם יכולים להיעלם בכל סמטה או רכב, ככה שהסיבוך הרבה יותר גדול". זה עוד לפני שאנחנו מדברים על תנועה בצד של האויב, בין בתים ממולכדים ומטעני צד, תוך שמירה מוחלטת על חשאיות.
אבל היתרון, כפי שמסביר רס"ן שקליאר, עולה על החסרונות: "חי"ר יודע לטהר בית ולסרוק אותו, אבל הוא לא יודע לעשות תצפית ולאסוף מודיעין ברמה של הצוותים שלי. הם לא יודעים להסיק את המסקנות ולהביא את ההמלצות, שזה אומר מה להביא ואת מי להכווין לשם בצורה הכי מהירה ונכונה. מצד אחד לפגוע באויב ומצד שני לא להביא לנזק אגבי, שזה מה שאנחנו יודעים לעשות טוב ותרגלנו באימון האחרון".
הוא מעיד על "אימון מצוין" שבו השתתפו גם צוותים חדשים שהגיעו לפלוגה שלו. הלוחמים תרגלו תנועה של צוות משטח פתוח לבנוי וכמובן שגם תנועה בשטח הבנוי. בדרך הציבו להם מארבים של האויב, עליהם הם היו צריכים להתגבר ולהמשיך במשימה. בהמשך הם תרגלו טיהור של מבנה ופריסה של ציוד התצפית שלהם, שמסווג ברובו.
"הלוחמים נכנסו למבנה והקימו עמדה מוסוות שלא ניתנת לאיתור", ציין רס"ן שקליאר, "אני מניח שבפעם הבאה שיכנסו כוחות, זה יהיה משהו מסיבי ככה שזה פחות עניין של להגיע חשאי ליעד. זה יותר איך להגיע למקום מבלי שידעו שבחלון יש תצפית ובבית יש כוח. זה האתגר המרכזי שלנו, איך להסתיר את עצמנו מהאויב שלא ידע שיש תצפית, כי אז הם לא יתקרבו או ינסו לפגוע בכוח. אם לא תבנה את העמדה שלך כמו שצריך כנראה שתיפגע".
לוחמי צללים בעורף האויב
את התנועה בשטח עושים לוחמי האיסוף בצוותים קטנים שמשולבים ביחידות שמתמרנות בשטח. "בחלק מהמקומות אני מניח שזה יפגע בפעולות, כשניכנס לשטח הבנוי זה יהיה כנראה חלק ממשימה עם חי"ר וטנקים באזור, אבל אנחנו יודעים איך לנוע בין הכוחות הגדולים מבלי שידעו שיש שם תצפית", מדגיש רס"ן שקליאר.
זה המקום לציין שאומנם אנחנו מדברים על גדוד ייעודי לעזה, אבל הדבר נכון גם לשאר גזרות הלחימה של חיל האיסוף הקרבי. בימים אלה, כאשר מדברים על התחממות החזית הצפונית, סוריה ולבנון, צריך להגיד שגם שם יפעלו גדודי האיסוף הקרבי מקו הלחימה הקדמי, לפעמים ינועו לפניו. זה עבד יפה בזמן מלחמת לבנון השנייה, כאשר לוחמי האיסוף הקרבי, סמל גד, סמל ניר וסמל ראשון אורי, נשלחו למשימה חשאית בעומק השטח של חיזבאללה.
במשך שעות הם נעו באופן חשאי, לפעמים בהליכה שפופה וזחילה, לאחר מכן התחפרו באדמה כשהם מתמקמים בסמוך לבתים של פעילי חיזבאללה. במשך יממה הם העבירו מידע מודיעיני איכותי על מיקום של מחבלים ומשגרי רקטות, הכווינו סוללות תותחים וטייסי קרב שתקפו אותם. חיזבאללה עשה מאז מעבר לשטח הבנוי, גם כדי להשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי וגם לצורך הסוואה, ואיתם עשו את המעבר לוחמי האיסוף הקרבי.
רס"ן שקליאר מוסיף כי, "לוחם של גדוד נשר באוגדת עזה עושה את כל השירות שלו בעזה, מאחר וההכרות שלו עם השטח ועם האויב גבוהה. לא כמו כוחות החי"ר, אנחנו לא מחלפים בקווים וזה נכון לכל הגזרות. לוחם איסוף שנמצא בצפון איו"ש או כל גזרה אחרת, נדרש להכיר את האויב, להגיע למבנה ולהילחם בשטח הבנוי". כשאני שואל אם זה המצב ועד כמה הם מכירים את הצד השני הוא עונה, "אנחנו מכירים טוב ויש לנו יכולות מאוד גבוהות. הצוותים שלי מאוד מקצועיים בלהגיע לשטח מבלי שיזהו אותם. אנחנו מצליחים לזהות את האויב ולהכיר אותו בצורה מספיק טובה. כנראה שבמלחמה הבאה האויב ייפגע במקומות שצריך שהוא ייפגע בהם".
במהלך מבצע צוק איתן, הגדוד התמקד בעיקר בהגנה על היישובים ובהתמודדות עם מנהרות. שקליאר מספר שלגדוד היו הרבה מאוד הצלחות בזיהוי של מנהרות, "בכל מקום שהם ניסו להפתיע אותנו ולתקוף בשטחנו, הם פגשו את האיסוף שהכווין נגדם את הכוחות. בהיבט הזה, הגדוד הוכיח את עצמו במבצע וזה בא לידי ביטוי שמהשטח שלנו לא נחטף אף חייל והם לא הגיעו לאף ישוב. למעשה, כל אירוע ששמעת עליו בחדשות, דקות ספורות אחריו היה שם כוח שלנו וזה היתרון שלנו. תצפית ניידת ומהירה בכל מקום שצריך". את היתרון הזה, כאמור, הם יעבירו בפעם הבאה לצד של האויב בחזית הלחימה.
חיל שלא מפסיק לגדול
רס"ן שקליאר בן ה- 27, התגייס לצה"ל בשנת 2006 למה שהיה אז חיל מודיעין השדה. הוא היה לוחם, מפקד צוות ומפקד פלוגה. אחרי שהשלים תואר ראשון ולמד במכללה לפיקוד טקטי, היה מפקד פלוגת מסלול ועכשיו הוא מפקד הפלוגה הייעודית. הוא מעיד שלא מעט השתנה בחיל מאז שהוא התגייס אליו, "החל מהשם שלו, דרך צבע הכומתה (אותה יקבלו עוד שבועיים)". הוא הוסיף כי "אנחנו רואים שהאיום המרכזי על מדינת ישראל הוא כבר לא טנקים וצבאות סדירים, אלא יותר דאע"ש, חיזבאללה וחמאס, ואנחנו החיל המרכזי שעשה התאמה לכך. כמובן שבהתאם לכך השתנו אמצעי הלחימה שלנו למתקדמים שיש בצבא".
כמובן שרוב מערכות המודיעין שלהם מסווגות, אולם אחת שכן ניתן לספר עליה, היא "כדור בדולח". בשנה שחלפה מאז צוק איתן הוטמעו במערכת זו יכולות התצפית הקרקעית של פיקוד צפון ואוגדת עזה. זה נעשה בצורה כזו שכל צה"ל יוכל לעשות שימוש במערכת אחת מתקדמת ולקבל ממנה, בין השאר, את המידע שהלוחמים של שקליאר יביאו מהשטח. מערכת כדור בדולח מאפשרת לכוחות יכולת סגירת מעגלי אש מהירה באופן משמעותי ממה שהיה עד עכשיו.
"פן נוסף זה שימוש בראש. לא רק להשתמש באמצעי, אלא גם לדעת לעשות את ניתוח המידע ולחשוב איך להיעזר בו". כשאני שואל אותו איך יראה החיל והגדוד בעתיד, הוא מסביר שזה מאוד תלוי בהתפתחויות באזור: "זה חיל מאוד דינמי ולא סתם מקצצים בכל הצבא ואצלנו פותחים גדודים. זה חיל שיהיה מאוד משמעותי אל מול כל האיומים שאנחנו שומעים עליהם".